אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> די.ג'יי. אסושיאטס, אינק. נ' פרודקטים בע"מ ואח'

די.ג'יי. אסושיאטס, אינק. נ' פרודקטים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 04/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום ירושלים
10269-01-13
29/05/2013
בפני השופט:
אלכסנדר רון

- נגד -
התובע:
1. די.ג'יי. אסושיאטס
2. אינק.

הנתבע:
פרודקטים בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1.תביעה לפינוי מושכר

ברקע לתביעה זאת הסכם מיום 14.6.2010, לפיו שכרה הנתבעת נכס מהתובעת לתקופה של שנה שהסתיימה ביום 30.6.2011 עם אפשרות ("אופציה") להאריך הסכם זה פעמיים, לשנתיים בכל פעם; פסק דין זה ניתן סמוך לתום תקופת האופציה הראשונה (30.6.2013). עוד יוער שלצד ההסכם הנ"ל תקף גם הסכם ניהול שהצדדים לו מקבילים, ובנוסף להם חברת ניהול – הולי סיטי השקעות וניהול בע"מ. עם זאת, יוטעם, שהגם שמצאו שני הצדדים את דרכם לטיעון שהתייחס גם לנושא הניהול וליתר דיוק לעלויות הניהול ולאופן תשלומן, סוגיה המצויה במחלוקת קשה, וייתכן שהיא זו שגרמה להידרדרות היחסים ביניהם, אין חולקין שהיבטים אלה שוליים לסכסוך דנן ואף התובעת הבהירה, כי, מכל מקום, לצורך תביעה זאת, לא טענות שמקורן בהסכם הניהול, הן אלה שבמוקד.

בשים לב לאפייה של התביעה שעל הפרק, יוטעם, שלהליך זה שני מאפיינים בסיסיים, שהקרינו, הן על הדיון בתובענה זו, ולבסוף על תוצאותיו: ראשית, כי מחויב בית המשפט למהירות במועדי קביעת הדיונים ובמתן פסק הדין וכך, אכן, נעשה; ובממד המהותי, כי פסק דין לפינוי מותנה בכך שיובאו על ידי בעל הדין התובע טענות וראיות להפרה יסודית של ההסכם, וכי לא כל מחלוקת או מעידה מצד השוכר יהווה בסיס לפסיקה לפינוי.

2.עילת התביעה

א.תחילה נמצא להקדים ולציין, שבניגוד לתביעות אחרות מסוג זה, אין על הפרק טענות לפיהן דמי השכירות אינם משולמים כסדרם, ונציג התובעת אישר בהגינותו כי: "שכר הדירה למיטב זכרוני שולם"; ואשר להוצאות הניהול, גם אם מהוות הוצאות אלה בסיס לטענות ולסכסוך נרחב שניטש בין הצדדים, לא עליהן ביקשה התובעת להשתית את תביעתה [ - ראה עמוד 11 שורה 23 לפרוטוקול]; ער בית המשפט להליך בו נקטה בעבר הנתבעת דנן בבית משפט אחר ושנועד להעמיד לביקורת את טענות התובעת ו/או חברת הניהול שנזכרה בהסכם הנ"ל, ואולם, נושא זה, מראשית עד אחרית, לא הובא כלל לדיון ולהכרעה במסגרת תיק זה, ולכל היותר, כאמור, היה לסכסוך במישור זה חלק בגורמים שהביאו למשבר אמון ממשי שהתהווה בין הצדדים, שלבסוף עתיד היה להביאם לבית המשפט ועד הלום.

ב.מן הנמנע בנסיבות אלה, שלא לתת ביטוי לכך שעל הפרק בעלי דין נכבדים מאוד, שבעטיו של משבר אמון שהלך והעמיק ביניהם נקלעו למחלוקת, ובהמשך לכך להליך שעניינו בקטנות, ומהותו הממשית, מינורית, אם לא למטה מכך. אבן הפינה לתביעה זו בטענות התובעת לאי תשלום חוב בגין חשמל על סך של 921 ₪: "בסיס התביעה הוא שאתם לא שילמתם את חשבונות החשמל עד היום" [עמוד 10 שורה 3 לפרוטוקול]. במהלך הדיון צוינו, אמנם, חובות חשמל מאז מועד הגשת התביעה בשיעור של כ- 3,000 ₪ [שם, שורה 9 לפרוטוקול], ואולם, בידוע, שמדרך העולם התגבשה התביעה עוד במועד הגשתה.

ג.ואשר לנסיבות בהן לא שולם אותו חשבון חשמל, הצהיר נציג התובעת כדלקמן: "הנתבעת, תוך קיום הסכם השכירות ו/או הניהול בחוסר תום לב בקיום ההסכמים, ביקשה לשלם את חשבון החשמל העולה לסך של 921₪, נכון ליום הגשת התביעה, ב 9,210 מטבעות של עשר אגורות כל אחת. הנתבעת גם הבהירה כי בכוונתה לשלם בדרך זו את כל חיוביה העתידיים" [סעיף 9 לתצהיר התובעת]. על נופך הסיפור למד בית המשפט גם מעדותו, וכמעט המחזיק את המרובה נמצא להביא מדבריו כדלקמן:

התביעה היא על זה שאתם אינכם משלמים את הכסף בכלל, כאשר אתם רציתם לשלם את הכסף במטבעות, פעם אחת קיבלנו את הכסף בערמה מאוד גדולה וכבדה, אחר כך רציתם לשלם את זה בערמה שהיא פי 10 יותר גדולה, זאת ערמה שהשומר בבניין אמר לי שהוא לא הצליח בכלל להרים את השק, ואחרי שהוגשה התביעה וראינו שאתם מתעקשים על השטות הזאת אמרנו לכם אין בעיה תביאו את הכסף למשרד ולא הבאתם אחרי זה אמרנו יותר טוב תביאו לבנק ניקח כספר שיספור וגם את זה לא עשיתם עד היום אז בתשובה לשאלתך אתם לא משלמים את הכסף ועל מטבעות גם צריך לספור וגם צריך לשלם עמלה בבנק. לדעתנו זה לא עונה על החובה שלכם לשלם. מחר גם תרצו לשלם דמי שכירות כך [עמוד 13 שורה 17 עד עמוד 14 שורה 2 לפרוטוקול].

ד.בהמשך לאמור, התפתח בין הצדדים סיג ושיח שמקורו בדרישת התובעת שתפקיד הנתבעת סכום זה בבנק, ובעקבותיו בשאלה על מי לשאת בעמלות המיוחדות שתידרשנה על ידי הבנק בשל הצורך לספור את המטבעות. בכלל זאת צפו ועלו בין הצדדים גם טענות בשאלה האם ומתי מוסמכת הייתה התובעת להורות לנתבעת להפקיד את הסכום בבנק, ושאר שאלות מסוג זה.

ה.מן המקובץ נמצאנו למדים שבמישור הכספי, נכון למועד הגשת התביעה, עמדה העילה, שהיוותה את הבסיס לתביעת הפינוי על הסך של 921 ₪, ובמישור המהותי התבססה תביעת הפינוי על הטענה, שבהתאם למסגרת ההסכמית ובשים לב להוראות החוק, לא רשאית הנתבעת לשלם סכומים שמגיעים לה באמצעות מטבעות, בין כאלה שהערך הנקוב שלהם – 10 אגורות ובין באמצעות מטבעות אחרים. עמדת התובעת בתביעה זו היא, כי מאחר והסכום האמור לא שולם, הפרה הנתבעת את ההסכם, ואפילו תאמר, שמתחילה לא הגיעה ההפרה כדי הפרה יסודית, הרי, על פי לשון סעיף 7(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), מאחר ולא תוקנה ההפרה בהמשך, בפרק זמן שניתן לראותו כארכה סבירה, הגיעה התנהגות הנתבעת כדי הפרת הסכם המצדיקה את ביטולו, ומשמעות הדבר ביחס להסכם מסוג זה – פינוי המושכר.

ו. כאמור, הערכתי לצדדים רבה מאד, וצר לי שנקלעו הם לקטנות. נספח 5 לתצהיר התובעת, שייתכן, שמבחינת הסכסוך דנן אין לו חשיבות יתירה, יש בו כדי ללמדנו כמה משאבים השקיעו הצדדים, למשל, במחלוקת ביחס לשני שקלים שאולי היו חסרים [ראה הודעות דוא"ל בעניין זה במסגרת נספח 5: 'רוני, הכסף נספר. יש שם 95₪. חסרים שני שקלים. אנא מסור שני₪ לשומר או לאב הבית בבקשה' (דוא"ל מנציג חברת הניהול לנציג הנתבעת מיום 20.11.2012); ותגובת הנתבעת, שבין היתר התייחסה גם לסוגיה כבדת משקל זו, תוך שציינה כי: 'באשר לשני השקלים החסרים הילה מבקשת למסור כי הללו נמסרו כבר לשומר' (דוא"ל, תשובה מאותו תאריך; גם במסגרת נספח 5)]. כאמור, אין פרשת שני השקלים רלוונטית לענייננו, אך הרוח שנשבה באולם בית המשפט לא היתה שונה באופן קיצוני מזו שהביאה לחלופת הדואלי"ם הנ"ל, וחבל.

זו ליבת המחלוקת המהווה גם את עילת התביעה דנן.

3.דיון והכרעה

א.תחילה, ומעל לכל צורך אציין, שגם בתביעות לפינוי מושכר ראוי להחיל וליישם את עקרונות היסוד המעוגנים בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). כלל ועיקר: פסק דין המורה על פינויו של מושכר, טעון הבאת ראיות להפרה יסודית של ההסכם, לחילופין, בנסיבות המתאימות, ראיות להפרה צפויה של ההסכם, ואם על הפרק הפרה שאינה יסודית, לכל הפחות, שניתנה לנתבע ארכה לקיום החוזה, כלשון סעיף 7(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). ואולם, גם יישום כללים אלה טעון שיקול דעת, והכל בהתאם לנושאים שבמחלוקת ולנסיבות העניין. לא כל מחלוקת ואף לא כל מקרה בו נקלעים הצדדים למשבר אמון או סכסוך מכל סוג אחר, יצדיק, בהכרח, מתן פסק דין לפינוי המושכר, אפילו יסתבר שלנתבע חלק באחריות להתדרדרות היחסים. שימת לב בנקודה זאת לאמור בסעיף 7(ב) לחוק הנ"ל, לפיו גם בנסיבות בהן רשאי צד למסור הודעת ביטול, למשל, לאחר התראה להפרה לא יסודית של ההסכם, מוסמך בית המשפט שלא לבטל את ההסכם אם סבר שהדבר בלתי צודק בנסיבות העניין.

ב.בנסיבות העניין כאמור, אין בפי התובעת טענה, לפיה דמי השכירות, לא משולמים כסדרם, ואין מחלוקת שכל הקשור בדמי הניהול אינו חלק מתביעה זו. אף אין בפני בית המשפט כלל שוכר הכופר בחבותו לתשלום הסכום של 921 ש"ח, אלא אך שוכר המבקש לשלם את הסכום בצורה, אשר, מבחינת המשכירה, הייתה לא נוחה, והכל, כדי להביע בכך את מחאתו על הדרך בה מתנהלת התובעת בשאלה, שכשלעצמה, אינה כלל חלק מתיק זה (אופן חישוב דמי הניהול). בנסיבות אלה, אין בסיס לקביעה, שהוכחה עילת תביעה המצדיקה את פינוי המושכר.

ג.לטענת התובעת, הדרך בה התנהלה בפרשתנו הנתבעת, חורגת מחובתה לנהוג בדרך מקובלת, כנדרש במערכת יחסים הסכמית [סעיף 39 סיפא לחוק החוזים (חלק כללי)]. מקבל אני, שייתכן ואכן היה בדרך אליה פנתה הנתבעת כדי לסטות מהדרך המקובלת, ואף ייתכן שהיה בכך משום התחכמות שלא במקומה.

ד.ואולם, גם מקום שסוטה צד להסכם מהדרך המקובלת, אין משמעות הדברים, שיש בכך, בהכרח, ובכל מקרה, כדי להוות הפרת הסכם. זאת, בפרט, מקום, שבאופן פוזיטיבי גילה המחוקק את דעתו, שמעשה נדון – לגיטימי. תחילה יצוין בהיבט זה סעיף 41(ב) לחוק בנק ישראל, ואף צודק בא כח הנתבעת, שגם מסעיף 489 לחוק העונשין משתמעת נורמה שקבע המחוקק בנושא, שהיא רלוונטית גם במסגרת פרשה זו: "מטבע או שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב, דינו מאסר שלושה חודשים". נוכח זאת, מן הנמנע ליתן לגיטימציה מלאה לדרך בה התנהלה התובעת, וגם תשלום באמצעות אלפי מטבעות בנות 10 אג' כל אחת, אינו בלתי לגיטימי.

אמור מעתה: גם אם התנהלה הנתבעת בגבול המותר מבחינת חובתה לנהוג בדרך מקובלת, נותרה היא בגבול הלגיטימיות, ולא חצתה אותו.

ה.לאחר סירוב התובעת לקבל את הסכום בדרך המוצעת, הפנתה היא את הנתבעת לסניף הבנק, ולכל היותר, הוסיפה ודרשה ממנה, שאם כך בדעתה לשלם את הסכום המגיע, יהא עליה גם לשאת בעמלות הבנק המיוחדות שנדרשות מלקוח הבא להפקיד כספים בצורה שכזאת. נסיבות אלה, גבוליות הן, אך ברור, שלא על הויכוח, למשל, בשאלה, על מי לשאת בעמלות בגין הפקדת מזומן בבנק במטבעות, ניתן לבסס מסקנה בדבר הפרה הסכם המצדיקה את פינוי השוכר. דומני, נוכח דברו המפורש של המחוקק כאמור, שלקראת שלהי ההליך, גם נציגי התובעת הבינו זאת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ