אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דלאשה נ' סניף 549

דלאשה נ' סניף 549

תאריך פרסום : 15/08/2012 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום נצרת
22617-08-11
08/08/2012
בפני השופט:
עינב גולומב

- נגד -
התובע:
מאמון דלאשה
הנתבע:
בנק פועלים סניף 549
פסק-דין

פסק דין

בפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן -החוק). המבקש עותר לגריעת שני שקים שסורבו על-ידי המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן – הבנק).

רקע ותמצית טענות הצדדים:

1.המערער הוא בעל חשבון פרטי אצל הבנק וחשבונו זה הוגבל בהתאם לחוק החל מיום 2.8.11. הבקשה, כפי שהוגשה, מתייחסת לגריעת המחאות 9 ו- 10 על פי רשימת ההמחאות שסורבו להלן:

1.שיק מס' 010189 על סך 1,000 ₪, תאריך סירוב: 3.8.10;

2.שיק מס' 010191 על סך 1,000 ₪, תאריך סירוב: 1.10.10;

3.שיק מס' 010192 על סך 1,000 ₪ תאריך סירוב: 31.10.10;

4.שיק מס' 010193 על סך 1,000 ₪, תאריך סירוב 30.11.10;

5.שיק מס' 010199 על סך 650 ₪, תאריך סירוב 26.12.10;

6.שיק מס' 0101076 על סך 3,0002 ₪, תאריך הסירוב: 15.3.11;

7.שיק מס' 0101204 על סך 800 ₪, תאריך הסירוב 7.4.11;

8.שיק מס' 0101207 על סך 5,000 ₪, תאריך הסירוב 31.5.11;

9.שיק מס' 0101208 על סך 11,000, תאריך הסירוב 22.6.11;

10.שיק מס' 01010217 על סך 3,500 ₪, תאריך הסירוב: 14.7.11;

2.לטענת המערער, שקים 9 ו- 10, אשר חוללו, הוצגו לפירעון על-ידי צד ג'. לפי הטענה, השיקים ניתנו לאדם בשם סילמאן אחמד (להלן – המחזיק), ועוד בטרם מועד פירעונם, שילם המערער למחזיק את תמורת השיקים, אולם המחזיק לא השיבם בהתאם להתחייבותו למערער, על אף פניות חוזרות ונשנות אליו. לטענת המערער, לא היה באפשרותו למנוע את ההגבלה בעיקר לנוכח העובדה כי שילם את תמורת השקים והמחזיק הבטיח להשיבם. לערעור צורף תצהיר של המחזיק, בו נאמר כי המערער שילם למחזיק את תמורת השקים בטרם מועד פירעונם והוא הבטיח להשיבם לידי המערער, אולם בטעות ועקב הלחץ בו היה מצוי המחזיק, הפקיד את אחד השקים בחשבונו ואילו את השיק השני מסר לידי צד רביעי אותו לא הצליח לאתר.

3.לטענת הבנק, השקים נשוא הבקשה סורבו כדין, לאחר שחשבון המבקש עמד במועד הצגת השיקים בחריגה מתנאי הסכם פתיחת החשבון ומבלי שמתקיימת איזה מן העילות הקבועות בסעיף 10(א) לחוק, המאפשרות גריעת שקים ממניין שיקים שסורבו בחשבון. לטענת הבנק, בחשבון סורבו 10 שיקים בעת שבחשבון היתה יתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי, ולאחר שזו בוטלה – מיתרת הזכות בחשבון. עוד טוען הבנק, כי העילות לגריעת שיקים שסורבו כפי שנקבעו בחוק, אינן כוללות טעות של צד ג', כי אם טעות של הבנק בלבד, וכזו לא היתה כאן. עוד נטען, כי לא התקיימו בענייננו נסיבות בהן היה יסוד סביר להניח, מצד הלקוח, כי הבנק חייב לכבד את השיקים שסורבו בשל יתרה מספקת בחשבון או מכוח הסכם עם הבנק, וזאת משסורבו שיקים קודמים, נשלחה התראה למערער ולא היה כיסוי מספיק בחשבון לשיקים שהוצגו לפירעון.

דיון והכרעה:

4.כמפורט לעיל, טענתו של המערער כפי שפורטה בערעורו ובתצהיר מטעמו, היתה, כי שני שיקים מבין השיקים שסורבו (שיק שסורב ביום 22.6.11 ושיק שסורב ביום 14.7.11), הוצגו לפירעון על-ידי צד ג', וזאת בניגוד למוסכם ביניהם ועל-אף שהיה על צד ג' להשיב השיקים לידיו. במסגרת סיכומיו העלה ב"כ המערער טענה חדשה בעניין שיק נוסף (שלישי), אשר סורב ביום 15.3.11, ולפיה, סירוב זה נעשה במפתיע, לאחר שחודש לפני כן ביטל הבנק ללא התראה את מסגרת האשראי של המערער בסך 10,000 ₪, עליה הסתמך. אין לקבל טענה זו. ראשית, הטענה הועלתה לראשונה בסיכומים, היא איננה מפורטת בתצהיר מטעם המערער, ולפיכך לא הונח לה יסוד עובדתי מספק (ראו: יובל אזני, שיקים ללא כיסוי, כרך ב' (2003 ) בעמ' 149- 151). שנית, לגופם של דברים, ולמעלה מהצורך, הרי שמנספח ג' לתשובת הבנק לערעור, שהינו מסמך מיום 1.2.11 הנושא כותרת "בקשה לביטול מסגרת חשבון", עולה, כי המערער ביקש לבטל את מסגרת האשראי, ומכך ברי כי היה מודע לביטול.

השאלה העומדת לדיון, הינה, איפוא, האם בנסיבות הנטענות על-ידי המערער, בהן הוצגו שני השיקים נשוא הערעור לפירעון, קיימת עילה לפי החוק לביטול הבאת השיקים הנ"ל במניין השיקים שסורבו על-ידי הבנק. לאחר בחינת הנתונים שבפני, סבורני כי התשובה לשאלה זו הינה בשלילה.

כאמור לעיל, טענותיו של המערער בעניין זה נוגעות למעשיו של צד ג' בהצגת השיקים לפירעון. ככל שהטענה מכוונת לעילת הטעות המעוגנת בסעיף 10(א)(1) לחוק, הרי שבפסיקה נקבע כי לשון החוק ותכליתו מצביעות על כך שהכוונה הינה לטעות מצד הבנק בלבד, באשר אין זה סביר, מבחינת תכלית החקיקה, לבחון את מערכת היחסים בין הלקוח לצדדי ג' שאינם כלל צד לבקשה, תוך חשש לפריצת פתח רחב במגבלות שביקש המחוקק להטיל בתחום זה (ע"א 599/94 סוויסה נ' בנק דסקונט (פורסם במאגרים); רע"א 6257/97 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אמין עסמי ובניו (פורסם במאגרים)). אין עניינו בא, איפוא, בגדר העילה האמורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ