אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ד"מ 20243-02-14 mirag נ' י.ב. שיא משאבים בע"מ

ד"מ 20243-02-14 mirag נ' י.ב. שיא משאבים בע"מ

תאריך פרסום : 16/07/2015 | גרסת הדפסה
ד"מ
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
20243-02-14
26/10/2014
בפני השופט:
צבי פרנקל

- נגד -
התובע:
germay mirag
עו"ד אפרת מור מילמן
הנתבעת:
י.ב. שיא משאבים בע"מ
עו"ד נאוה בן שטרית
פסק דין
 

 

 

1.התובע, אזרח אריתריאה מבקש מקלט מדיני, הועסק אצל הנתבעת מיום 1.5.11 ועד חודש מאי 2013. כעובד במשחטת עוף הנגב. בתביעה זו עותר לקבל זכויות סוציאליות בסך כולל של 20,209 ₪ סכום זה כולל פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ופיצוי בגין אי מתן הודעה בדבר תנאי העבודה.

 

2.התובע הועסק במתכונת קבועה של ארבעה ימים בשבוע עד שפוטר לטענתו לאחר שמנהלו הישיר סירב לאפשר לו לצאת ליום חופשה כדי לחגוג את חגו בירושלים. התובע טוען שלאחר ששב לאחר היום בו ביקר בירושלים פוטר לאלתר ללא שימוע. הנתבעת טוענת שמי שהתובע טוען שפיטרו אינו מוסמך לפטר ולכן יש לראות בו כמי שהתפטר מעבודתו. באשר לקרן פנסיה, לטענת הנתבעת נבצר ממנה לערוך לתובע קרן פנסיה מאחר שהוא מבקש מקלט מדיני. באשר לשאר הזכויות הסוציאליות מודה הנתבעת בזכויות שמגיעות לתובע, הצדדים חלוקים על היקף המשרה וכפועל יוצא על הזכויות המגיעות לתובע. הנתבעת טוענת שעומדת לזכותה טענת קיזוז של דמי ההודעה המוקדמת וכן של נקודות זיכוי שלטענתה הוענקו לתובע בהתאם לסעיף 34 ו-36 לפקודת מס הכנסה כאילו הוא תושב ישראל ולכן היא מבקשת לקזז מכל סכום שיגיע לתובע הודעה מוקדמת ואת ערך נקודות הזיכוי בסך של 11,144 ₪, הנתבעת מודה שהתובע זכאי לסך של 1,631₪ עבור ימי חג, סך של 1,861 ₪ עבור הבראה, סך של 1,591 ₪ עבור ימי חופשה, אך כאמור מבקשת לקזז ערך נקודות זיכוי והודעה מוקדמת.

 

3.בדיון ההוכחות העידו התובע, מר איציק לזרוביץ' ומר רענן דמרי מטעם הנתבעת. התובע העיד שביקש לצאת על פי דתו לירושלים לחגוג את חג הפסחא, הנתבעת לא הסכימה שייסע אך בכל זאת נסע וביום למחרת כששב לעבודה מר רענן דמרי אמר לו "אתה לא יכול לעבוד יותר". התובע אישר ששבוע לאחר מכן, חברו שעבד אצל הנתבעת אמר לתובע שרענן אמר שהוא יכול לחזור לעבודה. אולם התובע לא חזר לעבודה כי מצא עבודה חדשה בת"א. התובע אישר שמאמצע חודש ינואר 2014 שב לעבוד אצל הנתבעת במפעל עוף אשקלון. מר רענן דמרי העיד מטעם הנתבעת, הוא תיאר שהוא היה מנהלו של התובע מטעם חברת ירון חנני בע"מ, כשנשאל אודות החופשה שביקש התובע השיב:

"...ת.ידעתי שיש את החג של האריתראים, כינסתי אותם והסברתי להם שקצת קשה להתארגן על עובדים ושינסו להתחשב, כולם הסכימו מלבד התובע שלא הסכים, ידעתי שיש לו חג, הוא ניסה לשכנע עוד כמה עובדים שיבואו איתו, דיברתי עם העובדים והסברתי להם שזה חשוב שיגיעו אז הגיעו כולם חוץ ממנו, הוא לא הגיע כמה ימים, הפקידות יצרו איתו קשר... ידעתי שהוא נוסע לירושלים. לא אמרתי לו שום דבר על זה. אמרתי בהתחלה לכולם שזה מאוד חשוב וזהו.

ש.התובע טוען שהוא חזר למפעל אחרי שהוא נסע לירושלים ביום חג ואז אמרתי לו "תלך" מה ההתייחסות שלך?

ת.הוא לא חזר למפעל ולא דיברתי איתו. הפקידות יצרו איתו קשר אני בדרך כלל פונה לפקידות או לאיציק, הם התקשרו אליו והוא אמר לפקידות שמצא עבודה אחרת ולא רוצה לעבוד."

 

 

מר דמרי אישר שסיפר לב"כ הנתבעת את הגרסה הזו אך גרסה זו לא מצאה ביטוי בכתב ההגנה.

בהמשך נשאל העד מה קורה כשעובד לא מתייצב לעבודה, הוא השיב שהוא פונה למר לזרוביץ' כדי שיברר מה קרה עם העובד ואכן העיד שבאותו יום התקשר למר לזרוביץ' כדי שיבררו מה קורה עם התובע. העד העיד שפקידה בשם יפית דיברה עם התובע והוא אמר לה שהוא מצא עבודה אחרת, הוא לא ידע להשיב כיצד לאותה עובדת היה את מספר הטלפון של התובע, הוא העיד שעדכן את מר לזרוביץ' באותה שיחה של יפית. מר לזרוביץ' העיד שהוא חיפש את התובע מאחר שהוא היה עובד טוב. שני המנהלים מטעם הנתבעת, מר לזרוביץ' ומר דמרי מסרו גרסה שונה. מר דמרי הודה שלא הסכים שהתובע ייצא לחופשה וכי התובע יצא בכל זאת.

 

4.התובע תובע פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה; לטענתו מסירת הודעה בשפה זרה אינה מגשימה את תכלית חוק הודעה לעובד, כאשר ברור שהעובד לא מבין את שנכתב בהודעה. חוק עובדים זרים מחייב את המעסיק להתקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב בשפה שהעובד הזר מבין. אמנם התובע לא עובד זר אלא מבקש מקלט, אך מן הראוי שההודעה לעובד תימסר לו בשפתו כדי לשרת את התכלית של חוק ההודעה לעובד. למרות שהדבר לא נעשה החלטתי לא לחייב את הנתבעת בפיצוי לפי חוק הודעה לעובד, בין היתר לאור העובדה שהסעיף שעוסק בפיצוי ללא הוכחת נזק, הוסף כתיקון לחוק בחודש אוגוסט 2011 והוראותיו יחולו רק על הודעות שהיה צריך למסור אותן, החל מיום 11.12.11 היינו אחרי תחילת עבודתו של התובע.

 

5.הנתבעת צירפה לכתב ההגנה את נתוני העסקה של התובע מהם עולה שבשנתו האחרונה הוא עבד בממוצע 144 שעות בחודש בהיקף משרה של 77%. מאחר שהתובע לא חלק על היקף שעות העבודה שצוין בתלוש השכר הזכויות המגיעות לו יחושבו על פי היקף משרה של 77%.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ