דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' מסאעד סעיד סלומון ואח'

פסק דין

התובעת טוענת כי עת עמד רכבה ברמזור אדום, נפגע מאחור על ידי רכב בבעלות נתבע 2, נהוג ע"י נתבע 1.

הנתבעים טוענים בכתב הגנתם כי אכן רכבם פגע מאחור ברכב התובעת אך מוכחשת ההדיפה, גם מוכחש הנזק.

צד ג', חב' מנורה, היא חברת הביטוח המבטחת את רכב נתבע 2, טוענת כי הצעת הביטוח נמסרה לה דרך סוכן הביטוח רק ביום 7.6.04, היינו יום לאחר התאונה, כי שולח ההצעה וסוכן הביטוח פנו לשם מתן כיסוי ביטוחי רק לאחר התאונה, מבלי שדיווחו אודות התאונה.

צד ג' לא התייחסה בכתב הגנתה לנושא האחריות לאירוע התאונה ו / או לנזק, אלא בהכחשה כללית.

לאחר שמיעת הראיות בשאלת האחריות, נתבקשו הצדדים להגיש סיכומיהם וזאת אכן עשו.

דיון:

לאחר שמיעת עדיי הצדדים: הגב' גילי רון מטעם התובעת ומר פאריד מסעד מטעם הנתבעים, גם לאחר עיון בשאר חומר הראיות שהונח בפניי, הכולל את ההודעות כפי שנמסרו לחברות הביטוח, תמונות נזק לרכב התובעת ועוד, שוכנעתי כי התאונה התרחשה בנסיבות הבאות:

רכב התובעת עומד ברמזור אדום, רכב הנתבעים מסוג טנדר טויוטה פוגע בו מאחור וגורם בו נזק.

אציין כי גירסת הנתבעים בעדות שניתנה מפי העד מר פאריד מסעד שונה מהגירסה המפורטת בכתב ההגנה ובהודעה נ / 1, אשר נמסרה לחברת הביטוח על ידי המבוטח והבעלים של הרכב הפוגע יום לאחר אירוע התאונה.

על פי כתב ההגנה והודעה זו פגע רכב הנתבעים בחלקו האחורי של רכב התובעת.

רושם ההודעה נ / 1 מסעד עודה (הוא נתבע 2), לא התייצב בבית המשפט על מנת למסור עדותו, להסביר את הודעתו ולשפוך אור על נסיבות התאונה, למרות שעל פי ההודעה נ / 1 הוא היה מי שנהג ברכב בעת אירוע התאונה (ולא מר פאריד מסעד), ואף מר פאריד מסעד, עד הנתבעים, ציין בעדותו כי מר מסעד עודה היה נוכח במקום אירוע התאונה (לטענת העד, נתבע 2 הגיע אומנם לאחר התרחשות התאונה) וראה את כליי הרכב המעורבים במצבם לאחר הפגיעה.

מכאן שהנתבעים נמנעו מהבאת עד מהותי. הימנעות זו פועלת כידוע לחובתם.

ולא רק זאת, אלא שנסיבות אירוע התאונה, כפי שעולה מהודעת הנתבעים נ / 1, תואמת ומחזקת את גירסת התובעת בנוגע לנסיבות התאונה, היינו שרכב התובעת עמד ורכב הנתבעים פגע בו מאחור.

הנתבעים כשלו להוכיח כי לאחר הפגיעה הראשונה, הקלה, ברכב התובעת מאחור, הגיח רכב נוסף, שלישי, מאחורי רכב הנתבעים, פגע בעוצמה ברכב הנתבעים והדף אותו, שוב, אל רכב התובעת.

כאמור, הנתבעים אישרו בכתב הגנתם כי תחילה פגע רכבם ברכב התובעת ורק אחר כך נפגע הרכב מאחור, על ידי רכב נוסף.

גם עד הנתבעים, בעדותו, מודה כי הפגיעה ברכב הקדמי, קדמה למכה שקיבל רכב הנתבעים מאחור.

בנסיבות העניין, לאור האמור בכתבי הטענות, לאחר עיון במסמכי ההודעות (ת / 1 ו – נ / 1) על הפרטים המופיעים בהם בקשר עם זהות כליי הרכב המעורבים והנהגים המעורבים בתאונה; גם לאור התרשמותי מעדויות העדים ומהימנותם; בשיקלול כלל חומר הראיות ולאחר עריכת מאזן ההסתברויות, שוכנעתי כי רכב הנתבעים מסוג טנדר טויוטה, פגע ברכב התובעת מאחור בעוד רכב התובעת עומד, וגרם בו נזק.

התובעת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח כי הפגיעה בחלק הקדמי של רכבה נגרמה כתוצאה מהפגיעה שספג הרכב מאחור, וכתוצאה מכך נהדף לרכב שעמד לפני רכב התובעת.

העדה / הנהגת ברכב התובעת לא יכלה למסור כל פרטים בנוגע לרכב שלכאורה עמד לפניה, גם לא פרטי הנהג, על מנת שניתן יהיה לברר את גירסתה (לדוגמא לשלול הטענה שרכב התובעת פגע תחילה ברכב שלפניו, ורק לאחר מכן נפגע מאחור בידי רכב הנתבעים).