אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האוס נ' שאולזאדה

האוס נ' שאולזאדה

תאריך פרסום : 24/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
6160-05-10
24/02/2011
בפני השופט:
אירית מני-גור

- נגד -
התובע:
אורי האוס
הנתבע:
ירון שאולזאדה
החלטה,פסק-דין

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום כ' אדר א תשע"א, 24/02/2011 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובע הינו גנן במקצועו והתקשר בעסקה עם הנתבע לצורך הקמת גינה בביתו החדש של הנתבע. ההיכרות בין השניים נעשתה באמצעות מתווך בשם תומר שמעוני, אשר היה חבר ילדות של התובע והכיר את הנתבע באמצעות עסקת נדל"ן שתיווך לנתבע.

לטענת התובע, סוכם בין הצדדים על הקמת גינה חדשה בסכום עלות כוללת של 25,000 ₪.

לגרסת הנתבע, אכן סוכם על מחיר זה ואולם סוכם מפורשות בין הצדדים כי אם הנתבע לא יהיה שבע רצון מעבודתו של התובע הוא לא ישלם דבר. אכן הנתבע לגרסתו לא שילם דבר, לאחר כשבועיים הפסיק הנתבע את עבודתו של התובע נוכח אי שביעות רצונו מן התוצאה, ולפנים משורת הדין הסכים לשלם לו סכום של כ- 3,000 ₪ , ואולם התובע סירב ודרש את מלוא הוצאותיו.

לתמיכת גרסתו, הביא הנתבע שני עדי הגנה האחד והחשוב מהם הינו תומר שמעוני, אשר הודה כי תיווך בין הצדדים והעיד כי אף נכח בפגישה שבין הצדדים. אותו תומר העיד, כי סיכם עם התובע "שיגזור" את עמלתו בסך 5,000 ₪ מתוך הסכום הכולל שאמור היה הנתבע לשלם לתובע. היינו, לו היה מקבל התובע את עלות כל העסקה בסך 25,000 ₪ , 5,000 ₪ מתוך סכום זה היה עובר לתומר.

העד תומר העיד כי שמע שהתובע אמר לנתבע באותה שיחת פגישה, "אם לא טוב אל תשלם". העד לא יכל לאשר כי זהו אכן סיכום הדברים שבין השניים, ואולם יכל להעיד בוודאות כי שמע את המשפט יוצא מפיו של התובע, וזאת נוכח העובדה כי היה ידוע שהנתבע רוצה עבודה מושלמת וברמה גבוהה שתתאים להשקעה שהיתה בביתו החדש. על רקע זה אמר התובע אמירה זו, שכן היה בטוח שעבודתו תהא לשביעות רצון הנתבע.

לגרסת התובע, הוא רכש צמחים וחלוקי נחל בסכום של כ- 13,500 ₪, אשר הובאו ישירות לביתו של הנתבע עפ"י תעודות משלוח מהמשתלה. כמו כן, הוא רכש כרי דשא בסכום של כ- 2,700 ₪, שהובאו גם הם ישירות לביתו של הנתבע. עוד טוען התובע, כי על הנתבע לשלם לו בגין ששת ימי העבודה בהם עבד בבית הנתבע בעלות של 1,800 ₪ לכל יום עבודה, ובסה"כ 10,800 ₪. סכום כולל של תביעתו בגין עבודה וחומרים מסתכם בכ-28,000 ₪.

כבר עתה ייאמר, כי סכום תביעתו של התובע איננו הגיוני בעליל. כל העסקה סוכמה בין הצדדים על סכום כולל של 25,000 ₪. התובע ותומר מסכימים כי מסכום זה היה צריך לקבל תומר 5,000 ₪, היינו התובע היה אמור לקבל 20,000 ₪ לסיכום כל עבודתו לרבות כל החומרים. אין מחלוקת כי העבודה לא הגיעה לסיומה, והתובע אף מעיד שעבודתו הופסקה מבלי שסיים את עבודת התשתית של מערכת ההשקיה, ומבלי שסיים את עבודת שתילת הצמחייה, יישור השטח, וכד'. אם כך, הכיצד מבקש התובע שביהמ"ש יפסוק לו סכום עלות חומרים ועבודה מעבר לסכום שהיה אמור לקבל מהנתבע מלכתחילה עבור כל העבודה, כשהוא עדיין לא סיים את כל העבודה ומודה כי היה מצוי בשלב ביניים בעבודה?

הנתבע העיד כי היה צורך בהזמנת גנן חדש שהקים תשתית חדשה לגמרי לכל העבודה. בפניי העיד העד אסף רבין שהינו הגנן החדש שביצע את העבודה, עד זה כעד הגנה קודם נמצא בקשרים עסקיים עם הנתבע, ועדותו כמו עדותו של תומר איננה חפה מכל אינטרס. יחד עם זאת, עדותו של אסף הותירה רושם מהימן של איש מקצוע הבקיא במלאכתו. לטענת עד זה, משהגיע למקום נוכח כי מערכת ההשקיה לא הושלמה, ועל אף זאת נשתלה צמחייה רבה במקום ואף כרי הדשא הושמו בשטח מבלי שהשטח יושר. עובדה זו גרמה להתייבשות רוב הצמחייה וכרי הדשא מפאת העובדה כי מדובר היה בחודשים החמים של השנה (סוף אוג' תחילת ספט') ללא מערכת השקיה כלל. העד העיד, כי דיבר עם התובע טלפונית לפני תחילת העבודה וביקש ממנו לבוא ולאסוף את הציוד ואת הצמחייה שניתן להציל כמו גם את חלוקי הנחל שפוזרו ושלא היו לשביעות רצון הנתבע, אלא שהתובע לא עשה כן.

לאור זאת, נאלץ העד אסף להשליך את הצמחייה שהתייבשה, לאסוף את חלוקי הנחל ולהשליכם, ולבנות מערכת השקיה חדשה עם תשתית חדשה. מדברי העד, עולה חד וברור כי לא נעשה כל שימוש בצמחייה ו/או בחלוקי הנחל, ו/או בחלקי מערכת ההשקיה שהיו במקום. העד העיד, כי הוא איננו זוכר את הסיכום שהיה לו עם הנתבע, אך לבטח עלות הקמת הגינה עלתה פי שתיים מהסיכום עם התובע. הנתבע לא יכל לתמוך גרסה זו, וצירף שתי קבלות בלבד שסיכומן מביא לסך של 28,000 ₪ ולא יותר.

מהתמונות שהוצגו בפניי ומהעדויות, עולה כי אכן הנתבע ורעייתו לא היו שבעי רצון מרמת העבודה שהתובע ביצע בשטח והחליטו כעבור שבועיים להפסיק את עבודתו, וזאת לאחר שהתובע ביקר כשש פעמים במקום ולאחר שהתקין במקום כרי דשא וצמחייה בעלות כוללת של כ-16,000 ₪.

אינני מאמינה לגרסת הנתבע כי סוכם בין הצדדים, כי אם העבודה לא תהיה לשביעות רצונו לא יצטרך לשלם מאומה. אני סבורה כי אמירה זו של התובע היתה אמירה מתוך לשון דיבור, ותו לא. אינני יכולה להעלות על הדעת, סיכום שבו איש מקצוע יסכים להשקיע שעות עבודה ועלות חומרים אותם הוא מממן מכיסו מבלי שתהיה לו ערובה כלשהי להחזר ההשקעה, ולו לפחות לעלות החומרים אותה הוא מימן. אין לי ספק, כי אמירה זו של התובע אל הנתבע היתה אמירה כדי להפגין את ביטחונו ברמת העבודה שהוא מסוגל לבצע.

אני כן מאמינה לגרסת הנתבע, כי העבודה של התובע הופסקה מפאת חוסר שביעות רצון מרמת העבודה. אין כל היגיון כלכלי לקחת איש מקצוע אחר ונוסף, לבצע את העבודה מתחילתה בעלות גבוהה יותר כשפרק הזמן ארוך יותר אם לא היתה סיבה מספיק טובה לנתבע לעשות כן. אני מקבלת אפוא את גרסת הנתבע, כי עבודת התובע הופסקה מפאת העובדה שלא הניחה את דעתו של הנתבע.

יחד עם זאת, היה מקום להורות לתובע שלא להביא את כל הצמחייה בטרם תיקן את עבודת התשתית של כרי הדשא ומערכת ההשקיה. הנתבע העיד, כי כבר בהתחלה הנחת כרי הדשא לא היו לשביעות רצונו לאור אי יישור השטח, קרחות שהיו במרכז כרי דשא, ועוד כהנה וכהנה. לו היתה מופסקת עבודת התובע כבר בתחילתה ובתום שתילת כרי הדשא, היה נזקו קטן יותר. מחד, הנתבע טוען כי הוא ניסה לתת הזדמנות נוספת לתובע לשפר ולהשלים את עבודתו, ומאידך אי הפסקת עבודתו במועד גרמה לתובע להשחית כספים רבים לשווא כמו הבאת הצמחייה וחלוקי הנחל מבלי שהנתבע ורעייתו אישרו פעולה זו מראש. הנתבע העיד כי הוא רוב זמנו בחו"ל, ושיחותיו עם התובע היו מחו"ל ורוב הזמן רעייתו שלא העידה בהליך זה היא זו שהיתה בקשר עם התובע. אני סבורה כי התנהלות הנתבע ורעייתו שלא הפסיקו את עבודת התובע קודם לכן ואפשרו לו להביא צמחייה רבה, חלוקי נחל, וכרי דשא לשטחם מבלי שאמרו לו קודם לכן כי הם מבקשים להפסיק את עבודתו, גרמה לתובע להשחית את כספו וזמנו לשווא.

שקלתי את טיעוני כל הצדדים, ואף לקחתי בחשבון את העובדה כי התובע לא הגיע לשטח על מנת להציל את מה שניתן היה להציל מבעוד מועד למרות שתומר והגנן אסף התקשרו לתובע וביקשו ממנו לעשות כן.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבע יפצה את התובע עבור חלק מההשקעה שהתובע השקיע ומימן מאמצעיו העצמיים ואשר ירדה כולה לטמיון . אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע סכום כולל של 7,000 ₪. כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות הליך זה בסך של 1,000 ₪.

המזכירות תשחרר את הפיקדון ע"ס 750 ₪ שיהוו חלק מההוצאות שנפסקו, ותעביר אותם לתובע (על הנתבע לשלם לתובע את ההפרש בסך 7,250 ₪).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ