אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דינה של תובענה להפחתת שכר בורר בבית המשפט לענייני משפחה

דינה של תובענה להפחתת שכר בורר בבית המשפט לענייני משפחה

תאריך פרסום : 31/05/2007 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה מחוז תל-אביב
48976-99
16/04/2007
בפני השופט:
שאול שוחט

- נגד -
התובע:
מ.ב.י.
הנתבע:
1. ס.מ.
2. ד.ר.ס. מ.ב. בע"מ

עו"ד גדעון היכל
החלטה

1.         התובענה שבכותרת - תובענה לפי סעיף 32(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות") - כך בכותרתה, להפחתת שכרו של הנתבע, מי ששימש בורר בענינם של התובעים כנגד מי שהוכתרו בתובענה כנתבעים פורמליים ( להלן: "הבורר").

            הבקשה שבכותרת-        בקשתו של הבורר לסילוק התובענה על הסף.

2.         א.         מספר טעמים  לבקשה, מפורטים בסעיפים 3-10 לבקשה לה.

ב.         נתבקשה ונתקבלה תגובת המשיבים לבקשה (הם התובעים בתובענה)  לבקשה, כמו גם תשובת הבורר לה וכן עמדת המשיבים הפורמליים שחרף הכתרתם ככאלה, עמדתם לבקשה נחוצה (ר' ס' 35 לחוק הבוררות המורה על מתן הזדמנות נאותה לבעלי הדין האחרים לטעון את טענותיהם).

            בישיבת יום 18.3.07 השלימו והבהירו הבורר וב"כ הצדדים האחרים את טיעוניהם.

3.                     בטרם היה סיפק בידי בית המשפט ליתן את החלטתו הונחה על שולחנו

בקשתו של הבורר לתיקון פרוטוקול ולהשלמת טיעון (בש"א 4079/07) בקשה מיום 20.3.07. בהחלטתי מאותו יום דחיתי את הבקשה לתיקון פרוטוקול וקבלתי את השלמת הטיעון תוך שאני מאפשר למשיבים להשלים את טיעוניהם שלהם, ככל שיראו לנכון לעשות זאת, תוך 5 ימים מיום קבלת ההחלטה.             נכון לכתיבת החלטתי זו טרם הונחו על שולחני השלמות טיעון מטעם המשיבים או מי מהם.

4.         א.         מעיון בבקשה ניתן לומר, כי שתי טענות עיקריות בפי הבורר:

1.         פרוצדורלית / טכנית - הבקשה להפחתת שכר הבורר לא הוגשה בדרך הנכונה. יש להגישה על דרך של בקשה ולא על דרך של תובענה.

2.         מקדמית / משפטית - המועד להגשת בקשה להפחתת שכר הבורר קבוע קטגורית - בסעיף 32(ב) לחוק הבוררות. מועד זה, אותו יש למנות מיום מתן פסק הביניים שניתן על ידי הבורר בענינם של הצדדים, חלף בענינינו ועל כן "' לא יזקק בית המשפט" לבקשה.

ב.         בטיעוני ההשלמה עותר הבורר לדחיית התובענה על הסף מכוח הוראות תקנה 101(א) (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין") - המשיבים הודו, בישיבת יום 18.3.07, כי לא מחו על שכרו של הבורר לפני מתן פסק הביניים על ידי הבורר ומשכך לא התקיים התנאי הנדרש להצלחת המשיבים בתובענה להפחתת השכר.


5 .         ­לטענה הפרוצדורלית / טכנית

א.         לא זו הדרך טוען הבורר   ומפנה לתקנה 4 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ"ט - 1969 (להלן: "תקנות הבוררות") הקובעת  "בקשה לפי החוק, שלא נקבע לה בתקנות אלה סדר דין אחר, תוגש בדרך המרצה". לטענתו, ס' 32 לחוק הבוררות מדבר בפירוש על 'בקשה להפחתת שכר'. אין הוא מדבר על 'תביעה' אלא על 'בקשה'. משכך, היה על המשיב - התובע - להגיש את תביעתו על דרך של בקשה כאמור בתקנה 240 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") ולצרף לה תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לה כנדרש בתקנה 241(א) לתקנות אלה.

ב.         בטיעוניו בפני בישיבת יום 18.3.07 הוסיף ואמר הבורר, בתשובה לשאלות בית המשפט, כי ענינם של הצדדים הגיע לבוררות מכוח הפניית בית המשפט  על פי סעיף 79 ב(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") - מה שנכון עובדתית - משכך, חלה הוראת סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט הקובעת שהוראות חוק הבוררות יחולו על בוררות מכוח הפניית בית משפט כשביהמ"ש המפעיל את הוראות חוק הבוררות הוא  ביהמ"ש המפנה, בענינינו בית המשפט לעניני משפחה.

ג.          עוד הוסיף וטען הבורר, כי אין תחולה בענינינו לצו ביהמ"ש לעניני משפחה (בוררות בעניני משפחה), התשנ"ו - 1996 (שכן ההפניה היתה על ידי ביהמ"ש, כאמור)  ומשכך, אין גם תחולה לתקנה 258 ז(12א) לתקנות סדר הדין הקובעת שתובענה בעניני משפחה לפי חוק הבוררות תוגש בתביעה נפרדת יהיה מספר הסעדים באותו ענין אשר יהיו, מה גם שהתובענה להפחתת שכר הבורר אינה בין בני משפחה אלא בין פלג אחד במשפחה לבינו, הבורר (עמ' 4-5 לפרוט').

6.         א.         סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה - 1995 (להלן: " חוק

ביהמ"ש לעניני משפחה") קובע, כי עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. הגדרת עניני משפחה מצויה בס' 1 לחוק ומכוונת לתובענות באותם ענינים המוגדרים כעניני משפחה בסעיף זה.

ב.         תקנה 258 ה(א) לתקנות קובעת, כי תובענה  בבית משפט לעניני משפחה תפתח במסירת כתב תביעה  לבית המשפט. בקביעתו זו חיווה מחוקק המשנה את דעתו, כי סמכותו הענינית של בית המשפט לעניני משפחה להיזקק ל" תובענה בעניני משפחה" תוקנה לו עם הגשת /מסירת כתב תביעה לבית המשפט.  על ייחוד דרכי פתיחת ההליך בבית משפט למשפחה לכתב תביעה בלבד ניתן ללמוד לא רק מהוראת תקנה 258 ה(ב) לתקנות סדר הדין, המבטלת את סדר הדין המקוצר והמרצת הפתיחה כדרכי פתיחת הליך בבית משפט למשפחה אלא גם מהשוואת תקנה 258ה(א) לתקנה 8 לתקנות סדרי הדין. לשון תקנה 8 היא " תובענה שאין לגביה בתקנות אלה הוראה אחרת לענין זה תיפתח במסירת כתב תביעה לבית המשפט".אילו רצה מחוקק המשנה להותיר את דרכי פתיחת ההליך בבית  משפט לענייני משפחה כדרך פתיחת ההליך בבתי משפט רגילים לא היה מתקין את תקנה 258ה(א) ולכל היותר היה מורה על ביטול סדר הדין המקוצר והמרצת הפתיחה כפי שעשה בתקנה 258ה(ב). אמנם תובענה מוגדרת בסעיף 1 לתקנות (סעיף ההגדרות) כ" תביעות  בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך", ואולם, אין בכך כדי להתיר פתיחת הליך בבית- משפט לענייני משפחה שלא על דרך של כתב תביעה לאור תקנה 258ה(א) ונוסחה בהשוואה לתקנה 8 שניסוחה רחב יותר ומתיישב עם הגדרת 'תובענה' לעיל. זאת ועוד, תקנה 258ב(ב) מורה, כי הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענה בענייני משפחה ככל שאינן סותרות חלק זה, ובשינויים המחוייבים לפי התקנות. תקנה 258ה(א) ו-(ב) אינן מאפשרות פתיחת הליך בפני בית המשפט על דרך שונה מכתב תביעה בהיותן הוראות יחודיות גם לפי נוסחן בהשוואה לתקנה 8. אם לא די בכך, ניתן ללמוד על כוונת מחוקק המשנה גם מהשוואת הוראות חוק בית משפט לענייני משפחה, כחוק מיוחד, לחוק בתי המשפט העוסק בבתי המשפט הכלליים. בניגוד לחוק בתי המשפט, אשר קובע את סמכויותיהם של בתי המשפט הכלליים לדון בעניינים אלה או אחרים ו/או בעבירות אלה או אחרות ומותיר את דרכי פתיחת ההליך בידי מחוקק המשנה קובע חוק בית המשפט לענייני משפחה את דרך פתיחת ההליך שבפניו כחלק מהסמכות העניינית. סעיף 1 ו-3(א) לחוק הם שמלמדים אותנו כאמור שסמכותו העניינית של בית המשפט היא לדון בתובענות בענייני משפחה כהגדרתם בסעיף 1 לחוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ