אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האגר נ' אלתר

האגר נ' אלתר

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
38730-12-13
05/01/2014
בפני השופט:
צבי ויצמן

- נגד -
התובע:
שפרה האגר
הנתבע:
1. ישראל אלתר
2. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

המבקשת עותרת לפטור אותה מתשלום האגרה ומהפקדת ערבון בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפ"ת (כב' סגן הנשיאה הש' אורן שוורץ) מיום 3.11.12 שניתן בת.א 2062-06-10, אשר קיבל את תביעת המשיב בחלקה וקבע כי המבקשת הפרה את הסכם המכר בין הצדדים ואף הורה לה להשיב המחאות שנמסרו לה ע"י המשיב לידיו.

המשיבים מתנגדים למבוקש.

טענת המבקשת לפטור מאגרה

1.לטענת המבקשת מצבה הכלכלי בכי רע ואין באפשרותה לעמוד בתשלום האגרה. לדבריה היא נשענת על קיצבת הבטחת הכנסה בשיעור של כ – 1700 ₪ בלבד ואין ברשותה כרטיסי אשראי, חסכונות, רכוש או נכסים.

לטענת המבקשת בעבר קיבלה פטור מתשלום אגרה בהליכים שניהלה בבית משפט השלום בתל אביב.

עוד טוענת המבקשת כי פנתה לקרובי משפחתה על מנת שיסייעו לה, אך בשל מצבם הכלכלי הדחוק לא יכלה להעזר בהם בסופו של יום.

לבד מכך טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור שלה טובים נוכח הטעויות הרבות, לגירסתה, שנפלו בפסק דינה של הערכאה קמא.

2.המשיב 1 דוחה טענות המבקשת. לטענתו החייבת מסתירה את מצבה הכלכלי האמיתי, כך היא מסתירה כי רכשה ביום 4.12.12 דירה בעלות של 1.35 ₪ כפי שהוצהר על ידה בת"א 19414-07-13, וכי חתמה לצורך כך על הסכם משכנתא עם הבנק, דבר המלמד על יכולת החזר חודשית. המבקשת אף מנהלת הליכים משפטים נוספים בערכאות, דוגמת תביעה כנגד בן זוגה לשעבר, ובוודאי נדרשת לתשלום שכר טירחה לעורכי הדין המייצגים אותה, לפיכך תמוה כיצד דווקא את האגרה הנדרשת ממנה בהליך אינה יכולה לשלם.

לבד מכך טוען המשיב, כי סיכויי הערעור של המבקשת קלושים נוכח הרחבת חזית בערעורה וסתירות רבות העולות בין טענותיה בכתב הערעור לטענותיה לפני ערכאה קמא.

אף המשיב 2, ב"כ היועמ"ש, מתנגד למבוקש הן בשל יתרת זכות בשיעור של למעלה מ -8000 ₪ המצויה בחשבונה של המבקשת כפי שהוצג על ידה בנספחים לבקשתה, והן בשל כך שלא ציינה כלל שעל ההחלטה למתן פטור מאגרה בתביעה שהגישה בבית משפט השלום , הוגש ערעור.

פטור מאגרה עיקרה של הלכה

3.כללו של דבר שעל הפונה לבית המשפט לשאת באגרה שנקצבה בתקנות בגין פניה זו. טעמו של דבר הובהר, כדוגמה, ברע"א 4014/10 מונדז ני רו"ח בירו. (2010) –

"נקודת המוצא היא כי "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה" ... זה מכבר עמד בית משפט זה על: הטעמים המונחים ביסוד חיובו של הבא בשערי בית המשפט בתשלום האגרה. ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט ... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים ...נוסף לכך, תשלום האגרה במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק ... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך"

1

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), קובעת כי כדי ליתן פטור מתשלום אגרה על בית המשפט לבחון האם אין ביכולתו של התובע לשלם את אגרת ההליך, והאם ההליך מגלה עילה. התנאים של העדר יכולת כלכלית וקיום עילה, הם תנאים מצטברים, ודי כי המבקש אינו ממלא אחר אחד מהם כדי להביא לדחיית בקשתו.

4.תקנה 14 (א) לתקנות האגרות, מוסיפה ומפרטת את שנדרש מבקש הפטור להציג לפני ביהמ"ש :

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

על המבקש לפרט, איפוא, בתצהיר את מצבו הכלכלי, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיו בבנק ופרטים על רכושו. באין פרטים כאמור, לא הונחה תשתית בסיסית להוכחת טענת העדר יכולת כלכלית [בש"א 294/89 אליאס נ' שחר (28.9.89)], טענה אשר הנטל להוכיחה מוטל על מבקש הפטור [בש"א 128/89 מצא נ' מצא (29.5.89)].

נפסק כי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה [ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (9.11.00)].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ