אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דנ"א 6521/15 מרים אבטיסם נחום ואח' נ' מדינת ישראל - רשות הפיתוח

דנ"א 6521/15 מרים אבטיסם נחום ואח' נ' מדינת ישראל - רשות הפיתוח

תאריך פרסום : 21/10/2015 | גרסת הדפסה
דנ"א
בית המשפט העליון
6521-15
21/10/2015
בפני השופטת:
כבוד הנשיאה מ' נאור

- נגד -
המבקשים:
1. מרים אבטיסם נחום
2. דרור נחום
3. סמדר שמחה כותה
4. אפרים נחום
5. רוני אליהו נחום
6. שלמה שמשון נחום
7. פרחה מזל כהן
8. עופר נחום
9. בני בן נחום
10. כנרת נחום
11. גולן נחום
12. אייל נחום

עו"ד רועי שחם; עו"ד רון רובינשטיין
המשיבה:
מדינת ישראל - רשות הפיתוח באמצעות רשות מקרקעי ישראל-מחוז מרכז
החלטה

בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 6757/13 מיום 19.8.2015 שניתן על ידי כבוד השופטים:א' חיות, נ' הנדל וצ' זילברטל

                                          

 

 

 

  1. לפניי בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין של בית משפט זה ב-ע"א 6757/13 מיום 19.8.2015 (השופטים א' חיות; נ' הנדל; ו-צ' זילברטל), שבמסגרתו נדחה ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת ב' טולקובסקי) ב-ע"א (מחוזי – מרכז) 13192-05-09 נחום נ' מדינת ישראל רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל (27.8.2013).

 

רקע

 

  1. בקשה זו עניינה במקרקעין הנמצאים בראשון לציון. המקרקעין רשומים על שם המשיבה, אולם מאז שנות ה-50 החזקה בהם ובמקרקעין הסמוכים להם הייתה בידי המבקשת 1 ובעלה המנוח (להלן: "המנוח"), יחד עם 11 ילדיהם (המבקשים 12-2). לטענת המשיבה, החזקת המבקשים במקרקעין הייתה ללא זכות שבדין וללא ששולמה תמורה כלשהי עבורה. עוד בתחילת שנות ה-70 פנתה המשיבה למנוח במכתב התראה בנושא. בהמשך אף הוגש נגד המנוח כתב אישום בגין הסגת גבול והוא הורשע (ת"פ 54/72). ערעורו של המנוח על הרשעתו נדחה (ע"פ 796/72), ואולם בשני פסקי הדין נקבע כממצא עובדתי כי לפחות בחלק מהמקרקעין החזיק המנוח כחוק. בתחילת שנות ה-90 פנה המנוח למשיבה בבקשה להסדיר את זכויותיו במקרקעין. לגבי חלק מהמקרקעין – חלקה מסוימת, אשר אינה נוגעת לענייננו - הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המנוח יפנה את החלקה האמורה בתמורה לפיצוי. אולם הסכמה זו לא נגעה לחלקה שבמחלוקת, שכן בשלב זה הייתה החלקה בבעלות עיריית ראשון-לציון. בשנת 2003, ובעקבות שינוי ייעוד הקרקע, חזרה הבעלות בחלקה שבמחלוקת לידי המשיבה.

 

  1. ביום 19.5.2009 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבה, במסגרתה עתרה למתן סעד הצהרתי לפיו היא בעלת זכויות חכירה לדורות בחלקה 367. ביום 8.3.2010 הגישה המשיבה תביעה שכנגד, במסגרתה עתרה לסילוק יד המבקשים מהחלקה שבמחלוקת וחיובם בדמי שימוש ראויים עבור השימוש שעשו בה.

 

  1. ביום 27.8.2013 דחה בית המשפט המחוזי את תביעתה של המבקשת וקיבל באופן חלקי את התביעה שכנגד של המשיבה. אשר לתביעת המבקשת - נקבע כי לא עלה בידיה להוכיח את טענתה כי היא בעלת זכות החכירה לדורות בחלקה, שכן אין בידה הסכם המעיד על זכויות מעין אלה, וכל שניתן ללמוד מהתשתית הראייתית שהניחה הוא שהיא והמנוח אכן החזיקו בחלקה החל מסוף שנות החמישים. אולם, בכך אין כדי לשנות מהעובדה כי מדובר במקרקעין מוסדרים הרשומים על שם המשיבה. בפרט דחה בית המשפט את טענת המבקשת כי יש באמור בפסקי הדין הפליליים שניתנו בעניינו של המנוח כדי לבסס הכרה בזכויותיה בחלקה. צוין, כי אמנם בפסקי דין אלו נקבע כי המנוח החזיק בשטח מסוים כחוק, אך הוטעם, כי קביעה זו נגעה לכלל השטח בו החזיק המערער ולא לחלקה שבמחלוקת באופן ספציפי ועל כן לא ניתן לנייד קביעה זו להליך דנן. עוד נקבע, כי מהמכתבים שהפנה המנוח למשיבה בתחילת שנות התשעים עולה שהמנוח בעצמו הודה בזמנו כי אין לו כל זכות מוסדרת בחלקה, ודאי שלא זכות חכירה לדורות.

 

           אשר לתביעה שכנגד – נקבע כי בחינת מעמדה של המבקשת מעלה כי ניתן לראותה כמי שמחזיקה במקרקעין מכוח רשות מכללא, שכן חרף העובדה שהמשיבה הייתה מודעת להחזקתה בחלקה, משך שנים רבות לא נעשה דבר לפינוייה. בית המשפט ציין, כי רשות מכללא להחזיק במקרקעין, שניתנה ללא כל תמורה, ניתנת לביטול על-ידי הבעלים בכל עת. במקרה זה, הרשות שהוענקה למבקשת בוטלה עם הגשת התביעה שכנגד. על כן קיבל בית המשפט המחוזי את התביעה לסילוק יד. עם זאת נקבע, כי המחזיק מכוח רשות מכללא חדל להיחשב כמסיג גבול עם מתן הרישיון, ולכן כל עוד הרישיון בתוקף לא ניתן לחייבו בדמי שימוש. מסיבה זו נדחתה תביעת המשיבה לחיוב המבקשים בתשלום דמי שימוש.

 

           פסק הדין מושא הבקשה

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ