אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דנ"א 173-15 בן ישי נ' אוצר מפעלי ים בע"מ ואח'

דנ"א 173-15 בן ישי נ' אוצר מפעלי ים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 17/08/2015 | גרסת הדפסה
דנ"א
בית המשפט העליון
173-15
17/08/2015
בפני הנשיאה:
מ' נאור

- נגד -
המבקש:
גדעון בן ישי
עו"ד ברק מלכית
המשיבות:
1. אוצר מפעלי ים בע"מ
2. מדינת ישראל

עו"ד יוסף עזגד
עו"ד אורית הולנדר
עו"ד לימור פלד
החלטה

      

 

לפני בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים רובינשטיין, מלצר ו-מזוז) ב-ע"א 1356/13 בן ישי נ' אוצר מפעלי ים בע"מ(29.12.2014). בפסק הדין נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט זמיר) ב-ה"פ 36490-12-09 בן ישי נ' אוצר מפעלי ים בע"מ (3.1.2013).

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. עניינו של הסיכסוך בין הצדדים בשלוש תעודות מניה למוכ"ז הנמצאות ברשות המבקש (להלן: התעודות) אשר מייצגות 9 מניות ממניות המשיבה 1 (להלן: החברה). אציין כי מבחינה טרמינולוגית המונח הנכון הוא "שטר מניה", בו נעשה שימוש בפרק ג' לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 אשר היה בתוקף במרבית התקופה הרלוונטית לבקשה ובפרק שני סימן ג' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 אשר החליפו. השימוש במונח זה הוא נכון יותר שכן בכך יש כדי להצביע על תכונתו הייחודית של המסמך כנכס חפצי המגלם בעצמו את הזכות הרלוונטית - בעלות במניות. זאת להבדיל מהמונח "תעודת מניה" אשר מהווה אך ראייה לקיומה של זכות הבעלות במניות הרשומות על-שם (ראו סעיפים 133 ו-178 לחוק החברות; ע"א 1339/12 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אי.סי.אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ (בפירוק), פס' 19 לפסק דינו של השופט עמית (27.4.2014)). עם זאת, מאחר ובהליכים עד כה נעשה שימוש במונח "תעודות", למען האחידות אעשה זאת גם אני.

 

  1. המבקש הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי למתן סעד הצהרתי לפיו הוא זכאי להירשם במרשם בעלי המניות של החברה. לטענתו של המבקש הוא רכש את התעודות בשנת 2008 מאדם בשם גמליאל בתנאי שוק ובתום-לב ולכן, בהתאם ל"תקנת השוק" המעוגנת בסעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, יש להכיר בו כבעל המניות המיוצגות בתעודות ולאפשר לו להמירן במניות הרשומות על שמו. בהתנגדותה לתביעה טענה החברה שמדובר בתעודות חסרות תוקף. לטענתה במקור היו התעודות בבעלותה של המשיבה 2 (להלן: המדינה), אשר העבירה אותן בשנת 1987 לחברה יחד עם תעודות אחרות, במטרה לבטלן ולהמירן במניות הרשומות על שמה. נטען כי המרה כזו, במסגרתה הפיקה החברה תעודת מניה אחת על-שם המדינה, נעשתה בשנת 1998, דהיינו טרם רכישת התעודות על ידי המבקש, וכי מאותו רגע איבדו התעודות את תוקפן המשפטי. עוד הסבירה החברה כי כלל תעודות המניה למוכ"ז שהועברו אליה נשמרו במשרדיה, מבלי שהושמדו או הוטבעו בחותמת המעידה על בטלותן, וכי במהלך המחצית הראשונה של שנות ה-90 חלקן נגנבו, לרבות התעודות מושא הבקשה. חקירה משטרתית שהתנהלה בעניין הניבה כתבי אישום נגד כמה מעובדי החברה ובהם מזכירת החברה באותה עת - היא גיסתו של המבקש - אשר הורשעה בביצוע הגניבה. לאור זאת טענה החברה שמעבר לכך שהתעודות הן חסרות תוקף משפטי גם לא מתקיימים בעניינן תנאיה השונים של תקנת השוק ולפיכך בכל מקרה המבקש אינו זכאי להירשם במרשם בעלי המניות.

 

  1. בית המשפט המחוזי, בפסק דין מנומק ולאחר שמיעת עדים והצגת ראיות, דחה את התביעה. בפסק הדין נקבע ממצא עובדתי לפיו התעודות אותן ביקש המבקש להמיר במניות הרשומות על שמו היו בבעלות המדינה וכי הן אכן הועברו על ידה לחברה בשנת 1987. עוד נקבע כי בין המניות אליהן מתייחסת תעודת המניה על שם המדינה שהפיקה החברה בשנת 1998 מצויות 9 המניות שלבעלות עליהן טען המבקש. לאור זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי תעודות המניה למוכ"ז בהן מחזיק המבקש בוטלו וכי הן חסרות תוקף משפטי. בית המשפט עמד על כך שאי החתמת התעודות בחותמת "מבוטל" היא עניין טכני בלבד שאינו שולל את בטלותן בפועל באמצעות הפקת תעודת המניה על שם המדינה. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש אינו יכול ליהנות מהגנתה של תקנת השוק שכן לא התמלאו כל התנאים הנדרשים להחלתה. זאת, בין היתר, מכיוון שגמליאל ממנו כזכור נרכשו התעודות אינו עוסק באופן קבוע במכירת תעודות מניה למוכ"ז ומכיוון שהמבקש ידע כבר במועד הרכישה על כך שהתעודות חשודות כגנובות ולכן יש לייחס לו עצימת עיניים השוללת את תום-ליבו.

 

  1. המבקש הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בפסק דינו התמציתי, שעליו סבה הבקשה לדיון נוסף, אימץ בית משפט זה את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי התעודות שברשות המבקש בוטלו וכי אין לו זכות להירשם כבעל המניות המיוצגות בהן. כדבריו של בית המשפט:

 

 "[...] יסוד היסודות הוא המסד העובדתי, שלפיו המדינה רכשה את המניות והן בוטלו ועברו מהעולם. העובדה שבשל טעם כלשהו, לרבות גניבה, לא הוחתמו בחותמת "מבוטל" אינה מעלה ואינה מורידה, על כן אין צורך להגיע למחוזות של תקנת השוק ולהרבות דברים על הנסיבות האופפות את הרכישות וסימני השאלה שעלו".

 

          על רקע האמור, וגם על סמך הוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נדחה ערעורו של המבקש.

 

הבקשה לדיון נוסף

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ