אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם יש לסלק על הסף תביעה של בעל לתשלום מזונות מאשתו בהעדר עילה

האם יש לסלק על הסף תביעה של בעל לתשלום מזונות מאשתו בהעדר עילה

תאריך פרסום : 08/03/2010 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה מחוז תל אביב
55973-96
04/02/2010
בפני השופט:
נפתלי שילה

- נגד -
התובע:
א. ש.
עו"ד טירר ורוזן
הנתבע:
א. ש. ט.
עו"ד ישראלי - מרגלית
החלטה

האם יש לסלק על הסף תביעה של בעל לתשלום מזונות מאשתו בהעדר עילה? זו השאלה העומדת להכרעה בהליך זה.

א.         רקע עובדתי

1.         ביום 15.4.92 נישאו הצדדים כדמו"י ומנישואין אלו נולדו  לצדדים ארבעה ילדים.

2.         הנתבעת עסקה במהלך השנים בתחום  ההפקות והשתכרה היטב. מאידך, התובע לא הצליח בעסקיו והוא תיפקד לטענתו "כשר הפנים" והשקיע את מרצו בגידול הילדים.

3.         בשנת 1996 ערכו הצדדים הסכם ממון שאושר ע"י בהמ"ש ובמסגרתו הוסכם בין הצדדים, כי כל הזכויות בחברת ההפקות של הנתבעת יהיו שייכות אך ורק לה. מנגד, נקבע כי כל זכויות הנדל"ן של התובע וכן ירושה שיקבל בעתיד, יהיו שייכות אך ורק לתובע.

4.         התובע  ירש מאביו 3/8 ממגרש ואולם לטענתו, עקב חשש מנושים, הוא העביר במתנה זכויות אלו לנתבעת והערת אזהרה נרשמה לטובתה על חלקו במגרש.  להשלמת התמונה יש לציין כי אימו של התובע לא הורישה לו דבר והעבירה את עיזבונה שכלל  5/8 מהמגרש וכן כספים  בבנק, לבת דודתה הגב' ר. פ.

5.         לאחרונה היחסים בין הצדדים הורעו מאוד והנתבעת הגישה כנגד התובע תביעה למזונות  ילדים.

6.         בין היתר, כותבת הנתבעת בכתב התביעה למזונות הילדים שאומת בתצהיר כי: "האישה עבדה ימים כלילות לפרנסת המשפחה ולרווחת ילדיה" וכי: "הנתבע מחד לא סייע בבית ולא תרם דבר לניהולו מאידך, לא השכיל לטפח את הקריירה בשל עצלנותו או חוסר רצונו לעבוד. הנתבע לא הצליח  לשרוד בשום מקום עבודה... בנסיבות אלו הנתבע ישב בבית מובטל בתקופות משמעותיות".

7.         בנוסף, טענה הנתבעת בס' 21 לתביעתה כי: "במשך שנים רבות ניסתה התובעת לשמור על שלמות התא המשפחתי חרף דיכאונותיו  של הנתבע ולמרות שלא פרנס את משפחתו והכל עד אשר תמו כוחותיה. כאשר התובעת הבינה שהמצב אליו נקלעה משפיע על בריאותה ונואשה מן התקווה שדברים ישתנו, נאלצה לבקש מן הנתבע לעזוב את הבית לטובת כל הצדדים".

8.         אין מחלוקת  בין הצדדים, כי הם חיו ברמת חיים גבוהה  יחסית וזאת בזכותו הכנסותיה היפות של הנתבעת.

9.         התובע הגיש כנגד הנתבעת תובענה רכושית שבמסגרתה הוא טען כי הסכם הממון שעליו חתמו הצדדים היה חוזה למראית אין ויש לבטלו והוא אף עתר לביטול עסקת המתנה של המגרש, שהוא העביר לנתבעת. כמו כן, וכפועל יוצא מתביעתו  כי יש לבטל את הסכם הממון, התובע עתר לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו הוא שותף מלא בכל זכויותיה של הנתבעת לרבות בעסקיה ואף בנכסי הפנסיה והעתודה הכלכלית שלה. תביעות אלו עדיין תלויות ועומדות.

10.        בנוסף לתביעה הרכושית, הגיש התובע את התביעה נשוא החלטה זו שכותרתה: "מזונות ומדור על פי דיני צדקה".

11.        התובע אומר בפתח כתב תביעתו כי:

"תביעה זו מוגשת מתוך מצוקה תהומית של התובע. המדובר במקרה מחפיר, בלשון המעטה בו הנתבעת אשר יושבת על סיר הבשר מאסה בתובע והשליכה אותו לרחוב משל היה סחבה משומשת ממש, ללא כל. דהיינו התובע בגילו המבוגר סמוך  על שולחנם של ידידיו וקרוביו, עובד כפועל ומשתכר שכר מינימום בלבד... הכל בעוד שהנתבעת, בעלת חברה משגשגת, נמנית בקרב אנשי העשירון העליון, משתכרת עשרות אלפי שקלים בחודש, מתנכרת לתובע... מתייחסת אליו משל היה זר של ממש".

12.        לטענת התובע, הוא זכאי למזונות מאשתו -  הנתבעת -  מדין צדקה. לדבריו:

"סעיף 2 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט 1959, אינו עורך הבחנה בעניין זהות חייב בדיני מזונות. אמנם הדין האישי לא יוצר חובת תשלום מזונות לבעל ברם, חובת המזונות היא כלפי בן הזוג באופן כללי. אמנם הדין האישי לא יוצר חובת תשלום מזונות לבעל ברם, חובת המזונות תעמוד לבעל מדיני צדקה כלליים במשפט העברי. סטטוס הנישואין ישמש כמאפיין את קרבת הזכות במסגרת דיני קדימה שבדיני צדקה".

13.        לשיטת התובע, חובת הצדקה בדין העברי חלה גם על האישה ולפיכך קמה לתובע עילה כנגדה.  לדבריו, במקרה דנן מתקיימים שני התנאים לחיוב הנתבעת לשלם לו מזונות מדין צדקה:  הנתבעת אמידה והתובע נצרך. לפיכך, על הנתבעת לשלם לו מזונות "כדי מחסורו".

14.        הנתבעת טוענת מאידך, כי יש לדחות את התביעה על הסף מאחר ולטענתה: "הדין הדתי במקרה של יהודים, אינו יוצר חובת תשלום מזונות של אישה לבעלה". לחילופין, טוענת הנתבעת כי לא מתקיימים בתיק דנן הקריטריונים לחיוב במזונות מאחר והנתבעת אינה אמידה והתובע אינו נצרך. 

15.        בישיבת ק.מ. שנערכה ביום 31.12.10, הסכימו הצדדים כי אתן החלטתי בטענה המקדמית של הנתבעת לפיה גם אם יוכיח התובע את כל העובדות המפורטות בכתב התביעה, אין לתובע עילת תביעה כנגדה, היות ואין חובה על אישה לשלם מזונות לבעלה על פי הדין האישי,  על  בסיס כתבי הטענות שהצדדים הגישו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ