אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דסאל מרחבים הובלה בע"מ נ' א.מ. שרותי כבישים בע"מ ואח'

דסאל מרחבים הובלה בע"מ נ' א.מ. שרותי כבישים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 29/09/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
18628-10-10
20/09/2013
בפני השופט:
אורלי מור-אל

- נגד -
התובע:
דסאל מרחבים הובלה בע"מ
הנתבע:
1. א.מ. שרותי כבישים בע"מ
2. הראל חברה לביטוח בע"מ (התביעה נדחתה)
3. מרדכי בנימין ובניו בע"מ
4. מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו לטענת התובעת בתאונת דרכים שארעה בין משאית בבעלות התובעת (להלן: "המשאית") לבין רכב המורכב מגורר ונגרר, כאשר הגורר הינו בבעלות הנתבעת 1, ומבוטח על ידי הנתבעת 2, ואלו הנגרר בבעלות הנתבעת 3 והמבוטח על ידי הנתבעת 4 (להלן: "רכב הנתבעות").

במהלך הדיון וסמוך לאחריו, הודיעו התובעת והנתבעת 2, כי מוסכם ביניהם שהתביעה נגד הנתבעת 2, תדחה ללא צו להוצאות וזאת נוכח טענת הנתבעת 2, להעדר כיסוי ביטוחי כיוון שנהג הנגרר היה מתחת לגיל 24 ולא נרכש ביטוח מסוג זה. כפי שהוסכם, התביעה נגד הנתבעת 2, נדחתה בפסק דין נפרד שניתן ביום 17/9/13.

אבחן להלן, את גרסאות הצדדים ולאחר מכן אכריע את הדין.

גרסת התביעה

בהודעה לחברת הביטוח מסר נהג המשאית, כי הרכב חנה בכביש מחלף אולגה בחניה מסודרת והמשיך ותאר: "אני יורד מהאוטו, רכב האיסוזו מגיע עם העגלה ונכנס בדלת שלי..." כן נכתב, כי הוזמנה ניידת משטרה, הוגשה תלונה ונפתח תיק.

בעדותו סיפר נהג המשאית, כי עצר את המשאית במקום עצירה מותר ומקובל, במחלף אולגה, כמו כל בוקר לשתות קפה ובשעה שירד למטה, בעודו עומד על הקרקע, הדלת פתוחה, והוא מתכוון לסגור אותה עבר רכב הנתבעות ופגע בדלת מעל העגלה הנגררת בקצה שלה. נהג המשאית טען, שפנה לשלושת האנשים שיצאו מן המשאית והם לא רצו לתת פרטים, ונתנו את הפרטים רק כאשר הגיעה ניידת המשטרה.

בחקירה הנגדית, הוסיף נהג המשאית כי השעה הייתה ארבע וחצי לפנות בוקר, היה עדיין חושך, אבל כאשר פותחים את הדלת נדלקת מנורה אדומה על הדלת עצמה. לדבריו, הסתכל במראה לפני שירד ופתח את הדלת עד הסוף, עמד למטה ליד הדלת, אולם הוא לא נפגע, כי רוחב הדלת יותר גדול מהרוחב שלו. כאשר נשאל כיצד הרכב עצמו (הגורר) עבר ולא פגע בדלת, השיב שהוא יותר נמוך מהעגלה, שגבוהה ורחבה יותר מהרכב, פי שתיים בגובה. כאשר נשאל איך לא ראה את הרכב, השיב, כי היה חושך, הרכב היה עם אורות נמוכים, לא היו אורות בעגלה כאשר היה בתא הנהג לא ראה בכלל רכב, לא שמע רכב, כי יש שם הרבה רעש של משאיות. גם כאשר החלק הראשון של הרכב עבר אותו לא שמע, שכן היה עם הגב לכביש בדרך לסגור את הדלת. לדבריו, הגיעו כמה כלי רכב ביחד וניסו לומר שרכב אחר פגע, אולם הוא ידע איזה רכב פגע בו וניגש לאנשים שיצאו מאותו רכב.

כאשר נשאל מדוע לחברת הביטוח אמר שהתאונה ארעה כשהוא "יורד" מן הרכב, השיב, כי ירד עם הרגליים על הקרקע ורצה לסגור את הדלת, מדובר בכביש פנימי רחב, ובמראה יכל לראות שדה ראיה אחורה, אלא אם הרכב הגיע מכיוון אולגה חדרה ואז לא היה רואה אותו כשהסתכל במראה. לדבריו, התאונה ארעה שניה לאחר שירד מן הרכב.

גרסת ההגנה

בהודעה הטלפונית לחברת הביטוח, נכתב כדלקמן: "רכב צד ג' עמד בצידי הכביש בזמן שנסעתי בכביש הראשי נהג רכב צד ג' פתח את הדלת ופגע בעגלה של רכבי. היתה שריטה קלה על דלת נהג רכב צד ג'. עצרתי בצד הכביש ונהג רכב צד ג' חתם לי שהוא אשם כי פתח את דלת הרכב בלי להסתכל בזמן שאני נוסע בכביש. יש לי תמונות של הנזק לרכב צד ג'". ההודעה, כאמור, הודעה טלפונית ואינה חתומה ואולם, בין אם הדברים נמסרו מפי נהג הנתבעות ובין אם על ידי מי מטעמו, חזקה כי זו הייתה גרסת הנהג בזמן אמת, שאחרת לא היו נאמרים הדברים.

בנוסף, בהתאם לגרסה זו, בכל שלושת כתבי ההגנה שהוגשו בתיק (מטעם הנתבעת 1, מטעם הנתבעת 2 ומטעם הנתבעות 3 ו- 4), לא הוכחש, כי התאונה ארעה בין רכב התובעת לבין רכב הנתבעות, אלא שנטען כי האחריות היא על נהג רכב התובעת שפתח את הדלת בעת שרכב הנתבעות עבר את רכבו.

נוכח גרסה זו שהובאה בכתבי ההגנה וגם מפי נהג הנתבעות בהודעה הטלפונית, עדותו של נהג הנתבעות הייתה מפתיעה. נהג הנתבעות העיד, כי הגיע מכיוון תל אביב צפונה, כאשר הם היו חבורה של 5-6 רכבים, עצר בצד ונכנס לאכול, אבל אז ניגש אליו מישהו ואמר לו שפגע לו בדלת. הוא טען שאינו אשם, כשהלכו לרכב ראו שריטה של 3 ס"מ. לדבריו, אם היה גורם נזק היה מרגיש. מכל מקום, טענתו הייתה שאין מצב שהוא היה גורם נזק כפי שנגרם. בהמשך, כאשר נשאל מפורשות אם הוא מכחיש את הפגיעה, טען שאינו יודע מה קרה, המשאית עמדה בצד, עבר ליד המשאית, נהג המשאית פתח את הדלת ואולי הוא נגע לו בדלת, הנזק היה 10 ס"מ לא יותר.

בחקירה הנגדית, השיב, כי כדי להגיע למקום, השתלב בלולאה ימינה וחזר על עדותו, כי אם הנהג היה למטה היה דורס אותו ואם כל הדלת הייתה פתוחה היה שולף את כולה. לדבריו, לא הרגיש שום פגיעה ברכב, וגם לא ראה, כי הנגרר ארוך. נהג הנתבעות טען, כי נהג המשאית חתם שהוא אשם והיו גם תמונות אבל הוא העביר את הכל לבעל הבית. כאשר הוטח בפניו, כי הביטוח לגורר לא תאם את גילו, טען, כי עשה ביטוח בהתאם לגילו.

דיון והכרעה

מאחר ומדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - הרי שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי.

שמיעת עדותם של נהג התובעת ונהג הנתבעות, לא הותירה ספק, עדותו של נהג התובעת עשתה עלי רושם אמין ומהימן, יותר מעדות נהג הנתבעות. עדות נהג הנתבעות עמדה בסתירה חזיתית לגירסה שנמסרה לחברת הביטוח ולגרסאות שהובאו בכתב ההגנה, שהיתה כאמור: כי נהג המשאית פתח את הדלת בשעה שרכב הנתבעות חלף את המשאית וכך ארעה הפגיעה. משמע, לפי גרסה זו אין ספק כי הפגיעה ארעה בין שני הרכבים, אולם בעדותו התמם נהג הנתבעות וטען כי אינו יודע אם בכלל ארעה פגיעה בין שני כלי הרכב.

יתירה מזו, נהג הנתבעות הכחיש אף את טיב הפגיעה הנטענת במשאית, טען שהיו ברשותו תמונות וכן מסמך עליו חתום נהג המשאית ובו הוא מודה באשמתו, כן טען שהיו במקום אנשים רבים לרבות אח של הבוס שלו שנכחו ויודעים לספר מה ארע, דא עקא שאף אחד מן העדים הפוטנציאליים ואף אחת מהראיות הנטענות לא הובאה. כידוע, אי הבאת עד רלוונטי או ראיה רלוונטית אשר יש בהם כדי להביא לגילוי האמת יוצרת הנחה כי דברי העד או הראיה עלולים לערער את גרסת הצד שנמנע מהבאתם (ע"א 293/90 גרינהולץ נ' מרמלשטיין). בענייננו, אי הצגת העדויות והראיות שפורטו עומדת לחובת הנתבעות ויוצרת הנחה, כי הצגתם בבית המשפט עלולה היתה לערער את גרסת הנתבעות.

משכך, ובהעדר עדות סותרת, אני מקבלת את גרסת נהג התובעת, כי התאונה ארעה, שעה שפתח את דלת המשאית על מנת לרדת ממנה, בעודו עומד על הקרקע ובבואו לסגור את הדלת. אני גם מקבלת את גרסת נהג התובעת, כי טרם פתח את הדלת לא הבחין ברכב הנתבעות, שכן כפי שהעיד נהג הנתבעות הוא הגיע למקום מתוך הלולאה, ככל הנראה בפרק הזמן שבין ההסתכלות במראה ובין ירידת נהג המשאית.

מכאן שנהג המשאית לא התרשל באופן בו פתח את הדלת ובנוסף, בשעה שנהג הנתבעות הגיע למקום הדלת הייתה בבחינת נתון בכביש, כך שעל נהג הנתבעות היה להבחין בה ולהימנע מלפגוע בה. בנסיבות אלה, עיקר האחריות לתאונה מוטלת על נהג הנתבעות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ