אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דלעי נ' חג'אזי ואח'

דלעי נ' חג'אזי ואח'

תאריך פרסום : 21/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
83-07-08
09/05/2013
בפני השופט:
סיגל רסלר-זכאי

- נגד -
התובע:
אילנה דלעי
הנתבע:
1. ראיד חג'אזי
2. ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה לפיצוי, בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, בגין נזקי תאונת דרכים מיום 11.7.06.

התובעת ילידת 12.2.49, נפגעה, בהתאם לנטען כנוסעת ברכב. התובעת הובלה לביה"ח ואושפזה למשך 7 ימים. מסיכום האשפוז עולה, כי לתובעת נגרם שבר בלסת התחתונה, חבלה בראש, בפנים, ברגל שמאל ובחזה, לרבות איבוד הכרה לזמן קצר.

לבדיקת פגיעותיה ונכותה כתוצאה מהתאונה מונו ע"י ביהמ"ש שלושה מומחים.

ד"ר משה לוינקופף בחוות דעתו האורטופדית מיום 12.9.07, קבע כי לתובעת נגרם שבר בעצם הבריח מימין, פריקת מפרק שמאלי וחתך בשוק שמאל. עוד התייחס המומחה לתלונות התובעת על כאב בעמוד שדרה צווארי וגבי. בחווה"ד נקבע, כי בדיקת עמ"ש צווארי היתה תקינה, מבחינת טווח תנועה והעדר קיפוח נוירולוגי. כך גם לגבי עמ"ש גבי ומותני. בשוק שמאל קיימת צלקת באורך 10 ס"מ, בגין כך נקבע כי נגרמו לתובעת 5% נכות לפי סעיף 75 (1) ב' חלקי לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1957 (להלן: "התקנות"). בגין הכתפיים והעדות לפריקת ACJ משמאל, והגבלה בטווח התנועה לרבות השבר בעצם הבריח, אשר התחבר היטב ללא קיצור, נקבע כי נגרמו לתובעת 10% נכות לפי סעיף 35 (1) ב', כולל סעיף 39 (3) לתקנות.

ד"ר שלמה ברק בחוות דעתו בתחום הפה והלסת מיום 3.9.07, קבע כי לתובעת קיימת רגישות למגע ולמישוש באזור גוף הלסת התחתונה מימין, פרקי הלסת ושרירי הלעיסה תקינים, וכך גם פתיחת הפה נמצא בטווח תקין וללא סטייה. התובעת מרכיבה זוג תותבות שלמות. שברי הלסת נרפאו בצורה טובה, אולם בעמדה לקויה, לכן סובלת התובעת מכאבים בגוף הלסת התחתונה, הפרעה שתיוותר לצמיתות. עוד נקבע, כי הפלטה בתחתית העליונה יצאה מהעצם, ולכן היא מגרה את החניכיים ומכאיבה. יש להוציאה בניתוח בהרדמה מקומית, אשר לא יחמיר ולא ישפר את מצבה של התובעת. כתוצאה מהתאונה, נשברו זוג שיניים תותבות שלמות ובוצעו חדשות, לכן יש לפצות התובעת עבור ביצוע ההחלפה כפי ששילמה בפועל לרופא השיניים. עוד נקבע בחווה"ד, כי עלות ניתוח להוצאת פלטה מתכתית הינה כ- 4,000 ₪. בגין השבר בלסת התחתונה, עם ההפרעה במנשך, קבע ד"ר ברק כי נגרמו לתובעת 10% נכות לפי סעיף 73 (1) (א) (IIׂ) לתקנות.

ד"ר מרדכי הימלפרב בחוות דעתו בתחום הא.א.ג. מיום 25.12.09, התייחס לכאבי האוזניים, לסחרחורות, לירידה בשמיעה ולתלונות על רעשים, עליהם התלוננה התובעת לאחר התאונה. ד"ר הימלפרב קבע, כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובעת נכות בשיעור של 10% לפי סעיף 72 (4) (ד) (IIׂ( לתקנות בשל טנטון. אשר לתלונה בדבר סחרחורות קבע המומחה לתובעת נכות בשיעור של 10% לפי סעיף 72 (4) ב' לתקנות. אולם, המומחה קבע כי נכות זו אינה נובעת מהתאונה.

אף אחד מהמומחים לא זומן לחקירה על חוות דעתו. עוד יצוין, כי בהחלטתו של כב' השופט שנהב מיום 17.10.10, נדחתה בקשת ב"כ התובעת למינוי פסיכיאטר.

בדיון ההוכחות שהתקיים היום נחקרה התובעת על תצהירה, ולאחר חקירתה סיכמו הצדדים טיעוניהם בע"פ. הנתבעת הודתה בחבותה לפצות התובעת. הצדדים חלוקים בשאלת נכותה התפקודית של התובעת כתוצאה מהתאונה ונזקיה כתוצאה מכך.

מתצהירה של התובעת, עולה כי התובעת אם לארבעה ילדים וסבתא לשמונה נכדים נשואה מזה 45 שנה. עד למועד התאונה, לטענתה עבדה בעבודה משרדית בשמרטפות. לטענת התובעת, לאחר התאונה וכתוצאה מהפגיעות שסבלה קיבלה טיפולים במסגרת קופ"ח ומרפאות פרטיות, וכי עד היום היא סובלת מכאבים והגבלות תנועה, כאבי ראש הגורמים להעדר שיווי משקל עד כדי התעלפות, חוסר ריכוז והפרעות שינה, כאבים בלסת, הפרעות אכילה והפרעות דיבור, כאבים ברגל שמאל, וחולשה לרבות העדר יכולת לעמוד וללכת. התובעת פרטה, כי היא סובלת מכאבים בכתף שמאל המגבילים אותה בעבודות הבית. התובעת טענה כי היא סובלת מירידה בשמיעה וטנטון הגורמים לה לחוסר נוחות והפרעה בשינה, מפגיעה נפשית, חרדה ודיכאון, ולכן הינה נוטלת תרופות שהשפעותיהן ניכרות באיכות חייה ובתפקודה. עוד טענה התובעת, כי הצלקת שנותרה ברגלה השמאלית בולטת ומכערת.

התובעת הוסיפה כי ישנם ימים בהם אינה מתפקדת כלל, וכי היא חווה מחשבות אובדניות. לטענתה, עובר לתאונה היתה דמות דומיננטית לילדיה ולנכדיה. מאז התאונה היא מתקשה לסייע לבנותיה בגידול הנכדים. התובעת טענה, כי עובר לתאונה עבדה בעסק המשפחתי להובלות. לטענתה, ניהלה את העסק מהפן הפקידותי מהבית ואילו בעלה עבד בשטח, וזאת במשך כ-10 שנים. לטענתה, מאז התאונה אינה עוסקת בשום עבודה, ולכן בנה נאלץ להיכנס ולעבוד בעסק המשפחתי ביחד עם בעלה, ומסייע לו בפן המשרדי והניהולי.

לטענת התובעת, בעקבות התאונה לא יכלה לבצע עבודות משק בית לתקופה של כ-4 חודשים, ובתקופה זו בעלה הוא זה שעסק בעבודות הבית, בנוסף לעזרה בשכר בהיקף של פעמיים בשבוע. התובעת טענה, כי בנה בן 46 (כיום) עבר לגור עימה כדי לעזור לה והוא מתגורר בבית ההורים עד היום. עוד טענה, כי בסמוך למועד הפציעה, נאלץ בעלה להעסיק עובד בשכר במסגרת העסק כדי להתפנות ולסייע לה. התובעת טענה כי לאחר תקופת אי הכושר חזרה לבצע את עבודות משק בית בהדרגה, אולם גם כיום היא נזקקת לעזרה פעם בשבוע.

במסגרת חקירתה הנגדית של התובעת, הובהר כי התובעת סיימה 6 שנות לימוד בלבד. התובעת לא עברה הכשרה מקצועית כלשהי למעט קורס תפירה. לטענתה, עבדה בניקיון משרדים וזאת עד לשנת 1997. לדבריה, העסק המשפחתי הינו של הובלות. בעבר, עסקו בהעברת דירות ואילו כיום בעלה הוא מוביל של חברת גסטטנר. לטענתה, כיום מעסיק בעלה שלושה עובדים, ואילו עובר לפציעתה היה לו פועל אחד בלבד. התובעת טענה, כי העסק מנוהל בבית, ולדבריה:

"יש לו חדר (משרד) בבית עם טלפון ופקס, ושם הוא מקבל את ההזמנות. כשאני עזבתי את העבודה אז הייתי עוזרת לו, מטפלת בניירת ומקבלת הודעות בטלפונים הזמנות, הייתי הולכת לבנק ולדואר כדי לשלם תשלומים. זה מה שהייתי עושה ועוזרת לו בדברים האלה...אנחנו מכינים לרואה החשבון את המע"מ ונותנים לו את כל הניירת...ככה אנו עושים כל השנים,...ואפילו גם היום אנחנו עושים את זה. כרגע, אני כמעט ולא עושה כלום, בעלי והבן שלי עושים את הדברים האלה. אני כבר לא מכינה את הניירת. אתה לא רואה את העיניים שלי? באיזה מצב אני נמצאת? דרך העיניים שלי רואים את הסבל שלי שאני לא ישנה בלילות. אני לא ישנה בלילה, אני ישנה ביום, ולכן לא מתפקדת".

(עמ' 10 שורות 21-35 לפרוטוקול הדיון).

למצבה התפקודי, פרטה התובעת בחקירתה הנגדית כי אינה יכולה לדבר בטלפון בשל כאבי ראש, עוד היא מטופלת ע"י פסיכיאטר. התובעת העידה כי לאחר התאונה סבלה משתי טראומות נוספות, האחת- כתוצאה מכך שהפציעה נגרמה לה בזמן מלחמת לבנון השנייה, ולדבריה:

"הטראומה השנייה זה הצפירות שהיו עם הטילים, כל הטילים שהיו סביבי ברמב"ם היו מזיזים אותי עם המיטה למסדרון ליד החלון ומחזירים אותי".

(עמ' 12 שורה 11-12 לפרוטוקול).

השניה- נוכח הנסיבות כי מיד לאחר התאונה נאלצה בתה לעבור ניתוח קיסרי והתובעת חוותה טראומה נוספת עקב כך שבתה התעלפה בביתה ופונתה לביה"ח לצורך לידה. ביתה של התובעת שהתה בביתה של התובעת כחודש וחצי לאחר התאונה, ביחד עם הבת שנולדה ועד לתום המלחמה.

במהלך חקירתה הנגדית, נדרשה התובעת לפרט האם נזקקה לעזרת זולת בשכר, והעידה כי כיום אינה מעסיקה עוזרת בית מכיוון שבנה מסייע לה בעבודות הבית. עובר לתאונה, טענה כי העסיקה עזרה בשכר מידי פעם אשר שולמה על ידי בתה. לעזרה שהוגשה לה מיד בסמוך לאחר התאונה, טענה התובעת כי במהלך החודשיים הראשוניים הסתייעה בבעלה, גם לשם מקלחת, בבנה ובבני משפחה נוספים, וכי במשך תקופה של כארבעה חודשים נאלצה לאכול מזון מרוסק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ