אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דמיר נ' משרד הפנים

דמיר נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 13/10/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
61696-05-13
02/10/2013
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
התובע:
ג'באט דמיר
הנתבע:
משרד הפנים
פסק-דין

פסק דין

העתירה שבכותרת – עניינה בקשתו של העותר, מר דמיר ג'באט, לקבלת מעמד בישראל – בקשה שנדונה והתבררה לפני הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים ונדחתה בהחלטות מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה; והשגה שהוגשה בנדון לוועדת ההשגה לזרים – נדחתה אף היא.

רקע רלבנטי

העותר הוא נתין תורכיה, יליד 1965. הוא נכנס לישראל באשרת עבודה במהלך שנת 1995. הוא יצא מן הארץ ושב אליה שוב בחמש הזדמנויות: כניסה באשרת עבודה בשנת 1995; כניסה באשרת עבודה בשנת 1996; כניסה באשרת תייר בשנת 1998 (תוך שהייה בישראל שלא כדין תקופה ממושכת); וכניסה שלא כדין בשנת 2002. בשנת 2003 הורחק העותר מישראל.

ביום 22.4.2004 נישא העותר לאזרחית ישראלית ילידת 1962. הוגשה על ידה בקשה לאשרת כניסה ולמתן מעמד עבור העותר מכוח "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי". הבקשה אושרה במובן זה שניתנו לעותר אשרות כניסה לפי הנוהל. תחילה באשרת תייר (בשנת 2005 – וזו כניסתו החמישית לישראל). בהמשך ניתן לעותר רשיון מסוג א/5. נערכו לבני הזוג שימועים. הוגשו בקשות אורכה כפי הנדרש.

בשלב מסויים חלתה אשתו של העותר בסרטן. היא ביקשה שרשיון הישיבה של העותר יוארך וכך נעשה. הארכה האחרונה הייתה עד ליום 1.6.2010. ביום 18.3.2010 נפטרה רעייתו של העותר לבית עולמה. העותר הגיש למשיב בקשה למתן אזרחות. הוא טען שנותרו לו רק שלושה חודשים עד להשלמת ההליך המדורג לקבלת אזרחות לפי הנוהל. הוא טען עוד שמירב זיקותיו הן לישראל וכי הוא סעד את רעייתו במסירות רבה בכל השנים עד לפטירתה.

הוועדה הבינמשרדית

לאחר ראיון שנערך לעותר ביום 3.3.2010 הובא עניינו לפני הוועדה הבינמשרדית. הוועדה הבינמשרדית המליצה לדחות את הבקשה; ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אימץ המלצתה זו. צוין בהחלטה, שעם פטירת רעייתו של העותר, הסתיים ההליך המדורג וזאת קודם לזכאות לאזרחות. צוין עוד, שלבני הזוג אין ילדים משותפים. עם זאת, לעותר יש שלושה ילדים בתורכיה. הילדים שוהים אצל סבתם. העותר נמצא עימם בקשר. הוא שולח להם כסף מידי חודש. העותר גם נוסע לביקורים קצרים במדינת מוצאו. מסקנות הוועדה הבינמשרדית ומנכ"ל רשות האוכלוסין היו שזיקתו של העותר למדינת מוצאו – חזקה יותר מזיקתו לישראל ואין טעמים הומניטאריים מיוחדים המצדיקים את אישור הבקשה.

ועדת ההשגה לזרים

השגה שהוגשה על ידי העותר לוועדת ההשגה לזרים, על המלצת הוועדה הבינמשרדית והחלטת מנכ"ל הרשות – נדחתה. נקבע בהחלטה, שהשאלה המרכזית העומדת להכרעה היא שאלת מירב הזיקות של המשיג (העותר). ועדת ההשגה ציינה שאכן חסרים לעותר חודשים ספורים לשם השלמת ההליך המדורג, וכמו כן שלא היה ספק בעניין כנות הקשר בינו לבין רעייתו המנוחה. עם זאת, נלקחו בחשבון השהות הממושכת של העותר בישראל שלא כדין והעובדה שילדיו נמצאים במדינת מוצאו. צוין עוד, שזיקתו של העותר לארץ מסתכמת בהערכה הרבה לה זכה בעקבות טיפולו המסור ברעייתו; בדירה שבה הוא מתגורר בדמי מפתח ובעבודתו הקבועה במפעל. צוין עוד, שלא הוצגו לפני ועדת ההשגה מכתבים או ראיות אחרות לקשרים "בני קיימא" של העותר עם משפחת המנוחה; עם חוג חברים; או קשרים אחרים המעידים על התערותו והשתלבותו בחברה בישראל. ועדת ההשגה קבעה שאין "דבר מה נוסף" המטה את הכף לטובת המשך ההליך ואין עילה להתערבות בשיקול הדעת הרחב של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים. מכאן העתירה שלפניי.

העתירה

בעתירה נטען, שקיימת עילה להתערב בהחלטת הוועדה הבינמשרדית ויש להעניק לעותר אזרחות ישראלית. הודגשה בעתירה העובדה שנותר לעותר פרק זמן קצר ביותר עד להשלמת ההליך המדורג לפי הנוהל הרלבנטי. עוד נטען, שהעותר היה קשור עד מאוד לרעייתו והוא פוקד את קברה לעתים קרובות. צורפו לעתירה מכתבים שמהם מבקש העותר ללמד שמירב הזיקות אכן נתונות לישראל, ולא לתורכיה. העותר הוסיף וטען, שאין לייחס משמעות לעברו ולשאלת הכניסה שלא כדין בעבר לישראל. כך במיוחד כאשר לא הועלתה טענה נגדו בעניין זה ואשרתו הוארכה על פי הנוהל עד לפטירת רעייתו. הודגש, שאין כל טענה לחוסר כנות בקשר הנישואין שהיה. ועוד נטען, שאין להפלות לרעה את העותר רק בשל גילה המבוגר של המנוחה וגילו המבוגר של העותר – שגרמו לכך שלא עלה בידם להביא ילדים משותפים לעולם. העותר לא הכחיש שהוא מצוי בקשר עם ילדיו הבגירים בתורכיה מנישואין קודמים ואף שהוא תומך בהם ככל יכולתו. אולם הוא ציין שביקוריו בתורכיה הם ביקורים קצרים. אך טבעי הוא שיישמר קשר עם ילדיו. אשר על כן התבקש להעניק לעותר אזרחות ישראלית. לחלופין התבקש להעניק לעותר מעמד של תושב קבע. לחלופי חילופין – ורק במהלך הדיון שהתקיים לפניי – טען בא כוח העותר כי יש להותיר את העותר במעמד זמני ולבחון את שאלת מירב הזיקות בשלב מאוחר יותר.

יצוין כי בשלהי הדיון שהתקיים לפניי ביום 1.9.2013 ונוכח הבקשה החלופית בעניין המעמד הזמני שנטענה על ידי העותר רק בדיון עצמו, ניתנה שהות למשיב לבחון האם נכון הוא לאפשר תקופת זמן נוספת במעמד ארעי תוך בחינה מאוחרת נוספת של שאלת הזיקות. אולם בהודעה שנמסרה לבית המשפט ביום 30.9.2013, הודע לבית המשפט שנסיבות המקרה הן כאלו שאינן מצדיקות היעתרות לבקשה. כך, שכן ההחלטה שהתקבלה היא סבירה וראויה; וזיקתו של העותר למולדתו חזקה מזיקתו לישראל; ובהיעדר טעמים הומניטריים.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ושמעתי בהרחבה את טענות באי כוח הצדדים, מסקנתי שדין העתירה להידחות. אין חולק שהעותר לא השלים את ההליך המדורג כדי זכאות לקבלת אזרחות על פי הנוהל הרלבנטי הנוגע למתן מעמד לבן זוג של אזרח ישראלי (נוהל 5.2.0008). על נסיבות מעין אלה בהן פקע קשר הנישואין בשל פטירת בן הזוג הישראלי, חל נוהל 5.2.0017 שעניינו "הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים". על פי סעיף ד.2.ב לנוהל, כאשר אין לבן הזוג הזר ילדים עם בן הזוג הישראלי, ניתן להעביר בנסיבות מסויימות את הדיון בשאלת המעמד לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים. כך נעשה במקרה זה והוועדה הבינמשרדית היא שנדרשה לשאלת מעמדו של העותר. כאמור בסעיף ד.2.ב.4 לנוהל, יש לבחון במקרה זה את שאלת זיקתו של מבקש המעמד לישראל ביחס לזיקתו למדינת אזרחותו. זו השאלה המרכזית שעמדה לפני הרשות המינהלית על ערכאותיה במקרה שלפניי; וזו גם השאלה שעמדה במוקד הדיון בבית משפט זה.

קודם שנפנה לתשובה לשאלה מרכזית זו, אציין, שהן לפני ועדת ההשגה והן בעתירה לבית משפט זה נטען על ידי בא כוח העותר, עו"ד רומן קוגן, שלא נערך לעותר שימוע כנדרש קודם לקבלת ההחלטה בעניינו. אולם ועדת ההשגה לזרים דחתה טענה זו בהחלטתה וגם לפי האמור בכתב התשובה (בנספח ט"ו), נערך לעותר ראיון ביום 3.6.2010 קודם לקבלת ההחלטה. בראיון זה נכח גם בא כוח העותר, עו"ד קוגן, עצמו.

בהמשך לכך ובדיון שהתקיים לפניי, לא עמד עוד העותר על הטענה ה"פורמלית" בעניין אי קיום השימוע. אולם העותר טען שלא ניתנה לו הזדמנות מלאה להביא את מכלול הראיות שיש בהן כדי להצביע על הזיקות המשמעותיות לפי הנטען של העותר לישראל. אציין, ששאלת הראיות שיש בידי העותר ושהוצגו הן לפני הרשות המינהלית והן לפני בית המשפט, התבררה לעומקה בדיון. לבד מן העובדה שבא כוח העותר נכח בשימוע האמור, ובלא שעלתה מפיו טענה בעניין מתכונת השימוע במועד עריכתו, אציין שאף בא כוח העותר עצמו במהלך הדיון הסתמך דווקא על דברי העותר בשימוע בעניין הזיקות. ועוד אציין, שכל החומר הראייתי שהיה בידי העותר בכל הקשור לזיקותיו לישראל הוצג לפניי (כפי שהוצג לפני הרשות המינהלית) ובלא שבוססה טענה בעניין ראיות נוספות שיש לעותר או טיעונים נוספים שלא נשמעו. במצב דברים זה, ובוודאי שבנימוקים של היעדר קשר סיבתי או בטלות יחסית, לא מצאתי מקום לקבל את טענת הפגם בהליך קבלת ההחלטות בכל הקשור בשימוע שנערך לעותר (וראו עוד והשוו, עע"ם 6147/11 גורובץ נ' משרד הפנים (3.3.2013)).

"מאזן הזיקות"

נחזור אפוא לשאלה המרכזית שיש להידרש אליה כאמור – והיא שאלת "מאזן הזיקות" בין זיקותיו של העותר לישראל לבין זיקותיו של העותר למדינה אחרת (מדינת מוצאו בנסיבות המקרה). הן הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים והן ועדת ההשגה הגיעו למסקנה שלפיה מאזן הזיקות אינו כזה המבסס זיקה חזקה ומשמעותית לישראל ועל כן אין ליתן לעותר מעמד מטעמים הומניטאריים. לא מצאתי עילה להתערבות במסקנות אלה. אפרט:

מוכן אני לצאת מנקודת מוצא שלפיה יש לתת משקל לא מבוטל לכך שהעותר היה קרוב להשלמת ההליך המדורג במובן זה שנותרה לו תקופה קצרה העומדת על שלושה חודשים עד לקבלת אזרחות ישראלית. גם במסגרת דיון במתן מעמד מטעמים הומניטאריים וחרף אי השלמת ההליך המדורג, ניתן ליתן משקל לתשובה לשאלה עד כמה קרוב היה מבקש המעמד לקבלת מעמד זה. כך, ודאי בשים לב למרכיב חלוף הזמן האינהרנטי לבדיקה מעין זו (של עוצמת הקשר וכנותו) ושעה שמבקש המעמד מצוי בקשר זוגי נמשך עד להפסקת ההליך כל אותה העת – על כל המשתמע מכך. אלא שאי השלמת התקופה משמעותה היא שהעותר אינו זכאי על פי דין (ונוהל) לקבלת האזרחות. מעבר לכך, אי השלמת ההליך המדורג בשל פטירת בן זוג – ובהיעדר ילדים משותפים – משמעה שמיטת היסוד תחת הרציונל של שימור התא המשפחתי בנימוק למתן מעמד. יש לו רלבנטיות כנקודת מוצא אולם כמרכיב באיזון אל מול שקילת אחרים (ראו עע"ם 8611/08 זוולדי נ' שר הפנים, 27.2.2011, פסקה 13 לפסק הדין). אכן, חל על העותר נוהל 5.2.0017 תוך שהסוגיה נבחנת במשקפי קיומם של טעמים הומניטאריים מיוחדים למתן מעמד, וזאת על ידי הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים – על שיקול דעתה הרחב. ואכן, נוסיף ונזכיר – לא רק שעניין לנו בנושא של מתן מעמד שעיקרו שיקול דעת רחב של שר הפנים מלכתחילה; אלא שמדובר במתן מעמד מטעמים הומניטאריים שההתערבות בנדון היא צרה במיוחד בהתאם לשיקול דעת רחב במיוחד בנדון (וראו עע"ם 7422/07 אלכסנדרובה נ' משרד הפנים (2.7.2008); עע"ם 471/12 מדינת ישראל נ' בוטנג (8.7.2012)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ