אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דראל - רם בע"מ נ' ש. ר. שרונית פרוייקטים בע"מ

דראל - רם בע"מ נ' ש. ר. שרונית פרוייקטים בע"מ

תאריך פרסום : 20/05/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
5645-10-10
16/05/2014
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
דראל - רם בע"מ
הנתבע:
1. ש. ר. שרונית פרוייקטים בע"מ
2. חליווה שרון

פסק-דין

פסק דין

בין התובעת לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") נחתם, ביום 25.2.09, הסכם להשכרת שני רכבים מסוג דייהטסו סיריון, האחד, מ.ר 52-260-67 והשני מ.ר 52-261-67 (להלן: "ההסכם" ו/או "הסכם השכירות"), לתקופת שכירות המוגבלת לשלושים וששה חודשים ובדמי שכירות חודשיים בסך של 1,893 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל רכב, לאחר תשלום ראשון בסך של 13,736 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל רכב (ראו: נספחים א', ב'1 ו- ב'2 למוצג ת/2, או נספח א' למוצג נ/1), כאשר הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), שהינו בעל מניות בנתבעת ומנהלה, חתם על שטר חוב, וזאת כערב, בערבות אוואל, לחובות הנתבעת על פי ההסכם (להלן" "שטר החוב").

לטענת התובעת, עקב הפרות להוראות הסכם השכירות מצד הנתבעת, ביטלה התובעת את ההסכם בטרם סיום תקופות השכירות המוסכמת, ושטר החוב הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לצורך גביית החוב והסכומים הנוספים שהיה על הנתבעת לשלמם לתובעת עם סיום הסכם השכירות (להלן: "בקשת הביצוע"). סכום השטר מולא בהתאם להתחשבנות שהתובעת ערכה (ראו: נספחים ז'1 ו- ח'1 למוצג ת/1).

הנתבעים התנגדו לבקשת הביצוע וטענו, כי התובעת ביטלה את ההסכם שלא כדין. לטענתם, הם עמדו בהתחייבותם לשלם את דמי השכירות עבור הרכבים, אך ההסכמים בוטלו על ידי התובעת לנוכח העובדה כי הנתבעת סירבה לשלם את פרמיות הביטוח המקיף ש"נכפו" עליה על ידי התובעת הגם שהנתבעת הצליחה להשיג הצעות ביטוח בפרמיה נמוכה יותר.

הנתבעים טענו, כי פרמיות הביטוח השנתיות שנדרשו על ידי התובעת עמדו על סך 2,450 ₪ לכל רכב, לתקופת הביטוח שבין 1.3.09 עד 28.2.10, כאשר סכום זה, ומבירורים שערך הנתבע, יקר בכ- 20% מעלויות הביטוח בחברות ביטוח אחרות. על כן, הנתבעים הודיעו לתובעת על כוונתם לבטח את הרכבים אצל חברה אחרת, ומשלא השיגה התובעת הצעה זולה יותר או קרובה להצעה שניתנה לנתבעים על יד החברה מטעמם, דאגו הם בעצמם לרכישת הפוליסות לשני הרכבים (ראו: נספח ב' למוצג נ/1). אך, התובעת החלה להעלות טענות כנגד ביטוחים אלה וביקשה מהנתבעים להמציא פוליסות ביטוח מקיף שיכללו תנאי של הפחתה בשיעור 3% בלבד בגין ליסינג במקרה של אובדן מוחלט או גניבה. הנתבע ביקש מהתובעת להפנותו לסעיף הרלבנטי בפוליסות שנרכשו על ידה הכולל הפחתה של 3% בגין ליסינג, אך התובעת התעלמה, לטענתו, מדרישתו. הנתבע פנה לתובעת מספר פעמים וביקשה לבטל את הפוליסות שערכה על דעת עצמה, אך דרישתו לא נענתה. מכאן, שהנתבע נאלץ לבטל את הוראת הקבע שנמסרה לתובעת לגביית דמי השכירות ודמי הביטוח החודשיים, אם כי דאג לשלם את דמי השכירות החודשיים בגין חודשים מרץ, אפריל ומאי 2010, ולא נענה להצעת התובעת כי יבטל את הפוליסות שרכש בעצמו, כאשר העיכובים בתשלום דמי השכירות בחודשים אלה, נבעו מסירוב התובעת לעשות הפרדה בין דמי השכירות ודמי הביטוח עת ביקשה לחייב את הוראות הקבע.

עוד טענו הנתבעים, כי התובעת ביטלה את ההסכמים ותפסה את הרכבים מבלי שקדמה לכך התראה בכתב.

דיון והכרעה

מטעם התובעת העידה גלית בורנשטיין, מנהלת שירות לקוחות, ואירמה קרן, עבדה במחלקת הביטוח אצל התובעת.

מטעם הנתבעים העיד הנתבע בעצמו.

אקדים ואציין, כי דין התביעה להתקבל בעיקרה, אם כי דרישת התובעת לחיוב הנתבעת בהוצאות תפיסת הרכבים אינה בדין, ודינה להידחות. מכאן, גם התנגדות התובעת למתן האפשרות לנתבעים לממש את האופציה ולרכוש את הרכבים, הייתה שלא כדין. כך, שיש לקזז את הפסד הנתבעים עקב אי מימוש האופציה מכל סכום שייפסק לתובעת.

ממכלול העדויות והמסמכים שהוגשו מטעם הצדדים שוכנעתי, כי הסיבה לביטול הוראת הקבע על ידי הנתבעים נעוצה במחלוקת שהתעוררה בין הצדדים סביב נושא פוליסות ביטוח המקיף ופרמיות הביטוח, במהלך חודש פברואר 2010, כשהגיע המועד לחידוש הפוליסות לרכבים.

אין חולק, כי הנתבעים לא הסכימו לשלם את פרמיות הביטוח שנדרשו מטעם התובעת, ורכשו פוליסות ביטוח מקיף לרכבים מחברת ביטוח אחרת אליה פנו בעצמם. אין חולק גם, כי הפוליסות שנרכשו על ידי התובעת מכילות תנייה להפחתת 3% משווי הרכב במקרה של אובדן שלם או מוחלט (ראו: רשימות הביטוח – נספחים ג'1 ו- ג'2 למוצג ת/1), ואילו הפוליסות שנרכשו על ידי הנתבעים אינם מכילים תנייה כאמור, וערך ההפחתה משווי הרכב מקרה של אובדן שלם או מוחלט יחושב לפי מחירון לוי יצחק, כאשר שיעור ההפחתה לפי מחירון זה עולה בכ- 10% על שיעור ההפחתה שנקבע בפוליסות שנרכשו על ידי התובעת (ראו: נספחים ב'1 ו- ב'2 למוצג נ/1).

אבהיר, מדובר בסיכון (שלא התממש כמובן) של כמה אלפי שקלים לכל רכב (זאת בהנחה שמקרה הביטוח היה מתרחש בסמוך למועד כריתת הסכם השכירות ולפני ירידת שווי הרכב לאחר השימוש), שהתובעת הייתה נחשפת אליו, אלמלא ביטחה את הרכבים בהתאם לתנאי הביטוח שנרכש על ידה.

ממכלול הראיות שוכנעתי עוד, כי ניסיונות הנתבעים לשכנע את התובעת להסכים לפוליסות שנרכשו על ידם בתחילת חודש מרץ 2010, נמשכו גם בחודש אפריל ובחודש מאי 2010, כפי שיפורט בהשתלשלות האירועים לקמן.

לאחר פניית הנתבעים לתובעת בדרישה לבטח בעצמם את הרכבים, ולאחר דין ודברים, שיחות וניסיוניות להגיע לעמק השווה בנושא הביטוחי, התובעת הודיעה לנתבעים, ביום 25.2.10, כי החליטה לחדש את הביטוחים לרכבים באמצעות חברת ביטוח שבחרה בעצמה, והציעה לנתבעים לבטל את הפוליסות שנרכשו על ידם (ראו: נספח ד' למוצג ת/1).

מכאן, הנתבע בחר לבטל את הוראת הקבע בטרם יגיע מועד החיוב עבור חודש מרץ 2010, משלא היה מרוצה מניסיון התובעת ל"כפות" עליו, כלשונו, את פוליסות הביטוח שבחרה היא, ומתוך תקווה כי יצליח בסופו של יום לשכנע את התובעת.

אין חולק, כי דמי השכירות והביטוח עבור הרכבים, אשר היו אמורים להיות משולמים ביום ה- 20 לכל חודש קלנדרי, הופסקו בחודש מרץ 2010.

לאחר שחלף המועד לתשלום דמי השכירות החודשיים של חודש מרץ (20.3.10), ולאחר שלא שולמו גם דמי הביטוחים שנרכשו על ידי התובעת עבור הרכבים, ולאחר שחלף המועד לתשלום דמי השכירות והביטוח עבור חודש אפריל 2010, הנתבעים שילמו לתובעת, ביום 28.4.10, סך של 9,500 ₪.

התשלום עבור חודש מאי 2010 אף הוא לא שולם במועדו, מששב הנתבע וביטל את הוראת הקבע גם בחודש זה. על כן, ביום 3.6.10 התובעת תפסה את הרכבים. באותו יום, ולאחר תפיסת הרכבים, הנתבעת ביצעה העברה בנקאית על סך 5,000 ₪.

מחומר הראיות שוכנעתי, כי העיכוב בתשלום דמי השכירות בחודשים הנ"ל, נבע כתוצאה מהוויכוח בין הצדדים סביב דמי הביטוח וסביב ביטול הוראת הקבע, כאשר התובעת לא העלתה כל טענה, ומכל מקום לא הוכיחה, כי הסיבה לפיגור בתשלום דמי השכירות לא נבע כתוצאה מסירובה לקבל דמי שכירות בלבד ושלא בהוראת קבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ