אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דינן של זכויות מותנות בתכנית מתאר מקומית לאחר אישורן לגבי חיוב בהיטל השבחה.

דינן של זכויות מותנות בתכנית מתאר מקומית לאחר אישורן לגבי חיוב בהיטל השבחה.

תאריך פרסום : 20/07/2014 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון
3002-12
15/07/2014
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקשת:
הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים
עו"ד ו"ד תמר לרנר
המשיב:
אליק רון
עו"ד ו"ד חיים קורן
בקשת רשות ערעור

פסק דין 
 

השופט י' עמית:

           מה דינן של זכויות מותנות בתכנית מתאר מקומית לאחר אישורן, לצורך החיוב בהיטל השבחה? על כך נסב פסק דין זה.

 

           הוראות בתכנית מתאר מקומית מתנות הענקה של זכויות, כגון ניוד שטחי בניה בין קומות, הוספת שטחי בניה עיקריים בגין תוספת קומות וכיוצא בזה, באישור נוסף של הוועדה המקומית (להלן: הזכויות המותנות). הזכויות המותנות משולבות בתכנית עם יתר הזכויות שבתוכנית. המקרקעין שעליהם חלה התכנית נמכרים. לאחר זמן מה מבקש הקונה לממש את הזכויות המותנות שבתכנית ומגיש בקשה להיתר בניה. הוועדה המקומית מאשרת את הזכויות המותנות, ומוציאה לקונה היתר בניה מתאים. כעת מבקשת הוועדה המקומית לגבות היטל השבחה מהקונה בטענה כי אישור הזכויות המותנות מהווה השבחה. הקונה מצידו טוען כי היטל ההשבחה בגין הזכויות המותנות כבר שולם במועד מכירת המקרקעין. האם יש לחייב בהיטל השבחה נוסף עקב אישור הזכויות המותנות, ואם כן מהו "התאריך הקובע" לחישוב ההשבחה בגינן?

 

           ובמילים אחרות – מה מעמדן של זכויות בתכנית מתאר מקומית או מפורטת שאישורן תלוי בשיקול דעת נוסף של הוועדה המקומית, לצורך החיוב בהיטל השבחה? האם כטענת המערערת (להלן: הוועדה המקומית) יש לגבות את היטל ההשבחה בגין זכויות אלו רק עם מועד אישור אותן הזכויות בפועל, אישור אשר לטענתה הוא שמסיים את ההליך התכנוני לגביהן? או שמא, כטענת המשיבה (להלן: היזם), ההשבחה נוצרה במועד אישור התכנית אשר כללה בתוכה את אותן הזכויות, כך שמלוא ההשבחה שולמה כבר על ידי המוכר בעת המכירה?

 

           זו השאלה המתעוררת בבקשת רשות הערעור שלפנינו, המוגשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים י' שנלר, ד"ר קובי ורדי ו-ר' לבהר-שרון) מיום 11.3.2012, אשר ניתן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופט ש' פרידלנדר) מיום 17.8.2010. פסק דינו של בית משפט השלום ניתן בערעור על החלטת שמאי מכריע מיום 18.8.2009.

 

           [במאמר מוסגר: המקרה שבפנינו נדון טרם תיקון 84 (תשס"ח) לחוק התכנון והבניה לפיו מוגש ערר לועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, שעל החלטתה יש ערעור בזכות לבית המשפט לעניינים מינהליים (סעיף 5 לתוספת השניה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000).

 

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים בערכאות דלמטה

 

1.        היזם זכה במכרז שפרסם מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) לרכישת מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 320 בגוש 6164 בגבעתיים (להלן: המקרקעין). הסכם הרכישה בין הצדדים נחתם ביום 18.3.2007, ותמורת רכישת הזכויות במקרקעין שילם היזם למינהל סך של 17,645,000 מיליון ₪ נכון למועד אישור העסקה.

 

           במועד רכישת המקרקעין על ידי היזם חלו על המקרקעין מספר תכניות תקפות, שתיים מהן רלוונטיות לענייננו - תכנית מתאר מקומית ומפורטת גב/מק/258/ו' אשר נכנסה לתוקפה ביום 22.10.1998, ותכנית מתאר מקומית גב/מק/2002 אשר נכנסה לתוקפה ביום 24.3.2003 (להלן ביחד: התוכניות). התכנית העיקרית והעדכנית מבין השתיים היא תכנית גב/מק/2002 (להלן גם: התכנית) והיא כוללת, בין היתר, זכויות שנקבעו בתכנית גב/מק/258/ו'. עם זאת, מאחר שהתכנית אינה מבטלת לחלוטין את הוראות תכנית גב/מק/258/ו' (מלבד שני תתי סעיפים שאינם נוגעים לענייננו, ראו בפרק 9 לתכנית גב/מק/2002) נקדיש גם להוראות תכנית גב/מק/258/ו' תשומת לב, ככל שהן מסייעות בידינו להשלמת התמונה.

 

           בסעיף 11 לתכנית גב/מק/258/ו' תחת הכותרת "אחוזי בניה נוספים" נקבעו בין היתר ההוראות הבאות: "עבור כל קומה נוספת מעל מספר הקומות המותר לפי תכנית, למעט תוספת של קומה מפולשת, תינתן תוספת שטח ריצפה בשיעור של 2.5%"; "עבור קומה מפולשת נוספת תינתן תוספת שטח ריצפה בשיעור של 5%". בטבלה שבסעיף 9 לתכנית, המחשבת את אחוזי הבניה המותרים, לא נכללו תוספות בניה אלו במסגרת החישוב כך שסך אחוזי הבניה המותרים על פי התכנית עמד על 137%.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ