אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ ואח' נ' ישעיהו ואח'

דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ ואח' נ' ישעיהו ואח'

תאריך פרסום : 06/08/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום רמלה
6651-08-09
05/08/2010
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
התובע:
דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ
הנתבע:
ברק ישעיהו

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

המבקשת הגישה תביעה כספית בסדר דין מהיר בגין נזקים שנגרמו לרכבה עקב כך שרכב שהיה נהוג בידי המשיב אותה שעה פגע ברכבה מאחור והסב לה נזקים כמפורט בכתב התביעה ונספחיו (להלן: התאונה) . המשיב הכחיש בכתב הגנתו את הנטען בכתב התביעה וציין כי התאונה נגרמה בעטיה של נהג/ת רכב המבקשת. המשיב הגיש גם תביעה שכנגד נגד המבקשת ועתר לפצותו במסגרת זו על נזקים שנגרמו לרכבו עקב מחדלי נהג/ת רכב המבקשת. במסגרת ישיבה מקדמית בתובענה הסכימו ב"כ המבקש והמשיב כי בית המשפט יכריע בתביעה ובתביעה שכנגד על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי המשפט והדיון נדחה על מנת לאפשר לצדדים להיערך לישיבת ההוכחות. לא למותר לציין כי במועד זה נרשם מפי ב"כ המבקשת באותה עת, עו"ד פאנוס, כי הסכמתו להכרעה על דרך הפשרה נתונה הן לגבי התביעה והן לגבי התביעה שכנגד. משמע, כבר במועד הישיבה המקדמית (14.3.10) הייתה המבקשת מודעת לקיומה של התביעה שכנגד .

חרף זאת, לא הגישה המבקשת כתב הגנה בתביעה שכנגד והמשיב עתר ליתן נגדה פסק דין על יסוד כתב התביעה שכנגד. ביום 5.5.10 ניתן נגד המבקשת פסק דין שביטולו מבוקש.

בבקשה לביטול פסק דין מציינת המבקשת את הטעמים הבאים כמצדיקים את ביטול פסק הדין: ראשית, נטען כי המשיב מעולם לא המציא למבקשת את כתב התביעה שכנגד והמבקשת קיבלה אותו מן המזכירות. עוד נאמר כי אי הגשת כתב ההגנה נבעה מטעות בתום לב ולא מזלזול. לאחר דיון שהתקיים בתובענה הבינה המבקשת כי לא הגישה כתב הגנה והיא פעלה בהקדם האפשרי להגשתו לבית המשפט. עוד נאמר כי במועד בו הוגש כתב ההגנה מטעמה של המבקשת לא היה בתיק פסק דין אלא רק בקשה למתן פסק דין. בהקשר זה נטען כי בית המשפט הבהיר בהחלטה מיום 12.4.10 כי "בתיק קיים כתב הגנה בתביעה שכנגד.." אשר על כן טוענת המבקשת כי ככל שביקש המשיב לתקוף החלטה זו היה עליו להגיש ערעור ולא בקשה חוזרת (שנענתה בחיוב) למתן פסק דין בהיעדר הגנה. ואחרון: המבקשת טוענת כי יש לאבחן בין ההלכה שנקבעה בפרשת עינצ'י (ע"א 392/89 עינצ'י נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל , פ"ד מד(4), 4 (1990)) לענייננו ממספר טעמים: ראשית, אם ישאר בעינו פסק הדין שניתן לטובת המשיב ולאחר מכן ינתן פסק דין לטובת המבקשת בתביעתה הדבר עשוי לגרור קביעות והכרעות סותרות. שנית, בענייננו ביקש בית המשפט הבהרה למתן פסק דין ולאחר מכן הוגש כתב הגנה שעה שבתיק לא היה פסק דין. אין בפרשת עינצ'י כל שינוי בהלכה הפסוקה שרווחה עוד קודם לכן ולפיה רשאי הנתבע להגיש כתב הגנתו לתיק אפילו חלף המועד לשם כך ואין בית המשפט רשאי להתעלם מכתב הגנה כזה, גם אם הוגש באיחור. עוד נטען – ללא תמיכה בתצהיר – כי למבקשת עומדת הגנה מוצקה נגד התביעה שכנגד, מה עוד שגרסאות הצדדים טעונות בדיקה ובירור על ידי בית המשפט, עובדה המצדיקה כשלעצמה ביטול פסק הדין.

דיון והכרעה

החלטתי לקבלה, כפוף לחיוב המבקשת בהוצאות. להלן אבהיר את שיקוליי.

הבקשה למתן פסק דין הוגשה ביום 15.3.10. כתב ההגנה בתביעה שכנגד הוגש ביום 24.3.10. פסק הדין דנא ניתן ביום 5.5.10. ע"פ ההלכה הפסוקה יש לראות את מועד הדיון בבקשה לקבל פסק דין בהיעדר הגנה כגבול העליון, שלאחריו לא ניתן עוד להכניס לתיק כתב הגנה שהוגש באיחור (ע"א 392/89 הנ"ל). המועד לדיון בבקשה לקבל פסק דין הוא, לכאורה, המועד בו הגיעה הבקשה לראשונה לעיונו של השופט (ראה: ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ, תק-על 2008(2), 53 ,עמ' 59). בענייננו, הוגשה לראשונה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה שכנגד ביום 15.3.10 וביום 17.3.10 ניתן החלטה בבקשה "כמבוקש". משמע, יש לראות ביום 17.3.10 את המועד בו הגיעה הבקשה לראשונה לעיונו של בית המשפט. אין אפוא בכתב ההגנה שהוגש לאחר מועד זה כדי לשנות מן המסקנה לפיה היה בית המשפט רשאי על פי המונח בפניו לתת פסק דין בתובענה כפי שעשה. המשיב אמנם לא הסתפק בכך והוסיף להגיש בקשות מבקשות שונות שלאחריהן ניתן, כנראה בשגגה, פסק דין נוסף ביום 5.5.10, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של פסק הדין שניתן כבר ביום 17.3.10.

משכך קבעתי, אפנה כעת לבירור יתר טענותיה של המבקשת;

ראשית אציין כי לכל היותר מדובר בבקשה לביטול פסק דין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט ולא מתוך חובת הצדק והא ראיה שאין בפני בית המשפט כל תצהיר בו נאמר כי כעניין שבעובדה לא הומצא למבקשת כתב התביעה שכנגד. זאת ועוד, מפרוטוקול הדיון שהוזכר לעיל עולה לכאורה כי ב"כ המבקשת היה ער לקיומה של התביעה שכנגד כבר ביום 14.3.10. משכך, יש לבחון שתי אלה: ראשית, מהי הסיבה לאי הגשת כתב הגנה במועד. שנית, מהם סיכוי ההגנה של המבקשת לגופם. מכיוון שהמבקשת לא גיבתה את טענותיה בנוגע לסיכויי הגנתה בתביעה שכנגד בתצהיר ערוך כדין ברור כי לא ניתן להידרש לטענות אלה ולא ניתן לקבוע כי למבקשת עומדת הגנה איתנה ומוצקה. אשר לאי הגשת כתב הגנה במועד. גם בעניין זה לא הוגש מטעם המבקשת תצהיר לביאור הסיבות שעמדו ביסוד המחדל. עם זאת, מכיוון שב"כ שבסופו של יום הוגש כתב הגנה בחודש אפריל 10' הרי שיש ללמוד מכך כי מקורו של האיחור אינו בזלזול בחובתה של המבקשת כבעלת דין, הגם שהטעם לאיחור זה לא בואר בתצהיר, כנדרש.

שיקול נוסף התומך בביטול פסק הדין הוא החשש מפני קביעות והכרעות סותרות בתביעה ובתביעה שכנגד. כזכור, ציינה המבקשת כי האחראי לקרות הנזק נשוא התביעה הוא המשיב. מנגד, ציין המשיב כי נזקיה של המבקשת הם בשל מעשיה או מחדליה שלה ואלה אף הסבו לו נזקים בגינם הוגשה התביעה שכנגד. כידוע "תביעה שכנגד היא תביעת הנתבע נגד התובע המתבררת יחד עם התביעה שהגיש התובע נגד הנתבע" (זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית – 1995, 284). מכך עולה כי אין הכרח כי התביעה והתביעה שכנגד תהיינה קשורות עניינית זו לזו ומן התקנות עולה כי קיומה של התביעה שכנגד עשוי להיות עצמאי ונפרד מזה של התביעה המקורית (ראה: תקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי). ברם, במקרה דנן, מדובר בתביעה ובתביעה שכנגד העוסקות באותו אירוע ממש ובנזקים הנובעים ממנו. מכאן, שלא ניתן לבטל את טענותיה של המבקשת וחששה מפני הכרעות סותרות בתביעה ובתביעה שכנגד. כך, כדוגמה, אם ישאר פסק הדין נגד המבקשת על כנו ובית המשפט יקבע לאחר שמיעת ההוכחות כי תביעת המבקשת נגד המשיב בדין יסודה והיא זכאית לפיצוי נשוא תביעתה כיצד ניתן יהיה ליישב בין פסקי דין סותרים אלה העוסקים באותו אירוע? על קושי זה לא ניתנה תשובה.

סבורני כי קושי זה מצדיק, בתוספת העובדה שלא הוכח כי המבקשת זלזלה בהליכים בכך שלא הגישה כתב הגנה במועד, את ביטול פסק הדין תוך חיוב המבקשת בהוצאות מתאימות. עמדה זו מתחזקת נוכח הסכמת הצדדים כי הדיון בתביעה ובתביעה שכנגד יאוחד ויוכרע לאחר שמיעת עדויות (ולא באופן טכני עקב אי הגשת כתב הגנה) על דרך הפשרה.

לאור האמור אני מבטל את פסק הדין בכפוף לכך שהמבקשת תשלם למשיב הוצאות 2,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ה אב תש"ע, 05 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ