האם לאב זכות לקיזוז תוספת התלויים מדמי המזונות, כאשר בעבר האב היה זכאי לתוספת התלויים בגין נכותו, ואילו כיום האם זכאית לקצבת התלויים מכוח נכותה שלה

1. המבקש הגיש בקשה דחופה לעיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל ולמתן הבהרה בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל.
2. הצדדים הסכימו כי מאחר והמחלוקת הינה משפטית תינתן הכרעה על סמך כתבי הטענות ללא צורך בדיון.

רקע:

3. המבקש (להלן: "המבקש/ האב") והמשיבה (להלן: "המשיבה/ האם") נישאו זה לזו כדמו"י בשנת ****, והתגרשו בשנת ****.
4. מנישואיהם נולדו שלושת ילדיהם, שהינם כיום בגילאי 15, 17 ו-18.
5. הקטינים נמצאים במשמורת המשיבה.
6. בתאריך 11.11.07 הגיעו הצדדים להסכמות אשר קיבלו תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין"). בהתאם להסכמות נקבע כי המבקש ישלם למשיבה דמי מזונות בסך של 1,333 ₪ בחודש עבור כל אחד מהילדים (בסה"כ סך של 3,999 ₪ לחודש). סכום המזונות עומד כיום על סך של 4,700 ₪ לחודש (לאחר תוספת הצמדה וריבית).
7. עוד הוסכם כי "סכומים ששולמו לידי האם ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין קצבת הנכות לה זכאי האב, וכן בגין קצבת הנכות של הבן נ', לאחר התאריך 1.11.07, ינוכו מדמי המזונות".
8. בעת שניתן פסק הדין היה האב זכאי לקצבת נכות ובתוך כך גם לתוספת תלויים, בסך של כ-1,900 ₪ לחודש. תוספת התלויים הועברה מהמוסד לביטוח לאומי ישירות למשיבה מכוח נכותו של המבקש. בחודש 04/2017 הוכרה המשיבה כנכה (100% נכות). מכוח נכותה שלה, שולמה לידיה תוספת תלויים החל מחודש 07/2017. עקב כך, הגישה המשיבה בקשה להגדלת חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל בסך של 1,900 ₪ - סך תוספת התלויים.
9. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה לעניין תוספת התלויים לה היה זכאי המבקש, אשר בעבר הועברה למשיבה, ונוכתה מדמי המזונות בה היה חייב המבקש, ואילו כיום המשיבה זכאית לקצבת התלויים מכוח נכותה.

טענות הצדדים:

10. לטענת המבקש, ניסוח פסק הדין נבע מכך שבמועד פסק הדין הוא זה שקיבל את קצבת הנכות ולא המשיבה. אולם לאור תכליתה של תוספת התלויים, שנועדה לילדיו של נכה המקבל קצבה, יש לנכות את תוספת התלויים בקצבת הנכות, בין אם הקצבה משולמת לחייב במזונות ובין אם הקצבה משולמת לבן הזוג שאינו החייב במזונות.

המבקש הוסיף וטען כי פעולות המשיבה להגדלת חוב המזונות גרמו לו לנזק כספי, עגמת נפש ומתח. המבקש עתר כי בית המשפט יאריך את תקופת עיכוב הליכי הוצאה לפועל ויקבע כי תוספת התלויים בעבור הקטינים תנוכה מסכום המזונות בו חייב המבקש, בין אם התוספת משולמת באמצעות קצבתו ובין אם באמצעות קצבתה של המשיבה.

11. בתגובה, טענה המשיבה כי פסק הדין הינו ברור ואין צורך בהבהרה ואין להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל. לטענתה, קצבת תלויים המשולמת לאב נכה החייב במזונות אכן מקוזזת מהחיוב מהטעם שיש לעזור לאב נכה בתשלום מזונות ילדיו, אולם מאחר וכיום תוספת התלויים משולמת לידיה מכוח נכותה שלה, אין לנכות סכום זה מהחיוב במזונות ועל המבקש לשאת במלוא מזונות הקטינים על פי פסק הדין. תוספת התלויים מהווה תחליף פרנסה למשיבה מאחר ואין ביכולתה להשתכר, והיא נועדה לאפשר לה לפרנס את הקטינים ולמלא אחר הצרכים אשר אינם מכוסים על ידי תשלום מזונות.

המשיבה ציינה כי המבקש הפסיק על דעת עצמו לשלם את מזונות הילדים, ללא החלטה שיפוטית מתאימה, ואף לא שילם את ההפרש שהיה עליו לשלם, ובכך גרם למשיבה נזקים רבים. אשר על כן, ביקשה המשיבה לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה:

12. על מנת להכריע בטענות הצדדים יש לבחון את המסגרת הנורמטיבית החלה בעניין.
13. סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי קובע את שיעורה של קצבה מלאה לנכה, סעיף 200(ג) קובע כדלקמן:

"(ג)  היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:

(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 238."

14. מלשון הסעיף, ובפרט מהמילים "תשולם לו בעדם", עולה כי תוספת התלויים המשולמת להורה הנכה נועדה לכיסוי צרכי ילדיו. בהתאם לכך, נקבע בפסיקה כי בעוד גמלת הנכות הכללית משולמת להורה הנכה על מנת לשמש לצרכיו שלו, תוספת התלויים המשולמת להורה הנכה, נועדה למלא אחר צרכיהם של ילדיו של ההורה הנכה (ר' דב"ע (ארצי) נה/ 196-0 המוסד לביטוח לאומי נ' אשואל (נבו, 11.3.96)).
15. לאור כך, כלל הוא כי בכל מקום שנפסקים מזונות לחובתו של אב נכה, תוספת הילדים בקצבת הנכות של האב תנוכה משיעור המזונות שבו יחויב האב עבור הילדים (בל (ת"א) 4023-04-16 ז.ו. נ' המוסד לביטוח לאומי (נבו, 18.3.17).
16. סבורני כי על בסיס כלל זה גובשו הסכמות הצדדים להן ניתן תוקף של פסק דין. בהתאם לפסק הדין, תוספת התלויים לה זכאי האב מכוח נכותו, אשר הועברה על ידי המוסד לביטוח לאומי ישירות לידי האם, המשמורנית, נוכתה מדמי המזונות שנפסקו לחיוב האב.
17. דא עקא, ולמרבה הצער, כעשר שנים לאחר פסק הדין הוכרה גם המשיבה, אמם של הקטינים, כנכה בשיעור של 100% עקב מחלת ניוון רשתית. מכוח נכותה נמצאה המשיבה זכאית לקצבת נכות כללית. מכוח זכאותה לקצבת נכות כללית, ובהתאם לסעיף 200(ג) משולמת לה כיום תוספת התלויים.
18. בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי, במקרים בו תוספת התלויים משולמת לאם מכוח נכותה היא, אין מקום לזקוף קצבה זו על חשבון דמי המזונות בו מחויב האב (שאינו זכאי לקצבת נכות) שכן הקצבה ניתנה לאם חלף משכורת (ר' עמ"ש (מחוזי חיפה) 51826-11-12 א.ג. נ' מ.ג. (נבו, 9.10.13)). כך גם אין מקום להורות על העברת מחצית מתוספת התלויים המגיעה לאם מכוח נכותה לידי האב, מקום שבו המשמורת על הקטינים נתונה לאב (ר' עמ"ש (חי') 7011-08-13 ג.נ. נ' נ.ג. (נבו, 12.1.14)).
19. אולם, יש לדייק ולציין כי הפסיקה הנ"ל רלבנטית כאשר האב אינו זכאי לקצבת נכות, ואילו במקרה דנן שני ההורים זכאים לקצבת נכות. ודוק, על אף ששני ההורים זכאים לקצבת נכות כללית, תוספת התלויים משולמת רק לאחד מההורים. כך שלמעשה, זכאותה של האם לתוספת התלויים שללה מהאב את זכאותו לתוספת התלויים, על אף שלא היה כל שינוי במצבו והוא נותר נכה הזכאי לקצבת נכות.
20. בנסיבות העניין, ומאחר ושני ההורים זכאים לתוספת תלויים על מנת שיסתייע בידם לפרנס את ילדיהם, נחה דעתי כי על ההורים להתחלק בתוספת התלויים, וכי יש לאפשר ניכוי של מחצית מתוספת התלויים מדמי המזונות בו מחויב האב.
21. כאמור, תוספת התלויים נועדה לסייע להורה הנכה בפרנסת ילדיו. בענייננו, האב, שהוכר כנכה, נמצא זכאי לסיוע בפרנסת הילדים עקב מצבו. עד היום תוספת התלויים קוזזה מדמי המזונות אותם התחייב לשלם. תוספת התלויים הועברה ישירות לידי האם, ואין חולק כי שימשה לצרכיהם. כיום, גם האם הוכרה כנכה, ולכן גם היא זכאית לסיוע בפרנסת הילדים עקב מצבה. אולם, אין הביטוח לאומי נוהג ליתן "כפל מבצעים" ולא ניתן לקבל "שתי תוספות תלויים". על מנת שלא ליצור, באופן לא מוצדק, חוסר שוויון בין ההורים הגרושים, אשר שניהם נזקקים לסיוע בגין נכותם, המסקנה הראויה הינה להורות כי שני ההורים יחלקו את תוספת התלויים ביניהם. בכך, תוגשם תכליתה – יסופקו צרכי הילדים ויוקל להורים המתקשים לפרנסתם בגין נכותם.  
22. יצוין כי מסקנתי זו נובעת, בין היתר, מהעובדה שאין מדובר בבחינה ראשונית של החיוב במזונות, וכי פסק דין לעניין המזונות וצרכי הקטינים ניתן בהסכמת הצדדים כבר לפני למעלה מעשור. על פניו נראה כי המסקנה האמורה תתאים גם למקרה כאמור, אך במסגרת הנוכחית אשאיר את ההכרעה בשאלה זו לעיון נוסף.
23. לאור האמור, הריני מורה כי מחצית מתוספת התלויים המשולמת לידי המשיבה תנוכה מדמי המזונות, וזאת החל מחודש 07/17, המועד בו הייתה זכאית המשיבה לתוספת התלויים.
24. פסק הדין יועבר לכב' רשמת ההוצאה לפועל, אשר תכריע בשאלת עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל בהתאם לכלל נתוני התיק, ובהתחשב בתוצאת פסק הדין.
25. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
26. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
27. פסק הדין ניתן לפרסום ללא שמות או כל פרט מזהה אחר.

ניתן היום,  כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.