אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דקל נ' פורת ואח'

דקל נ' פורת ואח'

תאריך פרסום : 08/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
38349-03-13
01/04/2014
בפני השופט:
יגאל נמרודי

- נגד -
התובע:
ניר דקל
הנתבע:
1. עו"ד מרים פורת
2. זאב ישראל פורת

פסק-דין

פסק דין

התחייבויות הדדיות במערכת יחסים בין שוכר ומשכירים ומימוש של כספי בטוחה על ידי המשכירים – אלו הסוגיות העומדות במוקד התביעה שלפניי.

התובע שכר את דירתם של הנתבעים לתקופה ממושכת, מחודש דצמבר 2009 ועד לחודש ספטמבר 2012. מכוח הוראות הסכם השכירות מסר התובע לנתבעים ערבות בנקאית ע"ס 20,000 ₪. הנתבעים מימשו את הערבות, בחלקה, מימוש ראשון, בגין נזקים אשר על פי הנטען הסב התובע למושכר, ע"ס כולל של כ - 3,650 ₪, בהתאם לפירוט שלהלן:

סך של 1,737 ₪ –עבור החלפת כיור שבור;

סך של 939 ₪ –עבור תיקון קיר, החלקתו וצביעתו;

סך של 51 ₪ –בגין ברז חסר;

סך של 106 ₪ –עבור תיקון מדפים בארונית;

סך של 819 ₪ –עבור שיפוץ האמבטיה.

במועד מאוחר יותר מומש סכום נוסף של הערבות. התביעה אינה עוסקת במימוש זה, שבוצע לאחר הגשת התביעה הנוכחית.

לטענת התובע מימוש הבטוחה נעשה שלא כדין, מכאן התביעה. מעבר לטענה לפיה התובע לא הסב נזק כלשהו למושכר, נטען שהמימוש נעשה ללא משלוח התראה בכתב, כאשר ממילא הנתבעים מנועים היו מלפעול למימוש הערבות מחמת נזקים נטענים למושכר (להבדיל ממצב בו נמנע התובע לשאת בתשלומים השונים שעליו לשאת כשוכר), מאחר והוראות הסכם השכירות אינו מקנות לנתבעים עילה לממש את הערבות בגין נזקים שנגרמו למושכר, אלא מחמת העדר התשלומים השוטפים. לטענת הנתבעים התובע הסב נזקים למושכר, הוראות ההסכם מקנות סמכות לממש את הבטוחה גם ככל שמדובר בפיצוי עבור נזקים למושכר, ומידע רלבנטי המתייחס למימוש נמסר לתובע טלפונית.

הזכות לממש את הערבות הבנקאית בגין נזקים למושכר, להבדיל מהעדר תשלום: לטענת התובע, הנתבעים לא היו רשאים לחלט את הערבות בגין נזקים נטענים למושכר, זאת לאור הוראת סעיף 7(א) להסכם השכירות המורה כדלקמן: "במעמד חתימת חוזה זה מתחייב השוכר למסור ערובה לידי המשכיר להנחת דעתו של המשכיר שתשמש לביטחון למילוי התחייבויות המושכר במועד הקבוע, ו/או לכיסוי הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורך דין במקרה של נקיטת הליכים משפטיים כנגד השוכר". איני מקבל את הטענה. על אף שניתן היה לנסח את ההוראה האמורה בהסכם באופן בהיר יותר, אני מעדיף את הפרשנות שמוצעת על ידי הנתבעים. הערבות משמשת "... לביטחון למילוי התחייבויות המושכר (צ"ל – "השוכר", י.נ.) ....". התחייבויות השוכר כוללות, בין היתר, עשיית שימוש זהיר וקפדני במושכר ולא להסב למושכר נזקים (סעיף 6(ג) להסכם השכירות). העובדה שנוספו לביטוי האמור המילים "במועד הקבוע" אינה שוללת את התוקף של הערבות, בהתייחס למצב המושכר. מסקנה זו מתחייבת גם כאשר בוחנים הוראה נוספת המתייחסת לערבות הבנקאית, לפיה הערבות תוחזר "לאחר פינוי המושכר, והוכחת קיומם של כל חיובי השוכר בחוזה זה ...." (סעיף 8 להסכם השכירות).

זכאות משכיר למימוש בטוחה שהועמדה לרשותו כפופה לתנאי הסכם השכירות ולעקרון תום הלב (ת"ק (ת"א) 30127-09-12 אשרמן ואח' נ' חזן (13.2.2013)). בפסק הדין האמור קבעתי שמשכיר אינו רשאי לממש זכות הנובעת מהסכם השכירות – לרבות הזכות לחלט עירבון – באופן שרירותי, ועל משכיר שסבור שמתקיימות נסיבות המצדיקות חילוט של העירבון, ליתן לשוכר הודעה מוקדמת על כוונתו לעשות כן, לפרט את אותם חיובים אשר על פי הנטען נמנע השוכר מלקיים (בענייננו – להשיב את המושכר בהתאם למצבו ערב השכירות, בכפוף לבלאי סביר), לכמת את החיובים וליתן לשוכר שהות סבירה לתקן את ההפרה הנטענת ולפעול בהתאם להתחייבויותיו או לאפשר לו להבהיר מדוע אין עילה למימוש הבטוחה.

יש לבחון האם הנתבעים היו זכאים לממש את הבטוחה.

נזק לכיור: בכיור ניתן להיווכח בקיומו של נזק. מדובר בנזק של ממש. הנתבעים נמנעו מלערוך מסירה מסודרת של המושכר לתובע, עובדה שעשויה הייתה לחסוך התדיינות בסוגיה כאמור. התובע טוען שהכיור התקבל במצב כאמור בעת שהדירה נמסרה לו ובכל מקרה לא מדובר בנזק שעשוי היה להיגרם על ידו. מומחה מטעמו הסביר כיצד עשוי היה להיגרם הנזק לכיור. הנטל להוכיח ולבסס עילה לחילוט הערבות מוטל על הנתבעים. הנתבעים לא עמדו בנטל זה. עדותה של עדת ההגנה, הגב' הלר, ששכרה את הדירה לפני התובע, בכל הקשור לכיור, לא הייתה חד משמעית. היא אומנם לא אישרה שהכיור היה סדוק או שבור, אולם גם לא יכלה לשלול את האפשרות. הגב' הלר העידה כדלקמן: "לא היו טענות לגבי הכיור. אני לא זוכרת בעיה עם הכיור. לא הייתה רטיבות שאני זוכרת. גם לא סדק בכיור" [עמ' 2, ש' 26 – 27]. בחקירתה הנגדית, במענה לשאלת התובע, האם ייתכן שהיא אינה זוכרת את הנזק לכיור, השיבה העדה: "יכול להיות. עבר זמן" [עמ' 3, ש' 10].

במענה לשאלה נוספת שהופנתה על ידי ביהמ"ש, לאור חוסר ההחלטיות בעדותה ביחס לכיור, השיבה העדה: "אני מעיינת בתמונות ואומרת שלא זכור לי סדק בכיור. .... כאשר אני עזבתי לא הייתה סיבה להחליף את הכיור. לא זוכרת האם היה סדק. לא רוצה לומר משהו לא מדויק" [עמ' 3, ש' 28 – 30]. לא ניתן לבסס זכאות לחילוט ערבות על יסוד גרסה שהיא אינה חד משמעית. גרסה זו, בצירוף עדות של התובע לפיה המושכר נמסר לו במצב כאמור (כאשר הוא ראה בכך פגם אסתטי בלבד (על כן לא דיווח עליו לנתבע 2)– עדת ההגנה אישרה אף היא שלא הייתה רטיבות במטבח – שלא הצדיק פנייה אל הנתבעים להגיע למושכר לצורך ביצוע תיקון (ראו עדות התובע ביחס לאמבטיה, כאמור להלן, כאשר הוכח שהדירה נמסרה כשקיים חסר של אמייל באמבטיה), וכאשר לא הוצגה על ידי הנתבעים תמונה של הכיור ערב השכרת הנכס והם לא ערכו מסירה מסודרת – בנוכחותם – של הדירה לתובע, כמו גם לנוכח עמדת עדת התביעה, אשת התובע, לפיה "אני לא זוכרת את הכיור אחרת" [עמ' 14, ש' 1], לא הוכחה זכאות הנתבעים לחילוט הערבות בגין הכיור. בנסיבות כאמור, מתייתר הצורך להתייחס בהרחבה לעדות המומחה, ממצאיו ומסקנותיו ביחס לנזק לכיור. אציין, עם זאת, בקצרה, כי עדותו של המומחה מהימנה, היא מציגה הסבר סביר ומניח את הדעת לסיבה שעשויה הייתה לגרום נזק לכיור, ולא מצאתי שעדותו נסתרה, לא על ידי מומחה נגדי (שלא הובא) ולא בעקבות חקירה נגדית שנערכה לו. מעבר לאמור, נזק לדופן הכיור הינו נזק שאינו מתיישב עם טענה בדבר שימוש לא ראוי בכיור. סביר יותר ששימוש לא זהיר בכיור יגרום לנזק לתחתית הכיור ולא לדפנות.

נזק לאמבטיה: באמבטיה ישנם שני מוקדי נזק. נזק בתחתית האמבטיה [ת/3] ונזק בחלק העליון [ת/4]. עדת ההגנה, הגב' הלר, העידה: "אמבטיה הייתה חתיכה שבורה של אמייל, אך היא הייתה כך גם כאשר אנו נכנסו. זה היה בגוף האמבטיה לא בצנרת. כשנכנסנו זה היה. איני זוכרת האם זה התרחב במהלך התקופה" [עמ' 2, ש' 27 – 28] ו – "אני זוכרת את מה שרואים בתמונה של האמבטיה, כך זה היה כאשר אנו נכנסו. אני לא זוכרת את הכתם השחור בחלק העליון של האמבטיה. את הכתם התחתון אני זוכרת" [עמ' 3, ש' 31 – 32]. בכתב הסיכומים מטעמם הבהירו הנתבעים כי הם מקבלים את גרסת עדת ההגנה, שעדותה מהימנה עליהם, והם "מסירים את טענתם לגבי האמבטיה, למעט שאלת הקטנת הנזק" (סעיף 19 לסיכומי הנתבעים). לא ברור מהי הכוונה לביטוי "שאלת הקטנת הנזק". ככל שהכוונה היא לכך שהתובע לא התריע בפני הנתבעים על התרחבות הכתם ודבר הוביל להחמרה של המצב, לא נטען וממילא לא הוכח שהכתם התרחב, מהו השיעור היחסי של הנזק שיש לייחס לתובע ומה היו עלויות התיקון לו היה התובע מדווח לנתבעים במועד מוקדם יותר על הכתמים באמבטיה. בנסיבות כאמור, זכאי התובע להחזר הסכום שחולט מהעירבון בכל הקשור לנזק באמבטיה.

נזק לקיר: התובע לא רשאי היה להדביק טפט על קיר במושכר, אלא בכפוף לקבלת אישור הנתבעים, מראש ובכתב. לו מצבו של הקיר היה מחייב הסתרת פגמים על ידי הנתבעים, היה עליו לפנות אל הנתבעים בדרישה לתיקון הקיר או לקבל את הסכמתם להדביק את הטפט.

כמו כן, משהתובע הוא שהדביק את הטפט – בלא שהוא היה רשאי לעשות כן – עליו הנטל להוכיח שהוא השיב את המצב לקדמותו. לצורך כך היה עליו להציג תמונה של הקיר לפני הדבקת הטפט ולאחר הסרת הטפט. תמונות מספקות, ברורות וחדות של מצב הקיר לפני ההדבקה בהשוואה למצב הקיר לאחריה לא הוצגו, על כל הכרוך והמשתמע מכך. הערכת הנזק שהוצגה על ידי התובע, ע"ס של 200 ₪, הינה אומנם הערכה נמוכה, אולם הערכה כתובה מטעם הנתבעים לא הוצגה (הנתבעת 1 העידה: "הצעות המחיר לא היו בכתב חוץ מהצעת המחיר שקיבלתי מאבני ניצן" [עמ' 19, ש' 26]).

לא היה מקום לחלט את הערבות על יסוד הצעת מחיר שאינה ערוכה בכתב. החילוט לא נעשה במועד סמוך מאוד למועד תום תקופת השכירות, כאשר הייתה לנתבעים שהות מספקת להציג אסמכתאות ברורות המעידות על נזקים שנגרמו למושכר, לאפשר לתובע להביא בעל מקצוע – על חשבונו – לצורך תיקון הקיר (או להוסיף ולתקנו, בצורה טובה יותר, בעצמו) או תקן את הקיר ולאחר מכן לשלוח לתובע דרישה בכתב לחילוט הערבות. הנתבעים לא עשו כן, כאשר עובדה זו נזקפת לחובתם. בנסיבות כאמור, אני קובע שהנתבעים לא היו זכאים לחלט מעבר לסך של 200 ₪, כמפורט בחוות דעת מומחה התובע.

נזק לארון: לא הוצגה על ידי הנתבעים תמונה של הארון ערב השכרת הדירה לתובע. עיון בתמונות שהוצגו מעלה שמדובר בהיפרדות של דפנות הארון, באופן שיש לבצע תיקון באמצעות הדבקה. לא מדובר בשבר אלא בליקוי שמהווה באופן מובהק בלאי סביר (כאמור, התובע התגורר בדירה תקופה ממושכת). לא הונחה תשתית עובדתית המקימה עילה לחילוט הערבות הבנקאית בגין הנזק לארון וממילא לא הוכחה באופן מניח את הדעת עלות התיקון. התובע זכאי להחזר מתאים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ