אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דעבול נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח'

דעבול נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1085-08
19/05/2013
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
רוני דעבול
הנתבע:
מנהל מקרקעי ישראל
פסק-דין

פסק דין

התובע הגיש נגד הנתבע (להלן: "המינהל"), תביעה לסעד הצהרתי, לפיו הוא בעל זכויות החכירה בחלקה 20 בגוש 7815 ביישוב קדימה (חלקה זו תכונה להלן: "חלקה 20").

התובע מחזיק לטענתו בבית הבנוי על חלקה 108 בגוש 7815, וכן הוא מחזיק בחלקה 20, וזכאי להירשם כבעל זכויות חכירה בה. לטענתו, היתה חלקה 108 בעבר חלק מחלקה גדולה יותר, שהיתה ידועה כחלקה 177 ו-178, בשטח של 2,575 מ"ר. על חלקה זו נבנה בית דו משפחתי, שחציו מוחזק על ידי התובע.

לטענת התובע, ביום 18.5.70 נחתם הסכם חכירה בין חברת "עמידר" החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ (בשמה דאז, להלן: "עמידר") לבין בני הזוג אלקלעי (להלן: "אלקלעי"), מכוחו זכאים ה"ה אלקלעי להירשם כבעלי זכות החכירה בבית מגורים מספר 45 במגרש 178, ששטחו 1,250 מ"ר. בשנת 1974 מכרו בני הזוג אלקלעי את זכויות החכירה לבני הזוג עטר (להלן: "עטר"). עטר מצידם מכרו בשנת 1976 את הזכויות לדודו המנוח של התובע, מר יעקב דעבול ז"ל (להלן: "המנוח"). התובע הוא יורשו של המנוח.

לטענת התובע, כל בעלי זכויות החכירה בנכס שקדמו לו, החזיקו בפועל במגרש בשלמותו – קרי, בחלקה 108 וחלקה 20, וכאמור אף הוא מחזיק כיום בשתי החלקות – 108 ו-20.

התובע טען כי בשנות ה-70 פוצלה החלקה שנמסרה לאלקלעי מכוח ההסכם עם עמידר לשתי חלקות, חלקה 108 וחלקה 20, לצורך הפקעה. מאחר שההפקעה בוטלה, מבקש התובע כי יירשמו על שמו גם הזכויות בחלקה 20. התובע טען כי כך נעשה גם ביחס לתושבים אחרים ביישוב קדימה, שחלקותיהם פוצלו והופקעו.

המינהל כפר בטענות התובע. הוא טען כי תביעתו התיישנה וכי הוא השתהה בהגשתה. לגופו של ענין טען המינהל כי דודו המנוח של התובע לא רכש זכויות בחלקה 20, וכי לכן התובע – שירש את זכויותיו, אינו זכאי לקבל זכויות בחלקה זו.

יצוין, כי תביעה זו אוחדה בתחילה עם תביעה נוספת שהוגשה על ידי ה"ה אלקלעי שטענו כי זכויות החכירה בחלקה 20 ניטלו מהם על ידי המינהל בשל ההפקעה, וכי עם ביטולה יש לרשום את זכויות החכירה בחלקה 20 על שמם. לבקשתם של ה"ה אלקלעי, נמחקה תביעתם בשלב ההליכים המקדמיים בתיק.

כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי התובע לא הוכיח כי דודו המנוח רכש זכויות בחלקה 20, ולכן הוא אינו זכאי לקבל זכויות בחלקה זו, אף בהנחה כי החלקה הופקעה וההפקעה בוטלה או נזנחה.

זכויות החכירה על פי ההסכם הראשון

ההסכם הראשון המתייחס למקרקעין, הוא כאמור ההסכם מיום 18.5.70 (נספח א' לתצהיר המינהל, להלן: "ההסכם הראשון"), מכוחו רכשו אלקלעי את זכויותיהם מעמידר. התובע העלה טענות רבות ביחס לפרשנותו של ההסכם הראשון, וביחס לשטח הקרקע שהועבר לאלקלעי מכוח הסכם זה. לטעמי, אין לשאלות אלה רלוונטיות ביחס לזכויותיו של התובע, לאור הסכמי המכר שנערכו בהמשך, מהם עולה כי אלקלעי מכרו לעטר שטח של 561 מ"ר בלבד. זהו השטח שרכש דודו המנוח של התובע מעטר, ולכן זהו השטח אותו ירש התובע. למען שלמות התמונה, ייבחנו להלן גם טענות התובע ביחס לפרשנות ההסכם הראשון.

ההסכם הראשון התייחס – על פי המסמכים שהגישו הצדדים – לזכויות חכירה ביחידה 2 במבנה 45 בקדימה, המהווה חדר אחד וחלק בלתי מסוים בקרקע שעליה עומד המבנה. התובע טוען, כי מכוח ההסכם הראשון היו ה"ה אלקלעי זכאים להירשם "כבעלי זכויות החכירה בבית מגורים מספר 45 במגרש 178, אשר הינו בגודל של 1,250 מ"ר" (סעיף 5 לתצהיר עדותו הראשית של התובע).

ואולם, בהסכם הראשון עצמו אין כל התייחסות למגרש 178. המימכר מוגדר בו כאמור כ"יחידה מס' 2 מבנה מס' 45 קומה א' בשיכון קדימה ביישוב קדימה" בלבד. בהסכם אף אין כל התייחסות לשטח המגרש בו נרכשו זכויות החכירה של ה"ה אלקלעי. התובע הודה בעדותו כי בהסכם הראשון לא מצוין כי שטח חלקם של ה"ה אלקעי במגרש הוא 1,250 מ"ר (ר' ע' 14 לפרוטוקול הדיון מיום 17.6.12).

ההתייחסות היחידה למס' המגרש ולשטחו מופיעה בתשריט שצורף לטענתו של התובע להסכם הראשון, הנושא כותרת "שיכון עמידר – קדימה" (להלן: "התשריט". התשריט צורף כנספח א' לכתב התביעה). מהתשריט עולה כי בית מס' 45, הכולל שתי יחידות מגורים, נמצא על מגרשים מס' 177 ו-178 בגוש 7815. על גבי התשריט צוין כי "שטח המגרש 2500 מ'". בעדותו הסביר התובע כי התשריט מתאר את המגרשים שלו ושל השכן הצמוד אליו, וכי שטח המגרש היה שניים וחצי דונם (ע' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 17.6.12). טענת התובע ביחס לחלקה 20, מסתמכת על התשריט.

המינהל כפר בטענת התובע לפיה התשריט צורף להסכם הראשון, היה חלק ממנו או כי הוא משקף את המוסכם בהסכם. התובע, שהנטל מוטל עליו, לא הוכיח כי התשריט היה חלק מההסכם הראשון. המינהל אף טען כי התשריט נועד לצורך זיהוי מיקום הדירה בלבד, ואין בו כדי להקנות זכויות במקרקעין; וכן כי שטחה ומיקומה של חלקה 20 בפועל שונה מהותית ממיקום החלקה כפי שהוא עולה מהתשריט.

אינני מקבלת את טענת התובע בעניין התשריט. התשריט איננו מוזכר בהסכם הראשון עצמו, וההסכם לא מפנה אליו. אומנם בסעיף 29 להסכם הראשון מצויין כי "כל התוספות המצורפות להסכם זה או שיצורפו להסכם זה וכן יפוי כח נוטריוני מהווים חלק בלתי נפרד מהסכם זה ודינם כדין ההסכם", אולם ההסכם המקורי והמלא לא הוצג, ולא ברור לכן אילו נספחים אכן צורפו בפועל להסכם זה. התובע לא היה צד להסכם הראשון ואיננו יכול להעיד אילו מסמכים צורפו אליו. הוא אף לא זימן לעדות מי מהצדדים להסכם זה, ולא הציג כל ראיה אחרת המוכיחה את טענתו. בכך די כדי לדחות את טענות התובע בעניין התשריט.

ההסכמים המאוחרים עם ה"ה אלקלעי

אף לו היתה מתקבלת הטענה לפיה התשריט היה חלק מההסכם הראשון, הרי שהסכם זה קובע כי הסכם חכירה ייחתם בעתיד כאשר הדבר יהיה אפשרי, וכי תנאי הסכם החכירה ייקבעו על ידי בעלי הקרקע ועמידר (ר' ס' 3(א) ו-(ב) להסכם). לכן, אף בהנחה שההסכם הראשון הקנה לה"ה אלקלעי זכויות חכירה בשטח של 1,250 מ"ר, הרי הסכמי החכירה שנחתמו בהמשך עם אלקלעי באו במקומו של ההסכם הראשון, והקנו להם זכויות חכירה בשטח שונה, של 561 מ"ר בלבד.

כך, לאחר ההסכם הראשון, נחתם בין המינהל לבין ה"ה אלקלעי במועד לא ידוע, הסכם חכירה של בית מגורים על מגרש בגוש 7815 בקדימה, המהווה חלק מחלקה 26 מספר 45/2, לתקופה שבין יום 1.5.1970 ועד ליום 29.4.1973 (נספח ב' לתצהיר הנתבע, להלן: "ההסכם הזמני").

על פי ההסכם הזמני הוא נועד לחול למשך תקופה קצובה, ותקופתו תסתיים "עם רישום חוזה החכירה בלשכת רישום הקרקעות". במבוא להסכם הזמני צוין עוד כי "מתוך סיבות בלתי תלויות בשני הצדדים, אין עדיין אפשרות לחתום על חוזה חכירה כנ"ל ולרשמו בלשכת רישום הקרקעות"; כי כאשר יידרש לכך החוכר, הוא יופיע בלשכת רישום הקרקעות לחתום על שטר החכירה; וכי "נוסח חוזה חכירה ותנאיו כולל דמי חכירה, יהיו כפי שיהיה מקובל אצל המחכיר בזמן רישום החוזה" (ס' 5(א) להסכם הזמני). גם ההסכם הזמני, בדומה להסכם הראשון, איננו נוקב בשטח זכויות החכירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ