אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דריה תקשורת ואח' נ' יוניסל פתרונות סלולרים מתקדמים ואח'

דריה תקשורת ואח' נ' יוניסל פתרונות סלולרים מתקדמים ואח'

תאריך פרסום : 26/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1968-09
26/08/2010
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
1. דריה תקשורת
2. בייס ריקורדס בע"מ
3. בן-מוש הפצה(2004) בע"מ

הנתבע:
1. יוניסל פתרונות סלולרים מתקדמים
2. גיל וייט
3. טיפקום שירותים סלולריים בע"מ
4. שי ראובני

החלטה

בפניי בקשה של הנתבעות 1- 3 לחייב את התובעות בהפקדת ערובה להוצאותיהן בסכום של 200,000 ₪.

עסקינן בתביעה לסעד הצהרתי, צו מניעה, מתן חשבונות ותשלום סך של 750,000 ₪ שעילתם בהפרה נטענת של הסכם שעניינו שימוש ביצירות מוסיקליות והפצתן במדיות סלולריות ודיגיטליות, שנכרת בין התובעת 2 לבין הנתבעת 3. התובעות טוענות כי הנתבעת 3 המחתה את זכויותיה לפי ההסכם לנתבעת 1, אלא שלאחר מכן פעלה הנתבעת 1 לנישולה של התובעת 2 מזכויותיה לפי ההסכם ולא הפרישה לתובעת 2 את התמלוגים המגיעים לה על פיו. מכאן התביעה.

הנתבעות טוענות כי מדובר בתביעת סרק, וכי התובעות הן חברות שמצבן הכלכלי רעוע, נכסיהן משועבדים לטובתם של צדדים שלישיים ומנהלן של התובעות עושה שימוש לרעה במסך ההתאגדות שלהן, תוך הקמת חברות חדשות כדי לחמוק מתשלום חובות. עוד נטען כי התביעה נעדרת עילה על פניה באשר התובעות 1 ו- 3 אינן צד להסכם נשוא התביעה.

בתשובה, טוענות התובעות כי תביעתן מוצקה וכי על הנתבעות הנטל להוכיח כי מצבן הכלכלי של התובעות הוא בכי רע, נטל בו לא עמדו בשל אי הגשת תצהיר לתמיכה בבקשה. עוד נטען כי מצבן הכלכלי של התובעות הוא טוב, ולראיה מצרפות התובעות מכתבים של בנקים שונים וכן אישור של רואה חשבון, המתייחסים כולם לתובעת 1 בלבד.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה באופן חלקי, מן הטעמים שיפורטו להלן.

שלוש התובעות הן חברות בע"מ. ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , בעמ' 650 (1990) - פורסם בנבו, נפסק כי:

"בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם, אין המחוקק רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא ערובה, שבה תובעת, שהיא חברה חסרת יכולת כספית, מסתתרת, כביכול, מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות ... דעתי היא, שקיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן קיימים, בנסיבות העניין, טעמים לסתור."

קיימת איפוא חזקה לפיה יש מקום לחייב חברה בערובה להוצאות, ומכאן שנטל הראיה לסתור את אותה חזקה מוטל על החברה. חזקה זו מצאה לה ביטוי סטטוטורי מפורש בהוראת ס' 353א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") המטיל על תובעת שהיא חברה את נטל ההוכחה להראות כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט, וקובע כך:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

אין איפוא יסוד לטענתן של התובעות כאילו נטל ההוכחה בענין מצבן הכלכלי מוטל על הנתבעות דווקא, ולמעשה, התובעות מתעלמות לחלוטין מהוראת ס' 353א' לחוק החברות, ומשתיתות את טיעונן המשפטי על הוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, שאינן רלבנטיות לעניננו משום שהן מתייחסות לתובע שהוא בשר ודם. ממילא, אין למצוא פגם בכך שהבקשה לחיוב בערובה להוצאות אינה נתמכת בתצהיר, שכן נטל הראיה מוטל על התובעות ולא על הנתבעות, ולא הנתבעות הן שצריכות להביא ראיות בדבר העדר יכולת כלכלית של התובעות. יחד עם זאת, משלא הוגש תצהיר בתמיכה לבקשה, אתעלם מכל הטענות העובדתיות המועלות בבקשת הנתבעות.

ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו) נקבע המתווה לפיו יש לבחון בקשה לחיוב חברה בערובה להוצאות:

"על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו ... זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג ... זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך ... גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). ... בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל). ... בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד ... משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים ... "

במקרה דנן, לא הרימו התובעות את נטל הראיה המוטל עליהן בנוגע להוכחת מצבן הכלכלי ולא הציגו ראיות של ממש להוכחת יכולתן הכלכלית לשלם את הוצאות המשפט היה והתביעה תידחה.

ראשית לכל, התובעות מתייחסות בתשובתן אך ורק למצבה של התובעת 1, ומתעלמות כליל מכל התייחסות למצבן של התובעות 2 ו- 3, דבר המדבר בעד עצמו, ודי בו לבדו כדי להביא לקבלת הבקשה.

שנית, עיון במסמכים שצורפו להוכחת מצבה הכלכלי של התובעת 1 מגלה כי לא ניתן ללמוד דבר וחצי דבר אודות מצבה הפיננסי האמיתי, זולת העובדה שהתובעת 1 מנהלת חשבונות בבנק מרכנתיל דיסקונט ובבנק דיסקונט לשביעות רצונם המלאה של הבנקים, כמו גם העובדה שהתובעת 1 מנהלת חשבון בבנק אוצר החייל בלא שיסורבו שיקים מחמת העדר כיסוי מספיק, וכן העובדה שנכון לחודש דצמבר 2008, לחברה היה מאזן המציג "הון עצמאי חיובי" וכי היא סיימה את שנת 2008 "ברווח" (ראה אישור רואה החשבון, נספח ה' לתשובה). סתם רואה החשבון ולא פירש מהו אותו רווח שהיה לחברה בשנת 2008, ומכל מקום, ברור כי רווח זה אינננו רלבנטי לצורך בחינת מצבה של החברה כיום. גם העובדה שחשבונה של התובעת 1 מתנהל לשביעות רצון הבנקים אינה מלמדת דבר, שכן די בכך שהתובעת 1 אינה חורגת ממסגרת האשראי שלה על מנת שלבנקים לא יהיו כל טענות נגדה, אף אם היא נעדרת אמצעים לחלוטין.

לא שוכנעתי כי קיימות נסיבות שבגינן מוצדק ליתן לתובעות פטור מהפקדת ערובה. גם כאן טיעונן המשפטי של התובעות איננו מבוסס. לדידן, הנתבעות לא הוכיחו כי התביעה מופרכת על פניה ולכן אין מקום להשית עליהן ערובה, אלא שהכלל הוא הפוך, ועל התובעות להוכיח כבר עתה סיכויי הצלחה גבוהים על מנת לזכות בפטור מהפקדת ערובה. בנטל זה לא עמדו התובעות. מתוך עיון בכתבי הטענות, לא ניתן לקבוע כי סיכויי ההצלחה בתביעה הם גבוהים במידה כזו עד שאין צורך להעמיד בטוחה כלשהי להוצאות הנתבעות היה והתביעה נגדן תידחה.

יחד עם זאת, אין הצדקה להטלת ערובה בסכום של 200,000 ₪, ובנסיבות הענין ניתן להסתפק בערבון בסכום נמוך יותר, שיעמוד על סך של 60,000 ₪, שכן יש מקום לאזן בין הצורך ליצור בטוחה הולמת להוצאות הנתבעות לבין הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני התובעות באמצעות הטלת ערבון מופרז שעלול למנוע את ברור התביעה.

אשר על כן, על התובעות להפקיד בקופת בית המשפט עד ליום 3.10.2010 סך של 60,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, שאם לא כן תידחה התביעה.

התובעות ישלמו לנתבעות 1- 3 הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ