אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דרור נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

דרור נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

תאריך פרסום : 15/07/2012 | גרסת הדפסה
ע"נ
בית משפט השלום ירושלים
33821-09-11
27/06/2012
בפני השופט:
יואל צור

- נגד -
התובע:
צבי (יצחק) דרור
הנתבע:
קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

החלטה

ערעור זה הוא על החלטת קצין התגמולים (להלן- המשיב) מיום 21.8.11 לפיה המערער הוכר כזכאי לקבלת תגמולים בגין נכותו הנפשית החל מיום 9.6.09 (יום הגשת תביעתו החדשה) ולא רטרואקטיבית מיום 8.7.01 עת הגיש המערער בקשה להכרה בנכותו הנפשית שהטיפול בה הופסק. מטבע הדברים להחלטה זו יש נפקויות כספיות על התשלומים שחב בהם המשיב למערער מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן- חוק הנכים).

להלן השתלשלות העניינים הרלוונטית שאינה שנויה במחלוקת:

ביום 8.7.01 הגיש המערער תביעה למשיב להכיר בו כנכה צה"ל.

ביום 19.12.01 כתב המערער למשיב שהוא מבקש לבטל את תביעתו להכרה כנכה. המשיב הגיב על כך ביום 6.1.02 וכתב למערער שהוא מפסיק את הטיפול בתביעה לאור בקשת המערער.

ביום 9.6.09 הגיש המערער תביעה חדשה למשיב. על כך השיב המשיב במכתב מיום 30.6.09 ש"אין מקום לתביעתך הנוספת הנ"ל, תביעה דומה הוגשה על ידך בעבר והטיפול בה הופסק. הטיפול בתביעה הקודמת חודש ובהמשך תקבל מכתב נוסף".

ביום 28.11.10 דנה וועדה רפואית בעניינו של המערער וקבעה לו דרגת נכות של 10% מיום 9.6.09 (שהוא התאריך בו הוגשה התביעה החדשה). המערער הגיש ערר על ההחלטה הנ"ל לוועדה הרפואית העליונה בשאלת גובה הנכות שנקבעה לו. ביום 19.5.11 דנה הוועדה הרפואית העליונה בעניינו של המערער וקבעה לו נכות של 20% ומועד ההכרה בנכות נקבע ליום 9.6.09 בדומה להחלטת הוועדה הרפואית שקדמה לה.

ביום 5.7.11 פנה המערער אל המשיב וביקש לשנות את מועד ההכרה בנכות באופן רטרואקטיבי, אלא שהמשיב סירב לבקשה לאור העובדה שהתביעה הראשונה הופסקה לתקופה של למעלה מ-7 שנים.

להלן טעמיי לכך שהיה לכאורה מקום לדחות את הערעור:

סעיף 18(א) לחוק הנכים קובע כדלהלן:

18. (א) תגמולים המגיעים לנכה ישולמו מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי, שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו - אם הגיש תביעה לתשלומים אלה תוך שנה אחת מיום שחרורו; בכל מקרה אחר - מיום הגשת התביעה, זולת אם קבעה לכך הועדה הרפואית תאריך מאוחר יותר".

במקרה דנן שתי וועדות: הן הוועדה הרפואית הראשונה והן הוועדה הרפואית העליונה קבעו שנכותו היא מיום 9.6.09 וזהו המועד הקובע מבחינתו של המשיב.

המערער היה זה שביקש ביום 19.12.01 לבטל (ולא להפסיק) את תביעתו הראשונה.

המערער תולה את יהבו במכתבי המשיב המוזכרים בסעיפים 2(ב) ו-2(ג) להחלטה זו בהם ציין המשיב את המילה "מפסיק את הטיפול" להבדיל מ"מבטל את התביעה". מכתבי המשיב אינם יכולים ליצור זכות כספית מקום שאין לכך תשתית מבחינת החוק. תביעה שבוטלה לפי בקשת המערער לא יכולה לקום לתחייה רטרואקטיבית.

במקרה דנן התביעה החדשה הוגשה אחרי למעלה מ-7 שנים מיום ביטול התביעה הראשונה ולכן זו תביעה חדשה מכל הבחינות. הפסקת טיפול במשך למעלה מ-7 שנים היא בבחינת ביטול הטיפול.

המערער לא יכול ללמוד גזירה שווה מההלכה שברע"א 7888/01 פלוני נ' קצין התגמולים (המוזכר בסעיף 26 לסיכומי המערער) מפני שהרציונאל של אותה הלכה היה ש"המשיב היה ער או צריך היה להיות ער למצבו של המערער". אין זה המצב שלפנינו. כאשר מערער מגיש ערעור ומבטל אותו ובמשך למעלה מ-7 שנים איננו מחדש אותו הרי שאין מקום לטעון ש"המשיב היה ער או צריך היה להיות ער למצבו של המערער".

המערער אף אינו יכול ללמוד גזירה שווה מעת"מ (ת"א) 1034/06 פלוני נ' משהב"ט (המוזכר בסעיף 27 לסיכומי המערער).שם היו מחדלים לרשות במשך 7 שנים כאשר הרשות "היתה מודעת או אמורה להיות מודעת לכך שהוא איננו מסוגל לטפל בענייניו עקב מצבו הנפשי". אין זה המקרה שלפנינו. לא היו כל מחדלים מצד הרשות. מי שניתן לייחס לו אחריות למחדלים היה המערער שלא חידש תביעתו במשך למעלה מ-7 שנים. לא זאת אף זאת, מדובר בנכות נפשית מקסימאלית של 20% ואין כל קביעה שהמערער אינו מסוגל לטפל בענייניו.

בה במידה המערער אינו יכול להפיק דבר מההלכה שבעת"מ (ת"א) פלוני נ' משהב"ט- קצין התגמולים בו ייחס ביהמ"ש חשיבות למועד בו "ידע או צריך היה המשיב לדעת על מצבו של נכה" כנקודת מוצא לקביעת מועד לתחילת התשלום. המשיב לא ידע ולא היה צריך לדעת על מצבו הרפואי של המערער עד לתוצאות בדיקת הוועדה הרפואית העליונה. עובדה היא שהוועדה הרפואית הראשונה קבעה למערער רק 10% נכות; מטבע הדברים קצין התגמולים לא יכול היה לדעת את מה שהוועדה הרפואית לא ידעה, עד לקבלת ממצאי הוועדה הרפואית העליונה.

המערער בתגובתו בכתב לסיכומי המערער הסתמך על ע"נ 130/09 (ת"א) בכור נועם נ' משהב"ט אגף השיקום-ק. התגמולים, אלא שאין המקרה שלפנינו דומה למקרה שבאותו דיון. באותו עניין היה מדובר בהפסקת טיפול שלגביה צויין שהיא הודעה טכנית. כאן היה ביטול התביעה והגשת תביעה חדשה אחרי למעלה מ-7 שנים.

לעניין הנטען בסעיף 30 לסיכומי המערער, הנטל מוטל על המערער להראות שבשל סיבות נפשיות לא פנה המערער אל המשיב לפני שפנה בתביעתו החדשה. הוועדה הרפואית בקלות היתה יכולה להתייחס לכך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ