אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דרויש נ' מדינת ישראל

דרויש נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 01/01/2018 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון ירושלים
9909-17
01/01/2018
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
מאיר דרויש
עו"ד בן ציון קבלר
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה
 
  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' הרכב השופטים: ד' ברלינר – שופטת עמיתה; צ' קאפח; ו-ש' יניב), בע"פ 17215-04-17, מיום 13.11.2017. בגדרו של פסק הדין, התקבל באופן חלקי ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב – יפו (כב' השופטת ש' קריספין-אברהם), מיום 14.3.2017.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בתל אביב – יפו (להלן: בית המשפט לתעבורה). כתב האישום מייחס למבקש ביצוע עבירה של גרם מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בצירוף סעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

 

  1. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 25.8.2015, נהג המבקש באוטובוס של חברת "דן", כשהוא נוסע בנתיב הימני של רחוב בית אל לכיוון רחוב דבורה הנביאה, בכוונה לפנות ימינה. בהגיעו לצומת, עצר המבקש את האוטובוס לפני קו העצירה, נוכח רמזור אדום שדלק בצומת לכיוון פנייתו. בהמשך, התחלף הרמזור בכיוון פנייתו של המבקש לירוק, והוא החל בפנייה ימינה. באותה העת, חצתה הגב' ו.נ. ז"ל (להלן: המנוחה) את מעבר החצייה מצידו האחר של רחוב דבורה הנביאה לכיוון רחוב בית אל, משמאל לימין בכיוון נסיעת המבקש. המבקש, אשר פנה ימינה, פגע במנוחה שחצתה את מעבר החצייה, עם חזית האוטובוס בו נהג. בעקבות כך, הוטלה המנוחה קדימה על הכביש, והובהלה לבית החולים "איכילוב", כאשר היא סובלת משברים בגולגולת, מדימום מוחי, ומשברים בצלעותיה וביתר חלקי גופה. ביום 27.8.2015, נפטרה המנוחה מפצעיה.

 

           בכתב האישום נטען, כי המבקש נהג ברשלנות וגרם למותה של המנוחה בנהיגתו הרשלנית. נטען, כי הרשלנות התבטאה, בין היתר, בכך שהמבקש לא שם לב להולכי הרגל החוצים את מעבר החצייה, חרף העובדה ששדה הראיה בכיוון נסיעתו היה פתוח, וכי הוא "יכול היה לראות את המנוחה ללא כל הפרעה ובכל שלב שבו חצתה את מעבר החצייה והוא החל בנסיעה".

 

  1. ביום 12.1.2017, הורשע המבקש, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. בעקבות הרשעתו, ביקש המבקש כי בית המשפט יפנה אותו אל שירות המבחן, לשם הכנת תסקיר מבחן בעניינו. נוכח עמדת המשיבה, אשר התנגדה למתן התסקיר, לא נעתר בית המשפט לתעבורה לבקשה זו.

 

  1. ביום 14.3.2017, ניתן גזר דינו של בית המשפט לתעבורה. בבואו לקבוע את מתחם הענישה, עמד בית המשפט לתעבורה על הערך החברתי שנפגע ממעשיו של המבקש, והוא "הערך הנעלה של קדושת החיים, ערך עליו אנו מצווים להגן כחברה, בכל דרך אפשרית". בהמשך, התייחס בית המשפט לתעבורה לנסיבות ביצוע העבירה, בדגש על רמת הרשלנות שנמצאה באופן נהיגתו של המבקש. בית המשפט לתעבורה קבע, בהקשר זה, כי נוכח נסיבות גרימת התאונה, המדובר ב"רשלנות ברמה שבין בינונית לגבוהה, שכן, הנאשם [המבקש] יכול היה, בנקל, למנוע את התאונה, לו היה עוצר את האוטובוס לפני מעבר החצייה ומאפשר למנוחה לחצותו, שכן, הבחין במנוחה כבר על גבי מעבר החצייה המרוחק וכן, הבחין בה או צריך היה להבחין בה, על גבי אי התנועה הבנוי ולפני מעבר החצייה בכיוון נסיעתו". בית המשפט לתעבורה הוסיף וקבע, כי הפער שבין חובת הזהירות המוגברת בה חב המבקש כנהג אוטובוס, לאופן בו פעל המבקש בנסיבות המקרה, משליך אף הוא על רמת רשלנותו. בהמשך, דחה בית המשפט לתעבורה את טענת המבקש, לפיה הייתה למנוחה תרומה ממשית לקרות התאונה, וקבע כי המבקש "הבחין במנוחה או היה צריך להבחין בה, על פי מבחן 'האדם הסביר', על אי התנועה הבנוי, לפני מעבר החצייה בכיוון נסיעתו ולפיכך, היה עליו לעצור את האוטובוס לפני מעבר החצייה, גם אם, כפי שטען בא כוחו, לא היה בטוח כי המנוחה מתכוונת לחצות את מעבר החצייה". בית המשפט לתעבורה קבע בנוסף, כי המבקש נהג, אמנם, במהירות איטית ביותר, כיוון שהיה בתחילת נסיעה, עובדה אשר נזקפה לזכותו בעת קביעת רמת רשלנותו, אך הוא לא עצר את האוטובוס כפי שהיה מצופה ממנו. לאחר זאת, הפנה בית המשפט לתעבורה לפסיקה הנוהגת במקרים דומה, בציינו כי רק בשל נסיבות מיוחדות וחריגות או במקרים בהם מדובר ב"טעות של שבריר שניה או רשלנות רגעית", ימנע בית המשפט מהטלת עונש מאסר בפועל ויסתפק בעונש מאסר על דרך של עבודות שירות, כאשר מדובר בעבירה של גרם מוות ברשלנות. לאור האמור, קבע בית המשפט לתעבורה כי, על רקע נסיבותיו של תיק זה, ובהינתן רמת הרשלנות שנקבעה לגבי המבקש, מתחם העונש בעניינו של המבקש ינוע בין 10 לבין 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד "פסילה בפועל לתקופה שבין 6 שנים ועד 15 שנים, מאסר מותנה, קנס כספי ופיצוי למשפחת המנוחה".

 

           לצורך קביעת עונשו של המבקש בגדרו של מתחם הענישה, נתן בית המשפט לתעבורה את דעתו לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ובכלל זה לעובדה כי המבקש נוהג משנת 1976, כאשר נרשמו לחובתו 16 הרשעות בתחום התעבורה אשר התיישנו, ומתוכן 5 הרשעות בגין מעורבות בתאונות דרכים בנסיבות שונות. בהמשך, עמד בית המשפט לתעבורה על העובדה כי המבקש בחר שלא ליטול אחריות על התרחשות התאונה, וקבע כי אמנם אין להחמיר עם מי שבחר לנהל את משפטו, אך "אין מקום להקל על הנאשם [המבקש], מקום שניתן היה, להקל עמו במידה מה, לו היה מודה באחריותו לגרם התאונה וחוסך ממשפחת המנוחה עוגמת נפש נוספת". אשר לטענות ההגנה בדבר היותו של המבקש אדם נורמטיבי והחשש מהנזק שיגרם למשפחתו, הבהיר בית המשפט לתעבורה כי אמנם אין ספק שהתאונה השפיעה באופן ממשי גם על המבקש ומשפחתו, ולא רק על משפחת המנוחה, אך "האינטרס הציבורי במקרה זה, דוחק מפניו את האינטרס האישי שם הנאשם [המבקש] ומחייב ענישה חמורה ומרתיעה, בדמות מאסר בפועל". לאור האמור, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 10 שנות פסילה בפועל, בניכוי ימי פסילה מנהלית ושיפוטית אותם ריצה המבקש; 18 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש את אחת העבירות בהן הורשע וכן עבירה של נהיגה בזמן פסילה, למשך 3 שנים; קנס כספי בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו; ופיצוי כספי למשפחת המנוחה בסך 15,000 ₪.

 

  1. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר כוון הן כלפי הרשעתו בדין והן כלפי חומרת העונש. ואולם, לאחר שמיעת מלוא טיעוני הצדדים לנושא הכרעת הדין, קיבל המבקש את המלצתו של בית המשפט המחוזי וחזר בו מן הערעור על הרשעתו בדין. במסגרת הערעור על חומרת העונש טען המבקש, כי בית המשפט לתעבורה החמיר עמו יתר על המידה, הן בקביעת רמת רשלנותו כ"בינונית – גבוהה" והן בעונש אשר נגזר עליו. נטען, בהקשר זה, כי שגה בית המשפט לתעבורה עת גזר על המבקש עונש של מאסר לריצוי בפועל, שעה שניתן היה להסתפק, בנסיבות המקרה דנן, בהטלת עונש מאסר על דרך של עבודות שירות. ביום 13.11.2017, קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו של המבקש. בפתח פסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי, כי מקובלת עליו במלואה קביעתו של בית המשפט לתעבורה לפיה, רמת רשלנותו של המבקש היא "בינונית הנוטה אף לגבוהה". בית המשפט המחוזי הבהיר, בהקשר זה, כי:

"אנו ערים לכך כי עובר לתאונה, נסע המערער [המבקש] במהירות נמוכה במיוחד, 6-5 ק"מ, אך אין בכך כדי לפטור אותו מחובותיו כלפי הולכי הרגל החוצים את הכביש, במיוחד כשמדובר במעבר חציה ובאור ירוק. הרשלנות התבטאה גם בכך שלא הבחין במנוחה שעמדה על אי התנועה לפני שירדה למעבר החציה לכיוון נסיעתו של המערער [המבקש]. כך או כך, מדובר ברשלנות משמעותית. לא זו רמת הנהיגה המצופה מכל אדם, על אחת כמה וכמה נהג אוטובוס מקצועי, כזה שנוהג בקו שבו הוא מכיר את תוואי התנועה על בוריו, שהרי הוא נוהג באותו מקום מדי יום ביומו. נזכיר שוב, כי שדה הראיה היה פתוח ולא הייתה כל סיבה שהמערער [המבקש] לא יבחין במנוחה על אי התנועה. וכפי שאמרנו, גם אם הבחין בה רק במעבר החציה המרוחק, עדין התרשל בכך שלא הבחין בה בהמשך".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ