אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דסאו(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר ואח'

דסאו(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר ואח'

תאריך פרסום : 21/02/2013 | גרסת הדפסה
עת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
41780-01-13
11/02/2013
בפני השופט:
אלכס קיסרי

- נגד -
התובע:
עודד דסאו (אסיר)
הנתבע:
1. שרות בתי הסוהר
2. משטרת ישראל

החלטה

רקע

עתירת אסיר המכוונת כנגד סירוב המשיב מס' 1 ("שב"ס") לאפשר לו לצאת לחופשה.

העותר מרצה עונש של שנתיים מאסר שנגזר עליו ביום 11.10.11 על ידי בית משפט השלום בתל אביב בת"פ 6493/07, לאחר שהורשע בעבירות שונות אשר על דרך ההכללה ניתן לומר שהן עבירות הידועות כעבירות "צווארון לבן". ערעור שהגיש העותר לבית המשפט המחוזי נמחק לאחר שהעותר חזר בו, ואילו ערעורה של המדינה התקבל בחלקו והקנס שנגזר עליו הוגדל במידה משמעותית.

העתירה הנוכחית איננה ההתדיינות היחידה שבין העותר לבין המשיבים, וקדמו לה התדיינויות בעניינים הנוגעים לתנאי כליאתו, ובכלל זה גם התדיינות קודמת בנושא יציאתו לחופשה. שני הצדדים העלו בטיעוניהם החלטות שניתנו בהתדיינויות קודמות ומשום כך אפרט אותן להלן, וככל שהדבר יהיה דרוש אתייחס גם להחלטות אלה.

בתיק עת"א 15297-02-12 עתר העותר נגד החלטת שב"ס להעבירו מכלא חרמון לכלא שיטה, ובהחלטה שניתנה ביום 15.3.12 דחה בית המשפט את עתירתו, ובקשת רשות ערעור שהוא הגיש לבית המשפט העליון נדחתה בהחלטה מיום 29.5.12 (רע"ב 2590/12). בתיק עת"א התבררה עתירתו של העותר כנגד המשיבים להורות לשב"ס להעבירו לאגף אחר בכלא שיטה, ובהחלטה שניתנה ביום 30.8.12 התקבלה העתירה, ובית המשפט הורה לשב"ס להעביר את העותר לאגף אחר. בתיק 8183-08-12 התבררה עתירתו של העותר כנגד הגדרתו כאסיר סג"ב (סיכון גבוה לבריחה), ובהחלטה שניתנה ביום 11.9.12 נדחתה העתירה.

בתיק עת"א 45831-12-12 התבררה עתירה שעניינה החזרתו של העותר לעבודה בכלא, וכן סירוב שב"ס לאפשר לעותר חופשה. במועד מתן ההחלטה לא עמד עוד עניין השבתו לעבודה על סדר היום כיוון שהעותר הוחזר לעבודה, והחלטת בית המשפט שניתנה ביום 8.1.13 נסבה רק על עניין החופשה. בהחלטה קבע בית המשפט שסיווגו של העותר בקטגוריה א', סיווג בעל חשיבות לשאלת תקינות ההחלטה שלא לאפשר לעותר חופשה, לוקה בפגם מנהלי שכן, כפי שנקבע בהחלטה, מרגע שהוחלט על ביטול סיווגו של העותר כאסיר סג"ב היה על שב"ס ליזום דיון בסיווגו של העותר, ולא לקבוע את הסיווג בקטגוריה א' רק כפועל יוצא של ביטול סיווגו כסג"ב. על רקע זה הורה בית המשפט לשב"ס לקיים דיון בעניין סיווגו של העותר, ואם ישונה הסיווג אבל יוחלט שלא לאפשר לעותר חופשה – תימסר לו הודעה על כך תוך פרק זמן קצר על מנת לאפשר לו לעתור לבית המשפט.

בהחלטה התייחס בית המשפט גם לנושא המידעים המודיעיניים שהוצגו לו ואשר לטענת שב"ס עמדו ביסוד ההחלטות בדבר סיווגו של העותר. דבריו של בית המשפט בנוגע למידעים אלה שימשו בסיס לטיעון נרחב של העותר ואתייחס אליהם להלן בהקשר המתאים.

העתירה והתשובה

בכתב העתירה שטח העותר יריעת טענות נרחבת על עניינים שקדמו להחלטה העומדת לדיון בעתירה זו וכן לעניינים שקדמו לעתירתו בעת"א 45831-12-12, שכאמור ההחלטה בה ניתנה ביום 8.1.13. דעתי היא, שבעיקרו של דבר לכל ההתרחשויות המתוארות בכתב העתירה אשר אירעו קודם למועד הגשת עתירתו הקודמת יש רלוונטיות מעטה, אם בכלל, לענייננו, ומשום כך אתייחס לעניינים אלה רק במידה שהדבר יידרש מן ההקשר.

נטען בעתירה כי ביום 21.1.13 זומן העותר לראיון אצל מפקד האגף בכלא כרמל שבו הוא כלוא, וזה הודיעו כי בקשתו לחופשה נדחתה בעקבות מידע על מסוכנותו. נטען גם כי באותו מעמד הוא ביקש להשמיע את דברו, והדבר לא ניתן לו.

עוד נטען כי שלילת החופשה מן העותר סותרת את פקודות הנציבות, וביתר פירוט – את סעיף 5 לפקודה מס' 04.17.00 ואת סעיף 1 לפרק י"ג של פקודה מס' 04.40.00.

נטען גם כי שב"ס מתעמר בעותר, כי ההחלטה שלא לאפשר לעותר חופשה מונעת משיקולים זרים ופסולים וכי אין נימוק ממשי וסביר לסרב לאפשר לו חופשה.

בעת הדיון שהתקיים ביום 7.2.13 ביקש בא כוח העותר להוסיף על הנטען בכתב העתירה, ובעיקר להגיב לתשובות המשיבים שהוגשו על פי החלטתי מיום 24.1.13, לעניין המידעים המודיעיניים שאליהם הפנו המשיבים בתשובותיהם, וכן למה שהוא הצביע עליו כהתנהלות בלתי ראויה של שב"ס ושל באי כוח המשיבים.

בא כוח העותר הרחיב את טיעונו בנוגע לדברים שנאמרו בהחלטה בעתירה הקודמת. לטענתו, בית המשפט הביע את דעתו בנוגע לתוכנם של המידעים, מהימנותם והרלוונטיות שלהם להתנהלות שב"ס, ולכן לא היה מקום שהמשיבים ישובו ויסתמכו על מידעים אלה, כולם או חלק מהם, בעתירה הנוכחית. לטענתו, יש לראות את הדברים שנאמרו בהחלטה שבעתירה הקודמת ככאלה היוצרים "השתק שיפוטי" המונע הסתמכות עליהם וכמטילים ספק בתקינות התנהלות שב"ס בנוגע לעותר, וספק זה סותר את חזקת התקינות המנהלית שעליה מסתמכים המשיבים בתשובתם לעתירה הנוכחית. עוד נטען כי ההחלטה מפרה את הנוהל הקבוע בפקודה מס' 40.17.00 שעניינה שלילת טובות הנאה, מפני שלא התקיים הנוהל הקבוע בה ובכלל זה, ובעיקר, לא ניתנה לעותר האפשרות לומר את דברו.

בא כוח העותר הפנה גם להנחיה 12.9 בהנחיות פרקליט המדינה, שעניינה הצגת מידע סודי לבית משפט הדן בעתירות אסירים הקובעת כי, ככלל, הצגת מידע סודי בפני בית המשפט במעמד צד אחד בלא הסכמת העותר איננה מקובלת, והיא אף עלולה לפסול את ההחלטה שהתקבלה (סעיף 1 להנחיה). בסעיף 2 של ההנחיה נאמר גם שעל פרקליט המופיע בעתירת אסיר להעביר לאסיר או לבא כוחו את כל החומר שהוא מסתמך עליו, למעט כאשר מצוי בידו חומר סודי. לטענת בא כוח העותר המשיבים נהגו בניגוד להנחיה 12.9 ולא העבירו לידיעת העותר חומר שהיה עליהם להעביר.

לגופו של עניין, חזר בא כוח העותר על הנטען בכתב העתירה וטען כי אין עילה לסרב לתת לעותר חופשה, ובהתייחסו לטענת שב"ס בכתב התשובה שהעותר לא הסכים להשתלב בטיפול, הוא הפנה למכתב ששלח לשב"ס עו"ד א' דמרי ביום 5.11.11 שבו הוא הודיע בשם העותר על נכונותו להשתלב בכל טיפול.

במצוות ההחלטה מיום 24.1.13 הגישו המשיבים כתבי תשובה. המשיבה 2 הצטרפה לטיעוני שב"ס והוסיפה כי ההחלטה מתבססת על מידעים מודיעיניים שפורטו בתשובה, תוך ציון פרפראזות של מידעים אלה.

תשובת שב"ס היא כי מתן חופשה לאסיר הוא נושא המוסדר בפקודה 04.40.00, אשר בחלקה הרלוונטי לעותר מפרטת את התנאים הצריכים להתמלא קודם למתן החופשה, תנאים המפורטים בפרק ד' של הפקודה האמורה. לטענת שב"ס תנאים אלה לא התמלאו בעותר הן מפני סירובו להשתתף במסגרת טיפולית, הן מפני התנהגותו השלילית והן מפני המסוכנות הכרוכה ביציאתו לחופשה, מסוכנות אשר הוסקה מן המידעים המודיעיניים שפורטו בתשובת המשיבה 2.

על רקע אלה ביקש שב"ס לקבוע כי לא נפל פגם המקים לעותר עילה להתערבות בית משפט לעניינים מנהליים בהחלטה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ