אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דנ"פ 8893/15 פינקלשטיין נ' מדינת ישראל

דנ"פ 8893/15 פינקלשטיין נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 21/02/2016 | גרסת הדפסה
דנ"פ
בית המשפט העליון
8893-15
17/02/2016
בפני הנשיאה:
מ' נאור

- נגד -
המבקש:
גור פינקלשטיין
עו"ד אבי חימי
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. דניאל כהן

עו"ד אריה פטר
החלטה
 

 

1.     לפניי בקשה לקיום דיון נוסף בהחלטתו של בית משפט זהב-ע"פ 7253/14 וב-ע"פ 7314/14 מיום 7.12.2015 (השופטיםא' רובינשטיין; י' עמית; ו-מ' מזוז), שבמסגרתה הורה בית המשפט כי סך הפיצוי שעל המבקש לשלם למשיב 2 יעמוד על 50,000 ש"ח, חלף סכום של 100,000 ש"ח בו חויב המבקש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

 

2.     ואלו עובדות המקרה: כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין ארבע פרשיות שונות. בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש בשתיים מפרשיות אלה: הראשונה נוגעת לשורה של עבירות אלימות וניסיונות לעבור עבירות כאמור, אשר בוצעו כלפי בן זוגה של גרושתו (המשיב 2). השנייה נוגעת לשיבוש מהלכי משפט, על ידי ניסיונות לפגוע בעדי תביעה פוטנציאליים, באמצעות אחרים. ביום 14.9.2014 גזר בית המשפט המחוזי את עונשו של המבקש. בקשר לעבירות כלפי המשיב 2 נגזרו על המבקש שש שנות מאסר לריצוי בפועל. בקשר לשיבוש מהלכי המשפט נגזרו על המבקש שנתיים מאסר בפועל, שיצטברו לעונש של שש שנות מאסר. כן נגזרו על המבקש 18 חודשי מאסר על תנאי ונקבע כי עליו לפצות את המשיב 2 בסכום של 100,000 ש"ח.

 

3.     המבקש ערער על הרשעתו בעבירות האלימות כלפי המשיב 2 ולחילופין על חומרת העונש שנגזר עליו בגין פרשה זו. המדינה ערערה על זיכויו של המבקש בשתי הפרשיות הנוספות וכן על קולת העונשים שנגזרו עליו בשתי הפרשיות בהן הורשע. ביום 16.11.2015 קיבל בית המשפט ברוב דעות את ערעורו של המבקש וזיכה אותו מביצוע עבירות האלימות כלפי המשיב 2 (דעתם של השופטים א' רובינשטיין ו-י' עמית, כנגד דעתו החולקת של השופט מ' מזוז). בד בבד קיבל בית המשפט באופן חלקי את ערעור המדינה והחמיר את עונשו של המבקש בגין שיבוש מהלכי המשפט ל-66 חודשי מאסר בפועל. התוצאה האופרטיבית של פסק הדין היא כי על המבקש לרצות 66 חודשי מאסר בפועל תחת 8 שנות המאסר שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי.

 

4.     לאחר מתן פסק הדין עתר המבקש לבית המשפט להשבת הפיצוי על סך 100,000 ש"ח שהעביר למשיב 2 בעקבות פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. המדינה התנגדה לבקשה זו. גם המשיב 2 התנגד לבקשה. הוא טען כי כבר עשה שימוש בפיצוי לצורך "החזר חלק קטן מההוצאות שנבעו מהפגיעות [שגרם המבקש – מ.נ.]". בהחלטה מיום 9.12.2015 קיבל בית המשפט חלקית את הבקשה והורה למשיב 2 להשיב למבקש מחצית מדמי הפיצוי. וזה נוסח ההחלטה:

 

"בהינתן כי המבקש זוכה מאישומים 6-4 (עבירות האלימות כלפי המשיב 2 – מ.נ.); בהינתן כי הרשעתו באישום 13 (שיבוש מהלכי משפט – מ.נ.) נותרה על כנה; בהינתן עמדת המשיב 2 והעובדה שהפיצוי כבר שולם  – אנו מורים כי  סכום הפיצוי למתלונן יעמוד על הסך של 50,000 חלף הסכום של 100,000 ₪ שנפסק בפסק דינו של בית משפט קמא."

 

5.     על החלטה זו הוגשה הבקשה לדיון נוסף שלפניי. טענת המבקש היא שהחלטה זו מהווה למעשה פסק דין משלים לפסק דינו של בית המשפט מיום 16.11.2015, אשר ניתן לאחר המועד הקבוע בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כן מלין המבקש על כך שההחלטה מגדילה את סכום הפיצוי שעליו לשלם בגין הרשעתו בעבירות של שיבוש מהלכי משפט. זאת, שעה שהמדינה כלל לא ערערה קולת הפיצוי ומבלי שניתנה למבקש הזכות להתגונן מפני החמרת הפיצוי. בבסיס טענה זו מצויה הנחתו של המבקש, כי הפיצוי שהטיל עליו בית המשפט המחוזי היה בגין הרשעתו בעבירות האלימות בלבד, בעוד עבור שיבוש מהלכי המשפט לא נפסק פיצוי על ידי בית המשפט המחוזי. מכאן שהותרת מחצית הפיצוי על כנו מהווה החמרה של עונשו בגין שיבוש מהלכי משפט, אשר לא כלל קודם לכן פיצוי למשיב 2.

 

6.     ביום 4.2.2016 הגישה המדינה, לאחר שנתבקשה לכך, את תגובתה לבקשה. המדינה התנגדה לבקשה. היא טענה כי בקשה זו נעוצה כולה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ובוודאי אינה מצדיקה את קיומו של דיון נוסף. לגופם של דברים טענה המדינה כי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט אינו חל בענייננו שכן ההחלטה אינה נוגעת ל"טעות" שנפלה בפסק הדין. עוד טענה המדינה כי חיובו של המבקש לשלם פיצוי למשיב 2 לא הושתת על אישום ספציפי כזה או אחר ואין כל יסוד להנחה הגורפת של המבקש לפיה בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל כלשהו לנזק שנגרם למשיב 2 עקב שיבוש מהלכי המשפט במסגרת פסיקת הפיצוי.

 

דיון והכרעה

 

7.     דין הבקשה להידחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ