אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דנילוב נ' המוסד לביטוח לאומי

דנילוב נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 24/04/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
1304-11-11
11/04/2013
בפני השופט:
סיגל דוידוב-מוטולה

- נגד -
התובע:
בנימין דנילוב – על ידי האפוטרופוס דניאל דנילוב
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.לפני בקשה לסילוק על הסף של תביעה שהוגשה ביום 2.11.11, ועניינה מכתב דחייה – בגין תביעה לגמלת ילד נכה – מיום 12.1.93.

2.להלן עובדות הרקע, כפי העולות מכתבי הטענות:

א.התובע, יליד ברית המועצות לשעבר, הינו יליד שנת 1988 וסובל מאז לידתו ממחלות שונות לרבות שיתוק מוחין ופיגור.

ב.בשנת 1991 עלו התובע ומשפחתו לישראל.

ג.ביום 1.9.92 הגישו הוריו של התובע תביעה לנתבע לקבלת גמלת ילד נכה; בהתאם, נערכה לתובע הערכה תפקודית ביום 2.10.92, בנוכחות הוריו, וניתנו לו סך הכול 2.5 נקודות.

ד.על דחיית התביעה – לאור תוצאות ההערכה התפקודית - נמסר להורי התובע ביום 12.1.93, במכתב של פקיד התביעות בו נרשם כי "הילד אינו תלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום בצורה החורגת במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו" (להלן: מכתב הדחייה). עוד צוין במכתב הדחייה כי "אם יש לך השגות על קביעה זו תוכל להגיש ערר תוך 6 חודשים מיום קבלת הודעה זו לבית הדין האזורי לעבודה...".

ה.הוריו של התובע הגישו ערר לבית הדין כנגד מכתב הדחייה, לאחר שפנו לצורך כך ללשכת הסיוע המשפטי; הערר נמחק ביום 14.10.93, מחמת שלא הוגשו נימוקיו. לפי מסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, הערר לא חודש – ככל הנראה לאור המלצת הסיוע המשפטי בדבר העדר סיכוי להליך.

ו.ביום 13.4.00 – בעקבות תביעה נוספת שהוגשה על ידי הוריו של התובע - אושרה זכאותו של התובע לגמלת ילד נכה, רטרואקטיבית מיום 23.3.99.

ז.ביום 25.6.06, לאחר הגעתו של התובע לגיל 18 וכיוון שאינו מסוגל לדאוג לענייניו, ניתן צו מינוי אפוטרופוס לפיו אחיו של התובע, מר דניאל דנילוב, יחד עם הוריו, מונו יחד ולחוד כאפוטרופוסים של התובע לגוף ולרכוש.

ח.ביום 2.11.11 הגיש אחיו של התובע ואחד מאפוטרופסיו, מר דניאל דנילוב, את התביעה שבפניי. לטענתו, לא ידע על התביעה לגמלת ילד נכה שהוגשה על ידי הוריו בשנת 1992 בהיותו בן 10, ואף לא ידע על מכתב הדחייה – אלא רק בחודש יוני 2011, לאחר שאמו הציגה לו את המסמכים הרלוונטיים.

3.הנתבע טען, מיד עם הגשת כתב ההגנה, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. במהלך הדיון המוקדם וכן במסגרת החלטה מיום 21.6.12 הוצע לאחיו של התובע לשקול היטב את עמידתו על התביעה, אך הוא עמד על דרישתו לבררה. לטענתו, התביעה לא התיישנה וזאת מהסיבות הבאות:

א.סעיף 11 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן: חוק ההתיישנות) קבע בתקופה הרלוונטית כי "בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו היה התובע חולה נפש ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה". בשנת 2004 תוקן הסעיף, והוחל על כל מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע (במאמר מוסגר אוסיף כי החלה זו נעשתה עוד טרם לכן מכוח ההלכה הפסוקה – ע"א 3622/96 חכם נ. קופת חולים מכבי, פ"ד נב(2) 638 (1998)).

ב.בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי לא די בקיומו של אפוטרופוס טבעי (דוגמת הורים) או אפוטרופוס למעשה, שכן לא נבדקה כשרותם ומידת התאמתם לתפקיד. לאור זאת, נקבע כי אין להביא בחשבון תקופה בה לא היה לקטין או ללקוי בשכלו אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט (ע"א 7805/02 הלפרט נ. אסותא מרכזים רפואיים בע"מ, פ"ד נח(6) 847 (2004); להלן – עניין הלפרט; רע"א 3266/07 פלוני נ. הראל חברה לביטוח בע"מ, מיום 30.7.09).

ג.אחיו של התובע מונה כאפוטרופוס שלו בשנת 2006, כאשר רק בחודש יוני 2011 נודעו לו העובדות המהוות את עילת התביעה. לפיכך, מרוץ ההתיישנות החל להימנות רק ממועד זה.

ד.הוריו של התובע אמנם היו אפוטרופסיים טבעיים שלו, אך היו עולים חדשים שלא ידעו לממש את זכויותיו.

ה.לחלופין, הנתבע מנוע מלהעלות טענת התיישנות כאשר ידע כי התובע זכאי לגמלה - אותה לא קיבל, ולמרות זאת סירב להארכת המועד להגשת ערר.

ו.על פי תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל – 1969, המועד הקובע הינו המועד שבו "נמסרה לתובע הודעה" על החלטת הנתבע. יש לפרש את התקנות כך שיתיישבו עם הוראת סעיף 11 לחוק ההתיישנות, ולקבוע כי המועד הקובע הינו המועד בו נודע לאחיו של התובע על העובדות.

ז.לתובע בוצעה הערכה תפקודית על ידי נציגי הנתבע עוד בשנת 1992, ולפיכך קיימת אפשרות מעשית לבדיקת מצבו של התובע על אף חלוף הזמן.

4.לאחר שקילת טענות התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי התביעה התיישנה ויש לדחותה על הסף. להלן הנימוקים לכך:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ