אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ד"מ 11037-04-16 חגג נ' מטיילי עודד בע"מ

ד"מ 11037-04-16 חגג נ' מטיילי עודד בע"מ

תאריך פרסום : 21/07/2016 | גרסת הדפסה
בד"מ
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
11037-04-16
17/07/2016
בפני השופט:
צבי פרנקל

- נגד -
התובעת: :
מיכל חגג (ת.ז. –
הנתבעת::
מטיילי עודד בע"מ (ח.פ.- 514252139)
פסק דין

1.התובעת טענה שעבדה אצל הנתבעת כסדרנית בתחנת הסעות ומוניות מ-13.9.12 ועד 8.7.15 ופוטרה מבלי שנערך לה שימוע כדין ומבלי שקיבלה הודעה מוקדמת, דמי הבראה, חופשה ואת מלוא פיצויי הפיטורים ותבעה סך כולל של 28,000 ₪.

2.הנתבעת טענה שהתובעת התחילה לעבוד אצלה רק ביום 1.3.13 ולפני כן הועסקה בחברה אחרת בשם מוניות קניון סי-מול ולטענתה התובעת קיבלה את מלוא זכויותיה אך הסכימה בכתב ההגנה לשלם גם את הזכויות עבור עבודתה בחברת קניון סי מול בסך כולל של 4,182.5 ₪.

3.התובעת טענה שהיא פוטרה לאחר שבמהלך חודש יוני 2015 מנהל הנתבעת השעה אותה מהעבודה לאחר שראה במצלמות האבטחה שהיא נרדמה מספר פעמים במהלך משמרת לילה ולאחר מכן זימן אותה לשימוע בהתראה של יום, ביום 21.6.15 התקיימה ישיבת השימוע ולמחרת קיבלה את מכתב הפיטורים. בכתב התביעה כתבה התובעת בצורה מפורשת שזומנה לשימוע (בפרק סיפור המקרה, עמ' 2, ש' 11-13). בדיון היום טענה שלא קיבלה זימון בכתב, אלא במסרון, ולא נאמר לה שהיא רשאית להתייצב עם עורך דין. לטענתה בשל פגם בשימוע היא זכאית לפיצוי בסך של 8,500 ₪. התובעת טענה שהיא זכאית ל-10 ימי הודעה מוקדמת מאחר שקיבלה רק 16 ימים בסך של 2,182 ₪. לטענתה היא זכאית ליתרת דמי הבראה בסך של 1,890 ₪ ויתרת דמי חופשה בסך של 2,155 ₪. באשר לפיצויי הפיטורים, טענה התובעת שהיתה זכאית ל-16,554 ₪ וקיבלה מקופת הפיצויים ומהנתבעת סך של 11,937 ₪ בלבד, בסיכומיה לא התייחסה התובעת לטענות הנתבעת בנוגע לניצול מלוא ימי החופשה ולחישוב בעניין פיצויי הפיטורים.

4.הנתבעת טענה שהתובעת פוטרה לאחר שלא הצליחה להתמודד עם תפקידה, ומנהלי הנתבעת נאלצו להעיר לה בגין הפרת כללי משמעת וטעויות שעשתה כסדרנית כאשר השיא היה באותו לילה בו היתה במשמרת, שהתה בזמן המשמרת עם בן זוגה בתחנת המוניות ללא אישור ובזמן ששהתה עמו לא ביצעה את המטלות ולא ענתה לשיחות הטלפון ועל כן זומנה לשימוע. הנתבעת טענה שכדי לשמור על כבודה של התובעת לא הציגה את התיעוד ממצלמות האבטחה.

לטענת הנתבעת לאור שיחת הטלפון בה זומנה התובעת לשימוע לא נשלח אליה זימון פורמלי לאור מערכת היחסים בין הצדדים. באשר לימי החופשה, טענה הנתבעת שהתובעת קיבלה עבור תקופת עבודתה סך של 31.30 ימי חופשה ועל כן אין היא זכאית לימי חופשה נוספים. באשר לדמי הבראה, טענה הנתבעת שבהתחשב בתקופת עבודתה של התובעת בחברה מוניות סי - מול היא זכאית ל-4.75 ימי הבראה נוספים בסך של 1,795.5 ₪. באשר לפיצויי הפיטורים, טענה הנתבעת שהתובעת אינה זכאית לתוספת פיצויי פיטורים. אך בהתחשב בתקופת עבודתה של התובעת בחברה מוניות סי – מול היא זכאית ליתרת פיצויי פיטורים בסך של 2,387 ₪.

5.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושמעתי את התובעת ונציג הנתבעת, הגעתי למסקנה שהתובעת זכאית לזכויות סוציאליות גם בגין התקופה אצל המעסיק הראשון, התובעת העידה ועדותה בעניין זה לא נסתרה לפיה שני המעסיקים יושבים באותו מבנה ומדובר בפועל באותו חברה (עמ' 7' שורה 25) לכן אני רואה בתובעת כמי שהועסקה אצל הנתבעת כבר מיום 13.9.12.

6.באשר להליך סיום העבודה, התובעת בכתב תביעתה כתבה בצורה מפורשת את המילה שימוע. התובעת לא טענה שהיא מעוניינת לדחות את מועד השימוע למועד אחר, במהלך השימוע הוצגו בפני התובעת טענות החברה. התובעת הודתה בדיון שבן זוגה שהה איתה בזמן המשמרת אך טענה שהדבר היה באישור, מצד שני הודתה שבן זוגה עזב את המקום כשהתקשר אליה אחד ממנהלי הנתבע לאחר שצפה במצלמות האבטחה.

7.בע"ע 554/09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ נ' משה שמיר (פסה"ד מיום 13.1.11) בסעיף 25 לפסק הדין קבע השופט אילן איטח:

"על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסויימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא. לא דומה מקרה בו התשתית העובדתית או האחרת לפיטורים רחבת היקף למקרה פשוט. זאת ועוד, לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי – כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו" (ההדגשה לא במקור צ"פ).

כך שגם אם נפלו פגמים לא בהכרח יש להעניק פיצוי. התובעת לא הכחישה את הטענה שנכחה עם בן זוגה בזמן המשמרת ואף טענה שקיבלה זימון לפגישת השימוע במסרון. עם זאת, מן הראוי היה שהנתבעת תפרט בפני התובעת את הטענות נגדה ולא תציג לה אותן רק במעמד השימוע. בהתחשב בתקופת עבודתה של התובעת ובכך שלא טענה שנגרם לה נזק של ממון כתוצאה מסיום העבודה, אלא העידה שכעת היא עובדת בתחנת מוניות טובה יותר מהנתבעת (עמ' 8, ש' 13) תפצה הנתבעת במחצית שכרה הממוצע בשנה האחרונה בסך של 2,531 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ