אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דרך חישוב הפיצוי המגיע לתלויים של מנוח שנפטר ממחלת הסרטן

דרך חישוב הפיצוי המגיע לתלויים של מנוח שנפטר ממחלת הסרטן

תאריך פרסום : 05/09/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2899-00
24/06/2007
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
1. פארי הפי
2. פארי אלירון

עו"ד רוזן אייל
הנתבע:
בית חולים בילינסון
עו"ד יקותיאלי ברוך
החלטה

1.         התובעים הם התלויים של המנוח מר אלדד פארי (להלן: " המנוח"). המנוח נפטר ממחלת הסרטן. התובעים טוענים כי הנתבעת התרשלה בבדיקה שנערכה למנוח בשנת 1984. לטענתם, אלמלא ההתרשלות, לא היה המנוח סובל מגידולים נוספים.

בטרם נפטר, הגיש המנוח תביעה כנגד הנתבעת (ת.א. 73/88 - להלן: " התביעה הקודמת"). התביעה הקודמת מתייחסת אף היא למחלת הסרטן של המנוח, ולרשלנות הנטענת בגילוייה. המנוח הלך לעולמו במהלך הדיון בתביעה הקודמת.

2.         ההליך בתביעה הקודמת הסתיים בפשרה בבית המשפט העליון, לאחר שהמנוח כבר נפטר. עם זאת, התלויים בחרו שלא לבקש את תיקון כתב התביעה בתביעה הקודמת, באופן שלתביעה תצטרף גם תביעת התלויים. זאת ועוד, כפי שיפורט להלן, התביעה הקודמת לא התייחסה לנזק שנגרם למנוח בגין ה"שנים האבודות".  

3.         בישיבת יום 14.3.07, הוחלט כי בטרם הדיון בתביעה, יסכמו הצדדים את טענותיהם בשאלה המשפטית של אופן חישוב הפסדי ההשתכרות של המנוח בתביעת התלויים, וזאת - בהנחה (שטרם נדונה וטרם הוכחה), שקיימת אחריות לנתבעת לנזקיהם של התובעים.

4.         המחלוקת בין הצדדים נבעה מכך שלגרסת התובעים, הם זכאים לפיצוי שיהיה מבוסס על חישוב יכולת ההשתכרות של המנוח כאדם בריא, בעל תוחלת חיים "רגילה", בעוד שלגישת הנתבעת, יש לחשב את הפיצוי בהתאם למצבו של המנוח ערב פטירתו, כאשר כושר ההשתכרות שלו שאף לאפס, ותוחלת חייו קוצרה באופן משמעותי.

אני סבורה כי יש לקבל את עמדת התובעים.

5.         תביעת התלויים היא תביעה נפרדת מזו של המנוח, וזכותם לפיצוי היא זכות נפרדת משל המנוח. הבסיס לתביעת התלויים הוא הנזק שנגרם להם כתוצאה מכך שהמנוח חדל מלתמוך בהם. לכן, לצורך קביעת הנזק שנגרם לתלויים, יש לבחון מה היתה התמיכה של המנוח בהם - ולאיזה תקופת זמן הוא היה מוסיף לתמוך בהם, אלמלא הרשלנות שגרמה למותו.

לכן, ככלל, אם יצליחו התלויים להוכיח כי אלמלא רשלנות הנתבעת, היה המנוח יכול להבריא ממחלת הסרטן בה לקה, ולא לחזור ולחלות, הרי הבסיס לחישוב הנזק שלהם צריך להיות יכולת ההשתכרות של המנוח כאדם בריא, בעל תוחלת חיים רגילה.

מובן כי אם יוכח שהמנוח לא היה יכול להבריא ממחלת הסרטן (אשר אין חולק שלא נגרמה כתוצאה מרשלנות הנתבעת), יהיה הבסיס לחישוב שונה. עניינים אלה ייבחנו בשלב הבא של הדיון.

6.         הקושי הנוסף שטעון בירור בענייננו, הוא קיומה של התביעה הקודמת. יש לבחון האם בתביעה הקודמת מוצתה הזכות לתבוע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו למנוח עקב קיצור תוחלת חייו.

יובהר שהיום, לאור הלכת השנים האבודות, תובע שהלך לעולמו (ושעזבונו תובע את נזקיו), זכאי לקבל פיצוי גם בגין הפסד יכולת ההשתכרות שלו בשנים לאחר מותו. פיצוי זה עשוי להיות חופף לפיצוי התלויים בגין השתכרות התובע באותן שנים.

7.         לו היה המנוח נפטר לאחר פסק הדין בתביעה הקודמת, ולו פסק הדין בתביעה הקודמת היה מקנה למנוח פיצוי גם בגין הפסד כושר השתכרותו עד תום תוחלת חייו המקצועיים, נראה כי התלויים לא היו יכולים לשוב ולתבוע בגין הפסד ההשתכרות של המנוח כתוצאה מן המחלה - שכן היה בכך כדי לחייב את הנתבעת בכפל פיצוי.

אולם, בענייננו בעיה זו איננה מתעוררת. זאת, משום שהעיזבון לא תבע בתביעה הקודמת סעד בגין השנים האבודות של המנוח.

לכן, במסגרת הפשרה בתביעה הקודמת, פוצה העיזבון רק על הנזקים שנגרמו למנוח עד תום תוחלת חייו - בין היתר כאב וסבל, הוצאות עד המוות, והפחתה בכושר השתכרותו של המנוח עד מותו.

בתביעה הקודמת לא ניתן אם כן כל פיצוי בגין הפגיעה בשכרו של המנוח מיום מותו ועד תום תוחלת תקופת ההשתכרות שלו כאדם בריא.

מכאן, שאם תתקבל תביעת התלויים - הנתבעת לא תצטרך לשלם כפל פיצוי.

8.         התלויים אינם מנועים אם כן מלתבוע את התביעה ביחס לתקופת ההשתכרות של המנוח לאחר מותו.  ההשתכרות תחושב  מתוך הנחה שהמנוח היה אדם בריא, בעל תוחלת חיים "רגילה" - בהנחה שיוכח כי הנתבעת התרשלה, ושאלמלא התרשלותה היה המנוח יכול לחזור להיות אדם בריא בעל תוחלת חיים רגילה.

יובהר כי זכות התביעה של התלויים איננה נובעת מתביעה שלהם בגין ה"שנים האבודות" (תביעה שרק עיזבון המנוח זכאי להגיש), אלא כאמור מזכות התביעה הנפרדת שלהם, בגין ההפסד שנגרם להם כתוצאה ממות המנוח ומהעדר התמיכה שלו בהם.

9.         עוד יצוין כי התובעים לא היו צד לתביעה הקודמת. עילת התביעה שלהם בתביעה דנן היא עילת תביעה שונה מזו שנתבעה בתביעה הקודמת. לכן, פסק הדין בתביעה הקודמת, שניתן כאמור בדרך של פשרה, איננו מהווה מעשה בית דין אשר מונע את התובעים מהגשת התביעה הנוכחית על כל רכיביה, ובכלל זה הרכיב של הפסד ההשתכרות כפי שהובהר לעיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ