אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ד"מ 32840-03-14 MOHAMED נ' י.ב. שיא משאבים בע"מ

ד"מ 32840-03-14 MOHAMED נ' י.ב. שיא משאבים בע"מ

תאריך פרסום : 22/06/2015 | גרסת הדפסה
בד"מ
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
32840-03-14
19/10/2014
בפני השופט:
צבי פרנקל

- נגד -
התובע::
MOHAMED MOHAMEDדרכון אריתריאה מס' P00231773 אפרת מור מילמן
עו"ד אפרת מור מילמן
הנתבעת::
י.ב. שיא משאבים בע"מ (ח.פ. 512666926) נאוה בן שטרית
עו"ד נאוה בן שטרית
פסק דין

1.התובע, נתין זר, הועסק אצל הנתבעת מתאריך 15.1.12 ועד 4.1.14 כעובד במשחטת עוף הנגב. בתביעה זו עותר לקבל זכויות סוציאליות בסך כולל של 21,463 ₪ סכום זה כולל פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ופיצוי בגין אי מתן הודעה בדבר תנאי העבודה.

2.התובע עבד במתכונת קבועה של ארבעה ימים בשבוע עד שפוטר לטענתו על ידי מנהל מטעם הנתבעת שאמר לו לאחר ששב מחופשת מחלה: "העבודה שלכם הסודנים נגמרה ואתם חוזרים הביתה לנתיבות". הנתבעת טוענת שהיא הפסיקה לעבוד במפעל עוף הנגב והציעה לתובע לעבור במפעל באשקלון והוא עזב את העבודה על דעת עצמו ולכן יש לראות בו כמי שהתפטר מעבודתו. לכן לטענתה התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים. באשר לקרן פנסיה, לטענת הנתבעת נבצר ממנה לערוך לתובע קרן פנסיה מאחר שהוא מבקש מקלט מדיני. באשר לשאר הזכויות הסוציאליות מודה הנתבעת בזכויות שמגיעות לתובע, הצדדים חלוקים על היקף המשרה וכפועל יוצא על הזכויות המגיעות לתובע. הנתבעת טוענת שעומדת לזכותה טענת קיזוז של דמי ההודעה המוקדמת וכן של נקודות זיכוי שלטענתה הוענקו לתובע בהתאם לסעיף 34 ו-36 לפקודת מס הכנסה כאילו הוא תושב ישראל ולכן היא מבקשת לקזז מכל סכום שיגיע לתובע הודעה מוקדמת ואת ערך נקודות הזיכוי בסך של 11,590 ₪.

3.הנתבעת מודה שהתובע זכאי לסך של 2,805 ₪ עבור ימי חג, סך של 525 ₪ עבור גמל, סך של 152 ₪ עבור הבראה וסך של 920 ₪ עבור חופשה, אך כאמור מבקשת לקזז ערך נקודות זיכוי והודעה מוקדמת.

4.בדיון ההוכחות העידו התובע, מר לזרוביץ מטעם הנתבעת ומר דמרי עובד חברת ירון חנני בע"מ שהיה מנהלו של התובע. התובע תיאר את תפקידו אצל הנתבעת והעיד שבחודש ינואר 2014 עבד ארבעה ימים ואז חלה, קיבל ימי מחלה מהרופא וכשהציג אותם למנהליו הודיעו לו שהעבודה הסתיימה והם לא מעסיקים יותר סודנים, ולאחר מכן הלך למתקן השהייה בחולות. מר לזרוביץ, העיד שלא אמר לתובע שהוא לא מעסיק יותר סודנים אלא אמא שהחברה עוזבת את המפעל והעובדים מוזמנים לעבור איתו למפעל באשקלון. מר לזרוביץ אישר שהוא מעסיק 250 עובדים, כשנשאל האם יש נוהל מסודר שהחברה הציעה לעובדים לעבור למפעל אחר, השיב שהוא דיבר עם העובדים בעברית, הוא אישר שהתובע לא מדבר עברית אבל שאר העובדים הסבירו להם את ההצעה. מר רענן דמרי העיד מטעם הנתבעת שהוא מנהל אגף במשחטת עוף הנגב. לטענתו התובע התלונן על נזילה בדירה ולכן עזב את העבודה. כשנשאל מר דמרי האם סיפר את עניין הנזילה לעוה"ד של הנתבעת השיב: "האמת, לא." (עמ' 15 ש' 28 לפר' מיום 11.9.14) וכשנשאל מר דמרי האם מפתיע אותו שמר לזרוביץ לא ידע על סיפור הנזילה השיב: "אולי הוא לא זוכר". (עמ' 16, ש' 4 לפרוטוקול מיום 11.9.14).

 

5.מעדויות הצדדים עולה תמונה לפיה שני מנהלים אחד מטעם הנתבעת ואחד מנהל ישיר של התובע סיפרו סיפור שונה לחלוטין בקשר לנסיבות סיום העסקה. עדותו של התובע היתה אמינה, ברורה והתיישבה עם אישורי המחלה שהציג. מר לזרוביץ אישר שהתובע לא מדבר עברית (עמ ' 14, ש' 19 לפרוטוקול מיום 11.9.14) ובכל זאת לא הציג כל אישור או לא העיד אף אחד שיכול לאשר את הטענה שהנתבעת הציעה לתובע לעבור לעבוד במפעל באשקלון.

6.התובע תובע פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה; לטענתו מסירת הודעה בשפה זרה אינה מגשימה את תכלית חוק הודעה לעובד, כאשר ברור שהעובד לא מבין את שנכתב בהודעה. חוק עובדים זרים מחייב את המעסיק להתקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב בשפה שהעובד הזר מבין. אמנם התובע לא עובד זר אלא מבקש מקלט, אך מן הראוי שההודעה לעובד תימסר לו בשפתו כדי לשרת את התכלית של חוק ההודעה לעובד. מר לזרוביץ הודה שהתובע לא דובר עברית. בטופס הודעה לעובד שהוצג בבית הדין נכתב שהתובע התחיל לעבוד ביום 9.1.13 כאשר הנתבעת הסכימה שהתובע התחיל לעבוד אצלה ביום 3.9.12, כשנשאל אודות סתירה זו השיב: "מה שכתוב כתוב, לא יודע.". בהמשך חקירתו כשנשאל שוב אודות ההודעה לעובד שהתאריך בה לא תואם מועד תחילת העבודה השיב: "אני לא יודע למה רשום פה." (עמ' 13, ש' 21 לפר' מיום 11.9.14). לאור האמור ומאחר שטופס ההודעה לעובד שכאמור נרשם לא בשפתו של התובע ויש בו אי דיוקים לגבי מועד תחילת העבודה ומנהל התפעול בנתבעת לא ידע להשיב אודות אי דיוקים אלו אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בגין אי מתן הודעה לעובד כדין בסך של 1,500 ₪ וזאת לאור סעיף 5 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה).

7.הנתבעת הגישה לתיק בית הדין את דו"חות הנוכחות של התובע. מדו"חות הנוכחות עולה שהיקף עבודתו של התובע עמד בממוצע על 138 שעות בחודש בהיקף של 74% משרה. מאחר שהתובע לא חלק על היקף שעות העבודה שצוין בתלוש השכר ואישר ששעות העבודה דווחו על ידו בטביעת אצבע, הזכויות המגיעות לו יחושבו על פי היקף משרה של 74%.

8.התובע תובע דמי חופשה בסך של 1,403 ₪, הנתבעת מודה בזכותו של התובע לקבל סך של 920 ₪. התובע זכאי לדמי חופשה כדלקמן: (0.83 * 24 חודשים * 8.6 שעות ליום * 23.12 ) =3,960 ₪. לתובע שולמו סכומים עבור חופשה בסך של 3,040 ₪ לכן התובע זכאי ליתרה בסך של 920 ₪.

9.התובע תובע פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 3,653 ₪. הנתבעת טוענת שלתובע לא מגיע פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה מאחר שלא ניתן לבצע לעובדים במעמדו הפרשות פנסיוניות שכן לטענתה אף חברת ביטוח לא עורכת הסדרי פנסיוניים לעובדים במעמדו. אני דוחה את טענת הנתבעת, הנתבעת בעצמה שילמה לתובע סכומים על חשבון גמל, אמנם סכומים מופחתים מהאמור בצו, אך בכל זאת שילמה. לא התרשמנו שמדובר בנתבעת שמשלמת סכומים שהיא סבורה שאינה צריכה לשלם, והראיה שמודה היא כי דמי חופשה, דמי חגים ודמי הבראה היא שילמה בחוסר. גם לגבי עובדים זרים שלא ניתן לפתוח להם חשבון פנסיה, נקבע שיש לזכות את העובד בגובה ההפרשות להן הוא זכאי (ר' את פסק דינה של השופטת רונית רוזנפלד בע"ע 137/08 מטין אילינדז – פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ, ניתן ביום 22.8.10). לפיכך, התובע זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה. התובע זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בהתאם לצו ההרחבה פנסיית חובה בגין שעות העבודה בהן עבד החל מהחודש השביעי לעבודתו על פי 5% משכרו הבסיסי. התובע השתכר מחודש יולי 2012 ועד סיום עבודתו בסך כולל של 55,112 ₪ ועל כן הוא זכאי לפיצוי בגין הפרשה לגמל בסך של 2,756 ₪. התובע קיבל על חשבון גמל סך של 2,231 ₪ כך שהוא זכאי לסך של 525 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ