אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דלל ואח' נ' יעקובוב ואח'

דלל ואח' נ' יעקובוב ואח'

תאריך פרסום : 29/04/2010 | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי מרכז
4658-10-09
28/04/2010
בפני השופט:
1. ש' שילה
2. אב"ד


- נגד -
התובע:
1. ברוך דלל
2. כרמלה דלל

הנתבע:
1. יורם יעקובוב
2. יוסף בן דוד

פסק-דין

פסק דין

רקע

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת ח' שירה) המאשר מכירת דירתם של המערערים למשיבים בהליך של כינוס נכסים.

הערעור מופנה הן כלפי פסק הדין מיום 30.06.09 שאישר את הסכם המכר, והן כלפי החלטה קודמת מיום 20.11.07, שבה הורה בית המשפט לכונסי הנכסים להגיש לאישורו הסכם מכר שלפיו המשיבים רוכשים את הדירה.

המערערים הם בני זוג שהשלום לא שרר במעונם והמחלוקות שביניהם הגיעו לבית המשפט לענייני משפחה. בחודש יולי 2005, הגיעו המערערים להסכמה שעל פיה נתן בית המשפט החלטה שכותרתה "פסק דין" לפירוק השיתוף בדירת מגוריהם. משלא התקדם הליך הפירוק הורה בית המשפט, בחודש ינואר 2006, על מינוי עורכי הדין של המערערים, עו"ד קוגן ועו"ד קורץ, כונסי נכסים למכירת הדירה.

כונסי הנכסים פירסמו מודעה בעיתון שבה הזמינו את הציבור להציע הצעות לרכישת הדירה. במודעה נדרשו המציעים להגיש הצעותיה עד ליום 1.2.07 בצירוף שיק בנקאי בשיעור 10% מסכום ההצעה. נאמר במודעה כי כונסי הנכסים "אינם מתחייבים לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר או כל הצעה אחרת" וכי "המכירה כפופה לאישור בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון".

ביום 28.3.07 נערכה התמחרות שבה השתתפו המשיב מס' 2, המערער מס' 1 ושני מציעים נוספים. פרוטוקול שערכו כונסי הנכסים מלמד שהמשיבים הציעו את המחיר הגבוה ביותר – 111,000 דולר – ומייד לאחר מכן הודיעו כונסי הנכסים על סיום ההתמחרות ועל זכייתם של המשיבים. עוד התחייב המשיב 2, בחתימתו על הפרוטוקול, "להשלים את הרכישה כאמור בס' 4 להסכם זה בכפוף לאישורו ע"י בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון". יצוין כי באותה עת לא היה לפני הצדדים נוסח הסכם מכר לחתימה.

חלף כחודש וחצי וביום 13.5.07 הגישו המשיבים בקשה לבית משפט קמא להכריז עליהם כמי שזכו בהתמחרות וכמי שזכאים להירשם כבעלי הדירה כפוף לתשלום התמורה. לחלופין עתרו המשיבים לחייב את כונסי הנכסים להגיש בקשה מסודרת לאישור מכר הדירה.

הצדדים חלוקים באשר לאירועים ולשיחות שהתקיימו בין כונסי הנכסים לבין המשיבים מאז ההתמחרות ועד למועד הגשת הבקשה. המשיבים טענו שנדחו בלך ושוב, ובלא שכונסי הנכסים מסרו להם דברים ברורים באשר לסיבה לאי חתימת הסכם מכר. כונסי הנכסים מסרו כי סמוך לאחר ההתמחרות הם "כבכל הליך מכר בפיקוח בית המשפט, ביקשו כונסי הנכסים מהצדדים את עמדתם באשר לאפשרות הקנויה להם לפדות את הנכס ע"פ ההצעה הגבוהה ביותר" (תגובה לבקשת המשיבים ס' 7). המערער מס' 2 הודיע שהוא מעוניין לפדות את הדירה במחיר שהציעו המשיבים ועו"ד ר' קוגן, אחד מכונסי הנכסים, הודיע את הדבר למשיב 1. בתחילת חודש אפריל אף הודיעו המערערים לכונסי הנכסים, שהם גם באי כוחם, שהחליטו להפסיק את ההליכים המשפטיים ולחזור לחיים משותפים בדירת מגוריהם. עורכי הדין הפסיקו אפוא את ההליכים המשפטיים. עוד מסרו כונסי הנכסים כי עו"ד קוגן שוחח פעמים רבות טלפונית עם המשיב 2 והודיעו את הדברים דלעיל.

בנסיבות אלו, ושלא כמקובל, המשיבים הם אלה שפנו לבית משפט לענייני משפחה בבקשה להורות על אישור המכר, על אף שאין חולק כי עד למועד זה לא היו, כמובן, צד להליכים בבית משפט לענייני משפחה, אין להם קרבת משפחה , או קשר אחר כלשהו למערערים או מי מהם.

טענת המשיבים כי דין הערעור להדחות מפני שהוגש ללא נטילת רשות

נסיר תחילה את טענת המשיבים לפיה דין הערעור להיות מסולק על הסף מהטעם שעל המערערים היה לבקש ולקבל רשות להגשתו. אנו עושים כן נוכח הנסיבות המיוחדות של העניין שלפנינו, וחרף זאת שתשובות באי כוח המערערים, שהם כונסי הנכסים, אינן מספקות כלל וכלל, ואף נראה שלמרבה הצער ניתנו ללא הכנה ואף על פי שהטענה הייתה ידועה להם מזה זמן.

את טענתם משתיתים המשיבים על ההלכה המקובלת שתביעה לפירוק שיתוף מסתיימת רק עם גמר עסקת המכר ושכל ההחלטות הניתנות במהלך הדיון בתביעה, עד לביצוע העיסקה אינן אלא החלטות ביניים שאין לערער עליהן בזכות אלא ברשות בלבד (ע"א 613/78 אניס בנימין נ' פוירשטיין מאיר, פ"ד לד(1) 32; רע"א 183/89 קמחי נ' קמחי פ"ד מג (2) 94 (1989); ). כדברי בית המשפט:

"המבחן הננקט לשם הבחנה בין החלטות שהן בבחינת פסק דין לעומת החלטות שהן בבחינת החלטה אחרת במהלך פירוק השיתוף הוא מבחן סגירת התיק. אשר לעצם ההחלטה לפירוק השיתוף או לאופן פירוקו נקבע בהלכה כי אין  בית המשפט הדן בתביעה לפירוק שיתוף מסיים  את  מלאכתו  עם  החלטת  המכירה  (או ההחלטה על פירוק השיתוף), כל  עוד  לא  נסתיימו כל 'פעולות העזר' הכרוכות בביצועה (ראו: ע"א 613/78 אניס בנימין נ' פוירשטיין מאיר, פ"ד לד(1) 32; רע"א 183/89 קמחי נ' קמחי, פ"ד מג(2) 95; 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, פ"ד נא(5) 375). מכאן יוצא, כי לפי ההלכה הקיימת, בדרך כלל, החלטות בית המשפט בעניין פירוק שיתוף במקרקעין תסווגנה כ'החלטות אחרות', זאת שכן התיק נחשב פתוח כל עוד הליכי פירוק השיתוף נמשכים (אלא אם כן ההחלטה מסיימת את הליך הפירוק. ראו: רע"א 8652/04 אברהם מישאל יזדי נ' יהודה יזדי, תק-על 2004(4), 510)."

(ע"א 1409/06 בש"א 3994/06 גרינברג נ' טובול (01.08.06))

כאמור, בנסיבות העניין דנן, אנו סבורים שיש לדחות את הטענה. אלו טעמינו:

ראשית היינו מצפים, כעניין שבניהול ההליכים בתום לב ובדרך מקובלת, כי המשיבים יטענו טענתם זו, שבמהותה היא טענה מקדמית, כבר בעת הדיון המקדמי, ולא יעלו אותה לראשונה בעיקרי הטיעון שהגישו לקראת שמיעת הערעור. אין צריך לומר שאילו נטענה הטענה בדיון המקדמי יכול היה בית המשפט להחליט בה על אתר, ואם היה מקבלה היה חוסך בכך הוצאות רבות שהוציאו שני הצדדים להכנת הערעור ושמיעתו.

שנית, ההלכה שהובאה לעיל היא הכלל, אך כלל זה חל "בדרך כלל", וככול כלל קיימים בצידו חריגים; המקרה שלפנינו הוא מאותם חריגים, שבהם היגיון ההלכה והיגיון הדברים מלמדים שיש לראות את החלטת בית משפט קמא (שכותרתה "פסק דין") בבחינת פסק דין ולא החלטה אחרת. המשיבים לא הצביעו לפנינו אלו שאלות נותרו לפני בית משפט קמא שיש להכריע בהן, ואלו "פעולות עזר", כלשונו של השופט (כתוארו אז) ש' לוין בפרשת קמחי הנ"ל, נותרו לבית המשפט לפעול, לאחר שהורה על פירוק השיתוף ואישר את הסכם המכר. שחרור כונסי הנכסים מתפקידם, בהעדר מחלוקות נוספות, איננו מסוג הדברים שיש לראות בו עניין המלמד שהמחלוקת בתיק התביעה לפירוק שיתוף טרם הוכרעה והסתיימה. אמנם אין הכותרת של החלטת בית משפט קמא מעלה או מורידה, ויש לבחון את מהות ההחלטה לגופה, אך בנסיבות דנן יש ללמוד מהקשר הדברים ואף מהכותרת, שלא בכדי ראה בית משפט קמא את ההחלטה כמסיימת את התיק.

שלישית, אף הצדדים בתובענה ראו אותה כתובענה שהסתיימה, שהרי הודיעו שחזרו לשלום בית ואין להם עוד עניין בה, אפילו טרם הגישו בקשה פורמלית למחיקתה.

רביעית, יש טעם מיוחד ומספיק להתיר את מילוי התנאי של קבלת רשות ערעור במקרה מיוחד זה ולהרשות את הגשת הערעור שהוגש ללא נטילת רשות, לפי הסמכות המסורה לנו בהוראת תקנה 449 (ב) בתקנות סדר הדין האזרחי. אם לא נרשה את הגשת הערעור תהיה משמעות הדבר שעל בעלי הדין לחזור לבית משפט קמא לשם ביצוע המכר ורישום הדירה על שם המשיבים, כאשר מחלוקות נוספות אינן בנמצא, כאשר רק לאחר מכן יתאפשר ערעור בזכות על ההחלטה נושא ערעור זה. הפניית בעלי הדין לדרך זו תגרום לשני הצדדים להוצאות ולנזקים. הואיל שאנו סבורים, כפי שנראה להלן, שהדין עם המערערים לגופו של ערעור, אין לחייב את בעלי הדין לסבול נזקים ולהכביר הוצאות, אך כדי שבסופו של דבר תחזיר ערכאת הערעור את המצב לקדמותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ