אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דרזדנר ואח' נ' עיריית תל-אביב

דרזדנר ואח' נ' עיריית תל-אביב

תאריך פרסום : 19/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
23228-06
19/06/2011
בפני השופט:
ישי קורן

- נגד -
התובע:
1. תמר דרזדנר
2. ראובן פדהצור
3. יעל קרוב

הנתבע:
עיריית תל-אביב
פסק-דין

ב"כ התובעים עו"ד רון ניב ב"כ הנתבעת עו"ד יפה דסה דוד פסק דין

1.תביעה מיום 29/3/2006 להשבת תשלום בסך 92,501 ₪, ששילמו התובעים לנתבעת, עיריית ת"א-יפו (להלן - העירייה), ביום 19/1/2005, עבור "קרן חניה" כחלק מתשלום "אגרות והיטלים להיתר בניה".

הליכים קודמים

2.התובעים הגישו עתירה מינהלית בתיק עת"מ 1174/05. נוכח ההלכה הקובעת שהסמכות לדון בתביעת השבה נגד הרשות המקומית נתונה לבתי המשפט הכלליים, גם כשעילת התביעה נעוצה בתחום המשפט המנהלי (רע"א 6590/05, עיריית אשדוד נ' צרפתי (להלן – הלכת צרפתי), משכו התובעים את העתירה המינהלית והגישו את התביעה בתיק זה. תחילה, מחק בית המשפט, מפי כב' הש' ר' ניב, את העתירה על הסף לבקשת הנתבעת, מנימוקים של חוסר סמכות עניינית. התובעים הגישו ערעור על החלטה זו. בית משפט של ערעור ביטל את ההחלטה וקבע כי התיק יוחזר ויתברר בבית משפט השלום, אשר ידון גם בטענות אחרות שהעלתה הנתבעת בבקשה לסילוק על הסף. משחזר התיק לבית משפט זה, קבע בית המשפט כי הטענות כולן תתבררנה במסגרת ההליך העיקרי.

העובדות הצריכות לעניין

3.בשנת 2003 הגישו התובעים בקשה להיתר בניה עבור נכס שבבעלותם ברחוב כפר סבא 15 (שכונת נווה צדק) בתל אביב (גוש 6929 חלקה 88) (להלן - הנכס). ביום 10/12/2003 אישרה הועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן – הועדה המקומית) את הבקשה בתנאים שונים, ובהם הסדרת חניה פיזית מחוץ לנכס (אך לא בשטח הציבורי ולא ברחוב) או בתשלום לקרן חניה. הוועדה אינה נוקבת בסכום לתשלום או במספר מקומות החניה הנדרש. לאחר תקופה של כשנה, לקראת סיום הליכי השגת ההיתר דרשה העירייה מן התובעים, באמצעות מינהל ההנדסה, להמציא לוועדה טופס של העירייה ובו מתחייבים התובעים לשלם לקרן החניה כל סכום שיידרש מהם על פי תעריף שהוועדה המקומית תקבע מעת לעת, תוך ויתור על כל טענה ותביעה בנוגע לתשלום זה (להלן – כתב ההתחייבות). התובעים חתמו על כתב ההתחייבות תוך ציון המילים: "תחת מחאה!!!", בשולי כתב ההתחייבות. סכום התשלום בפועל עמד על סך של 92,501 ₪, והוא שולם ביום 19/1/2005.

4.התובעים הגישו "שני עררים" על החלטת הועדה המקומית מיום 10.12.03 לועדה המחוזית לתכנון ולבניה (להלן - ועדת הערר). הראשון, בנושא קו הבניין למרפסות הוגש ביום 12.2.04 (נדחה ביום 19.4.04). השני, נגד הדרישה לתשלום לקרן החניה, הוגש ביום 13.9.04, ונדחה בתאריך 6.12.04, בנימוק שהתובעים אחרו בהגשת הערר ולא חשפו עובדת קיומו של "הערר הראשון". הדחייה לא כללה כל התייחסות עניינית לנושא קרן החניה. ביום 21.1.05 הגישו התובעים את העתירה המינהלית הנזכרת לעיל בפתח סע' 2, בעניין קרן החנייה. היתר הבניה הוצא ביום 30.1.05.

התביעה

5.העירייה בשיתוף הועדה המקומית מאלצת מבקשי היתר בניה לשלם תשלום לקרן חניה ללא כל תמורה. בנייה והרחבת חניונים לשימוש כלל הנוסעים אינם בגדר תמורה למשלמים. התובעים נאלצו לשלם תשלום זה תחת מחאה, כדי לא להוסיף ולעכב את בניית ביתם. לעירייה אין סמכות להטיל תשלום נטול תמורה, שהוא בבחינת "מס מסווה". בהעדר קרן חנייה ספיציפית בעירייה לכל חניון ונוכח הוראות התוכנית המאפשרות בניית החניון במרחק רב מבית התובעים, נשללה הזיקה בין התשלום לתמורה.

6.דרישת החיוב נסמכת על תוכנית מתאר מס' ח' - תוכנית חניה לתל-אביב-יפו (להלן - תוכנית ח'). הוראות סעיפים 8 ו-10(א) של התוכנית מנוגדות לתכלית התוכנית על פי סע' 7 של התוכנית, ולהוראות תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג – 1983 (להלן - תקנות החניה). נוכח סטיית התוכנית מהוראות תקנות החנייה, באופן שמאיין את התמורה בגין התשלום הנדרש, אין תוקף לדרישת התשלום. שלילת זיקה בין התשלום ובין כל תמורה אפשרית פוסלת את חוקיות תוכנית ח'. גם תקנות החניה אינן יכולות לשמש לעירייה כמקור סמכות חלופי, מהטעם של היעדר קרנות חנייה ספיציפיות לחניונים השונים במרחב העירייה.

7.כתב ההתחייבות עליו הוחתמו התובעים נחתם תוך אילוץ, כפיה, הטעיה והסתרת מידע חיוני מהתובעים. החתמת התובעים על כתב ההתחייבות, שאינו כולל סכום, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, חוסר סמכות, תוך ניסיון לשלול זכות הגישה לערכאות.

8.העירייה בשרירות לב ובחוסר סבירות קיצוני מתעקשת לדרוש מהתובעים תשלום לקרן חנייה ומתעלמת מכך שתובעים פתרונות חנייה נגישים וקיימים, כגון חניונים ציבוריים קיימים, באופן שנותן מענה לצורך בפתרון חניה פיזי כמטרת תוכנית ח'.

9.משאולצו התובעים על ידי הנתבעת, בחוסר סמכות, לשלם בעבור קרן החניה, זכאים הם להשבה. לחילופין, גם אם נעשתה הגבייה בסמכות, הרי שיש לפטור את התובעים מתשלום לקרן חנייה מפאת שיקולים תכנוניים, ובהם העובדה שלרשות התובעים עומדים פתרונות חנייה חלופיים.

ההגנה

10.בגדר הטענות המקדמיות טוענת הנתבעת כי בית המשפט האזרחי נעדר סמכות ענינית לדון בטענות התובעים כנגד חיובם בהתקנת מקומות חנייה, לאור סמכות ייחודית הנתונה לוועדת הערר, אשר דחתה את הערר שהגישו התובעים בעניין זה. בית המשפט אינו מוסמך לדון גם בחוקיות תוכנית ח'. בנוסף, טוענת הנתבעת למניעות נוכח חתימת התובעים על כתב התחייבות לפיו הם מוותרים על כל תביעה הנוגעת לתשלום קרן החניה. על פי כתב ההתחייבות הואיל והתובעים לא עמדו בחובה להתקין מקום חנייה בפועל, נענתה הועדה המקומית לבקשתם והמירה את חובת התקנת מקומות החניה בתשלום לקרן החניה. במיוחד מנועים התובעים מלהעלות תביעה להשבה לאחר שבחרו ליהנות מהיתר הבנייה ולהימנע מהגשת ערר על החלטת הוועדה.

11.לגופו של עניין, טוענת העירייה לחוקיות תוכנית ח' וכי אין מדובר ב"מס" כי אם ב"דמי השתתפות" למימון/הקמת חניון ציבורי במקרה שמבקש היתר בניה אינו מקים מקומות חניה בפועל, לפי דרישות התוכנית שאושרה עבורו. תוכנית ח' לא קבעה תשלום חובה חדש. התשלום היה קיים עוד קודם לכן לפי תקנות החניה. מחוקק המשנה מסמיך את הרשות המקומית, באמצעות תקנות החניה, לקבוע תקן חניה חדש. מכאן, לטענת העירייה, מוסמכת היא לקבוע בתוכנית ח' תנאים שונים לגבי התשלום לקרן החניה הואיל ותנאי התשלום נגזרים מתקן החניה החדש. על פי תוכנית ח' החניון הציבורי שהקמתו או הרחבתו ממומנת מכספי הקרן, יוקם באותו אזור גיאוגרפי בו נמצא הנכס נשוא התשלום (או עד 500 מ' באזור סמוך). סכום הגבייה אינו מכסה את עלויות ההקמה של החניונים והעירייה נאלצת לשאת בהפרש המימון מתקציבה. הכספים המשולמים לקרן חנייה נשמרים בקרנות חנייה ומשמשים להקמת חניונים והרחבתם. הנתבעת טוענת כי ה"תמורה" בגין תשלום דמי ההשתתפות לקרן החניה היא הפטור מהקמת חניה בתחום הנכס נשוא היתר הבניה. תשלום לקרן חנייה לא נועד להקנות למשלמים זכות שימוש בחניון כי אם להגן על הציבור הרחב בדרך של הגדלת מקומות החנייה. העירייה טוענת כי תקנות החניה מהוות מקור נורמטיבי חלופי לגביית תשלום לקרן החניה. גובה התשלום לקרן החנייה נקבע על פי תעריף שנקבע על ידי שמאי, והוא מתעדכן מעת לעת בהתאם למדד. התעריפים מוכרים וידועים והם נמסרים לכל פונה על ידי האגף להכנסות מבנייה ופיתוח בעירייה. לא הייתה כל מניעה תכנונית למלא אחר תקן החנייה במגרש עצמו, ובכך היה נמנע הצורך למצוא פתרון חלופי בדמות תשלום לקרן החניה. קבלת התביעה משמעותה עשיית עושר ולא במשפט על ידי התובעים אשר נמנעו מניצול המגרש לצרכי חנייה, ועתה מבקשים שיושב להם הסכום ששילמו. התובעים הם שבחרו מראש את האפשרות הקלה של תשלום במקום התקנה של מקומות חנייה, ועל כן לא קמה להם תביעת השבה.

ראיות הצדדים

12.מטעם התובעים העידה התובעת 1. מטעם הנתבעת העידו גב' אלכסנדרה גרשטיין, מהנדסת רישוי באגף התנועה בעירייה, ומר אילן לפטר, מנהל מח' חיובים בעירייה.

דיון

13.בפתח הדיון אני רואה להעיר מספר הערות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ