אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ד"ר י. שגב ושות' עורכי דין נ' הממונה על מרשם המקרקעין ואח'

ד"ר י. שגב ושות' עורכי דין נ' הממונה על מרשם המקרקעין ואח'

תאריך פרסום : 07/07/2011 | גרסת הדפסה
עש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
15989-12-10
07/07/2011
בפני השופט:
יהודית שיצר

- נגד -
התובע:
ד"ר י. שגב ושות' עורכי דין ע"י עו"ד בועז שגב
הנתבע:
1. הממונה על מרשם המקרקעין
2. אנגל נתיבים
3. אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.ערעור על החלטת הממונה על המרשם, עו"ד עליזה קניג (להלן: "הממונה") מיום 18.11.2010 בה דחתה ערר על החלטת רשמת המקרקעין בת"א לפיה נדחתה בקשת העורר לרישום הערת אזהרה לטובתו. רישום האזהרה התבקש על סמך הסכם מיום 15.3.05 שבו מופיע סעיף הנוגע לתשלום שכר טרחה (להלן: "ההסכם").

2.בתמצית אציין, כי עיקר הטעמים לדחיית הערר הם:

א. על פי ההסכם, שמכוחו התבקש הרישום, המתחייבת היא חברת אנג'ל ג'נרל דיבלופרס בע"מ, בעוד שבעלת המקרקעין היא אנגל נתיבים בע"מ (להלן "בעלת המקרקעין").

אכן, שתי החברות הנ"ל הן חברות בת של אנגל משאבים ופיתוח בע"מ, אך "מדובר בשתי חברות שונות בעלות אישיות משפטית שונה".

ב. בעלת המקרקעין לא התחייבה בהסכם מכוחו מבוקש רישום הערת האזהרה והיא אינה חתומה עליו ואף לא על בקשת הרישום, ומכאן שלא נוצרה התחייבות שלה כלפי העורר, לא הוכח, אף לא לכאורה, כי היתה התחייבות כלשהי של בעלת המקרקעין לקבל את שירותיו של העורר, או לשלם שכר טרחה עבור שירותים שלא נתן ולא יתן.

ג. פרשנות העורר לעניין סעיף 2.3 להסכם נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, על החלטה זו הוגשה בר"ע לביהמ"ש העליון ובהחלטה מיום 5.8.10 בבר"ע 5882/10, נקבע כי באם קיימת זכאות לשכ"ט (וזאת מתוך הנחה לצורך הדיון בלבד), הרי זו זכאות לפיצויים, אך אין בה כדי למנוע את מכירת המקרקעין להקלת הגביה.

ד. באם קיימת בהסכם התחייבות להימנע מעשיית עסקה על יסוד הסכמי תשלום שכ"ט, הרי שהיא מתאפשרת רק אם בהתחייבות הבעלים גלומה התחייבות להימנע מעשיית הסכם במקרקעין - דבר שלא נעשה בהסכם דנן ואף לא במשתמע.

3.בערעורו ובטיעוניו חזר ב"כ המערער למעשה על אותן טענות שטען בפני רשם המקרקעין. הוא הפנה לחוזה וטען כי לא היה מקום לשמוע את טענות בעל המקרקעין כיוון שחלים עליו דיני השתק. לטענתו, אותם מנהלים של החברה הם גם המנהלים של בעלת הקרקע וזאת על פי רישומי רשם החברות. עוד טען כי בשנת 99' המקרקעין היו בהליכי הסדר ואי אפשר היה לבדוק על שם מי הם רשומים ומכל מקום העורר לא היה חייב לבדוק אם מרמים אותו, כיוון שמדובר באותם מנהלים, בשתי החברות. לשיטתו, חזקה שאישרו את ההסכם בפני כל גורמי האישור של כל החברות, וכדי לסתור חזקה זו צריך הליך שיפוטי. לתפיסתו, המקרקעין היו שייכים לשותפות קבוצת אנג'ל ועל כן מן הראוי היה לערוך את הרישום מכוח ההסכם. כמו כן הוא חלק על האמור בהחלטת הממונה כי לא ניתן טיפול משפטי על ידו.

עוד הוסיף, שלא מדובר בסוגיה של הרמת מסך, אלא בחברות אחיות אשר קיימת שותפות ביניהן.

3.אומר מיד, כי נימוקי הממונה מקובלים עלי ואינני מוצאת כי שגה. תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) תש"ל-1969 קובעות בסעיף 4א(א):

"אלה סמכויותיו של המוסמך בסמכויות רשם:

(1)...

(2) רישום הערות לפי החוק בסימן ג' וסימן ד' לפרק ג' לתקנות אלה."

לצורך הליכים אלה הרשם איננו בית משפט ועליו לרשום ולפעול באופן קפדני, אך ורק על פי הוראותיו המפורשות של החוק. הדרישות לצורך רישום הערת אזהרה מופיעות סעיף 126(א) לחוק המקרקעין. במקרה דנן אין על רשם המקרקעין לבדוק אלא את החוזה שהובא בפניו. כל מערכות היחסים בין הצדדים לחוזה, או בין המתקשרת לבין חברות אחיות, או חברות בנות, אינם מעניינו, פרט למקרה שקיימת הוראה מפורשת וחתימה מפורשת של בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין. כל סכסוך לגבי פרשנות חוזה ולגבי משמעות התנהגות הצדדים, והשלכות הסכסוך על חיובי הצדדים, מקומם בבית המשפט ולא בפני רשם המקרקעין.

ועל כל אלה, בהליכים שהתקיימו בפני מספר בתי משפט כבר הציג העורר את ליבת טענותיו ונפסק נגדו. המערער גם מימש כבר את זכות הערעור שלו. הוא פנה בהליכי ערעור לביהמ"ש העליון. הבר"ע נדחתה ע"י כב' השופטת נאור ויחד עמה הבקשה לסעד זמני, זאת בהחלטה מנומקת שאוזכרה ושבאה לידי ביטוי ראוי בהחלטת הממונה. כלום מעלה העורר על הדעת כי הממונה יתן פירושים ויפעל בניגוד לעמדת ביהמ"ש העליון?

יתר על כן, המערער יודע היטב שאין לנהל הליכים מקבילים וכפולים. רשם המקרקעין ממילא מחוייב לבצע כל החלטה של ביהמ"ש, לכן הדרך הנכונה במקרה דנן היא לקבל הכרעה שיפוטית בפורום שאמור לדון לגוף המחלוקות הקשורות לחוזה ובעיקר בפן של פרשנות החוזה והשלכותיה על זכויות הצדדים. המקום לכך איננו בפני הממונה, וכנגזרת גם אין מקומו במסגרת ערעור זה על החלטת הממונה.

4.אשר על כן, הערעור נדחה.

המערער ישא בהוצאות הבקשה וכן בשכ"ט רשם המקרקעין בסך 10,000 ש"ח ובשכ"ט המשיבות 1 ו- 2 יחדיו בסך 17,000 ש"ח.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"א, 07 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ