אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דנין נ' וינשטיין ואח'

דנין נ' וינשטיין ואח'

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
30372-05-12
14/04/2013
בפני השופט:
גדעון ברק

- נגד -
התובע:
יהודה דנין
הנתבע:
1. חן וינשטיין
2. אופרייט ליס בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1. לטענת התובע, נפגע רכבו מאחור על ידי רכב שהיה נהוג בידי הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") וכתוצאה מפגיעה זו, נהדף רכבו של התובע אל עבר רכב שנסע לפניו ובאופן כזה נפגע רכבו של התובע בשני מוקדי נזק: מקדימה ומאחורה.

מאחר והתובע סבר, שהאחריות לגרם התאונה רובצת על הנתבעת, פנה הוא בתביעה אל הנתבעת 2 -- המבטחת של הנתבעת, (להלן:"אופרייט") אשר שילמה חלק מהנזק בסך של 9,239 ₪ .

התובע סבור, שהתשלום ששילמה לו אופרייט איננו כל הנזק שנגרם לו בתאונה זו, לכן הגיש הוא תביעה זו לחייב הנתבעות לשלם לו את היתרה הבלתי מסולקת בסך של 9,269 ₪, הכולל בחובו: הפרש תשלום הנזק בסך 5,359 ₪, הפרש שכ"ט שמאי בסך 750 ₪, ירידת ערך בסך 2,160 ₪, הפסדים והוצאות טלפוניות בסך 1,000 ₪.

2. א. הנתבעות לא הכחישו את נסיבות התאונה, אך נטען, שעל פי דרישת התובע הוא פוצה עבור כל נזקיו באמצעות המחאה ע"ס 9,239 ₪ , שנשלחה אל אביו, שהינו סוכן הביטוח.

עוד נטען על ידי הנתבעות, שהמחלוקת העיקרית נסובה בשאלת הנזק, שכן הנזקים הנטענים על ידי התובע הם מופרכים ו/או מוגזמים ו/או לא נגרמו באירוע זה.

ב. התובע מכר את הרכב ולא אפשר לנתבעות לבדוק את הרכב לאחר התאונה ולא ניתן היה לבצע שומה נגדית ולכן, ערכה אופרייט חוות דעת נגדית על פי החומר שהיה ברשות השמאי מטעמה- חוות דעת אשר צורפה לכתב ההגנה.

3. בטרם אחליט לגופו של עניין, יש בדעתי לציין שלש עובדות חשובות, כשלעצמן, העולות מחומר הראיות:

א. כפי שאושר על ידי הנתבעות, אין הנתבעות מכחישות את אחריותה של הנתבעת לגרם התאונה וכל ששנוי במחלוקת בין הצדדים נעוץ בגובה הנזק.

מחלוקת זו בדבר גובה הנזק נבע מכך, שהוגשו שתי חוות דעת – חוות דעת מטעם התובע וחוות דעת מטעם הנתבעות- ובעוד שהתובע סבור שיש לשלם לו הנזקים, כפי שקבע שמאי מטעמו, סבורות הנתבעות שיש לשלם לתובע את סכום הנזק, כפי שקבע השמאי מטעמן – סכום אשר כבר שולם בפועל לתובע, קרי סך של 9,239 ₪, הכולל: נזק ממשי בסך של 8,489 ₪ וחלק משכ"ט שמאי בסך של 750 ₪.

ב. כפי שציינתי לעיל, הגיש התובע תביעה זו לחייב הנתבעות לשלם לו את יתרת הנזק, אשר לדעתו נגרם לו בפועל בסכום של 9,269 ₪. נזק זה כולל בחובו: הפרש נזקי הרכב שלא שולמו סך 5,359 ₪, הפרש שכ"ט 750 ₪, ירידת ערך 2,160 ₪ ועוד סך של 1,000 ₪ עבור הוצאות וטלפונים.

התובע כלל אינו מציין כיצד הגיע להפרש נזק של 5,359 ₪, אך מאחר וזהו הסכום אותו ציין התובע כהפרש נזק המגיע לו – אתייחס בהמשך לסכום זה הנתבע על ידי התובע.

ג. גובה הנזק, כפי שעולה מחוות הדעת השמאי מטעם התובע כולל בחובו, את פרטי הנזק הבאים:

נזק בחזית רכב התובע בסך של 3,650 ₪ בתוספת מע"מ 584 ₪ ובסה"כ 4,234 ₪, נזק בחלק האחורי של הרכב בסך 13,849 ₪ בתוספת מע"מ 2,216 ₪ ובסה"כ 16,065 ₪, שכ"ט שמאי 1,500 ₪ וירידת ערך בסך של 2,160 ₪.

סה"כ הנזק הנ"ל מגיע לסך של 23,959 ₪ (כולל מע"מ) וסך של 21,159 ₪ (ללא מע"מ).

4. לאחר שבחנתי טענות הצדדים ולאחר עיון בשתי חוות הדעת שהוגשו לבית המשפט ולאחר שגם שמעתי את השמאים עצמם ולאחר עיון בכל חומר הראיות הנוסף, אני מחליט לקבל את תביעת התובע בדבר הפרש גובה הנזק בסך של 5,359 ₪, וכן מקבל אנוכי את תביעת התובע על חלק משכר טרחת שמאי הנתבע על ידו ואין אנוכי מקבל את יתרת פרטי סכום הנזק הנתבעים על ידי התובע – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. התאונה אירעה ביום 1.1.12 ואילו רכב התובע נבדק על ידי שמאי מטעמו כבר למחרת יום קרות התאונה, קרי ביום 2.1.12.

בעוד שחוות הדעת של השמאי מטעם התובע הוכן תוך כדי בדיקת הנזקים בעין על ידי שמאי התובע, הוכנה חוות הדעת של שמאי מטעם הנתבעת ביום 28.3.12 מבלי לבדוק את הרכב ומבלי לראות את הנזקים בעין וגם נבדק לאחר שכבר ביום 13.2.12 הצהיר התובע שהרכב לא תוקן וכי הוצא דו"ח גלובלי וביום 29.2.12 הודיע התובע שהרכב נמכר עם תאונה. (ראה ההדועות שצורפו לכתב התביעה).

ב. לכן, במקרה זה אין לי אלא להעדיף את חוות דעתו של השמאי מטעם התובע, אשר ראה ובדק את הנזקים כבר למחרת היום על פני חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת, אשר הגיש חוות דעתו בהסתמך על תמונות הרכב בלבד ומבלי לראות את הרכב בעין.

ג. עם זאת, לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעות לשלם לתובע את הסכום בגין ירידת הערך וגם לא מצאתי שיש מקום להעניק לתובע את מלוא שכר טרחתו של השמאי – זאת מהנימוקים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ