אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דלאשה נ' עיריית טבריה

דלאשה נ' עיריית טבריה

תאריך פרסום : 13/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נצרת
55043-03-11
09/02/2012
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
ג'אודת דלאשה
הנתבע:
עיריית טבריה
פסק-דין

פסק דין

התובע הגיש תביעה על סך 6,116.6 לפיצוי בגין הוצאות שנגרמו לו ועגמת נפש מפעולות עיקול שביצעה הנתבעת.

לטענת התובע, ביום 31.12.10 הגיעו לביתו מעקלים על מנת לבצע עיקול בביתו בגין דו"ח חניה מיום 4.4.04 שלטענת העירייה לא שולם (סכום הקנס המקורי על פי הדו"ח הינו 500 ש"ח ולסכום התווספו קנסות והוצאות).

התובע טוען, כי אינו זוכר אם הייתה עבירה כזו ובכל מקרה אם הייתה, הוא שילם אותה מזמן. עוד ציין, כי מעולם לא קיבל התראה לתשלום הדו"ח ונודע לו עליו רק משהגיעו המעקלים.

לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות. לטענתה, אין סמכות לבית משפט זה להידרש לתביעה מאחר ומדובר בתביעה לביטול קנס שהושת על התובע ועל כן זה אינו מצוי בסמכותו של בית משפט לתביעות קטנות. לעניין זה אציין, כי התובע לא טוען להתיישנות הקנס וגם לא מבקש את ביטול העבירה, אלא תובע סעד כספי מהעירייה, מאחר ולטענתו לא עבר עבירה ואם עבר, שילם אותה מזמן.

עוד טוענת הנתבעת, כי טענות התובע לפיהן נודע לו לראשונה על הקנס רק משהגיעו המעקלים דינן להידחות מאחר ועל פי רישומי הנתבעת כבר בשנת 2007 נרשם עיקול בחשבון התובע בבנק ובוודאי שהיה עליו לדעת על כך. עוד ציינה, כי שלחה את הדואר לכתובת המעודכנת של התובע במשרד הפנים ואם התובע שינה כתובת היה עליו לעדכנה ואם לא עשה כן עליו להלין רק על עצמו. בנוסף ציינה, כי בסמוך לאחר הטלת העיקול, פנה התובע למשרד עורכי הדין שטיפלו בגבייה על מנת לברר בנוגע לקנס. לטענת הנתבעת, נשלחו לתובע מספר מכתבים ולאחר מכן נעשו ניסיונות רבים לגבות את חובו לרבות באמצעות איתור נכסיו ואף נרשם כאמור עיקול בבנק וכל הניסיונות לא צלחו.

דיון ומסקנות

לאחר שקילה ובחינה של טענות הצדדים מצאתי, כי דין התביעה להידחות.

כאמור אין עסקינן בתביעה לביטול קנס או טענה להתיישנות העבירה מאחר והתובע שילם לעירייה את כל מה שמגיע לה בגין הקנס הנטען. כעת מבקש התובע להשיב לו את הסכום האמור וכן מבקש לפצותו בגין עוגמת נפש. לא מצאתי, כי התובע עמד בנטל להוכיח, כי הוא זכאי שיושב לו הסכום האמור.

התובע אינו בטוח, כי לא עבר את העבירה בגינה הוטל עליו הקנס. בכתב התביעה הוא ציין, כי אינו זוכר אם הייתה עבירה. לפיכך, ברי כי אם הייתה עבירה, הקנס הוא מוצדק והתובע אינו זכאי לקבל את הסכומים שנדרש לשלם בגין אי תשלום הקנס במועד.

טענה חלופית אחרת שמעלה התובע, כי אם נעברה העבירה, הסכום שולם. מכאן משתמעת טענת התובע לכפל תשלומים. התובע אף לא עמד בנטל להוכיח טענה זו. התובע לא המציא כל אסמכתא המוכיחה, כי שילם את הקנס. מנגד מרישומי הנתבעת המהווים רשומה מוסדית עולה, כי תשלום הקנס לא הוסדר. משכך, משהוטל קנס על התובע והקנס לא שולם במועד בוודאי התובע אינו זכאי, כי הסכום ששילם באיחור יושב לו ובוודאי לא יכולה לעמוד לו הטענה של עוגמת נפש שנגרמה לו.

טענה אחרונה שמעלה התובע, כי לא נעשו פניות קודמות של התובעת אליו טרם הגיעו מעקלים לביתו לצורך גביית הקנס. עדותו זו של התובע אינה אמינה עלי. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה מטעמה תדפיס מכתבי התראה שנשלחו לתובע החל מיום 5.6.2005 ועד יום 25.5.10 לרבות מכתב התראה לפני עיקול בבנק. סך הכל נשלחו לתובע 17 מכתבים. בנוסף, הוטל על חשבון התובע עיקול בבנק שבסמוך לאחר מכן פנה התובע לבירור אצל משרד עורכי הדין שטיפל בעניין מטעם הנתבעת.

התובע מכחיש, כי פנה למשרד עורכי הדין ואינו זוכר הטלת עיקול בחשבון הבנק וטוען, כי לא ידע דבר עד שהגיעו המעקלים. אין זה סביר בעיני שלא הגיע לתובע אף מכתב מהמכתבים הרבים ששלחה אליו הנתבעת. התובע לא הציג אישור ממשרד הדואר שדברי הדואר לא הגיעו אליו למרות שפרטי כל המכתבים שנשלחו לתובע לרבות תאריכים ומס' מוביל פורטו בנספח לכתב ההגנה שהגישה הנתבעת. יתרה מזאת, אין זה סביר בעיני שהתובע לא ידע או לא זכר שהוטל עיקול על חשבונו. התרשמתי שמדובר בטענה בעלמא של בעל דין מעוניין ללא כל ביסוס.

לאור המפורט לעיל, אני קובעת שהתובע לא עמד בנטל להוכיח, כי הסכום ששילם למעקלים היה שגוי או שולם פעמיים בגין אותה עבירה. יתרה מזאת, התרשמתי שהנתבעת שלחה לתובע התראות והוא בחר להתעלם מהן. משכך, אין מקום להורות להשיב לתובע את הסכום ששילם ובוודאי שאין מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעת נדרשה להפעיל הליכי גבייה לאחר שהתובע התעלם מפניותיה ולא פרע את הקנס שהוטל עליו במועד.

אי לכך, אני דוחה את התביעה. אני מחייבת את התובע בסכום כולל בגין הוצאות הנתבעת בסך 500 ש"ח. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבימ"ש המחוזי, יש להגיש תוך 15 ימים.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ