אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דין נ' חיים לוי ואח'

דין נ' חיים לוי ואח'

תאריך פרסום : 10/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
153019-09
06/02/2012
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
אסתר דין דני גרש ו ביץ (הליכים מעוכבים) דור גרשוביץ ע"י עו"ד אבי סרוסי
הנתבע:
חיים לוי
פסק-דין

פסק דין

לפניי שתי תביעות כספיות. תביעה אחת בסך של 200,600 ₪, אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבע (ת.א. 153019/09), בגין נזקים שנגרמו לה בהמשך להסכם שכירות שנחתם בינה ולבינו ואשר לפיו השכירה התובעת ממנו נכס מקרקעין, לצורך הפעלתו כמסעדה. טענתה העיקרית של התובעת הנה כי הנתבע הטעה אותו לחשוב שהוא הבעלים של הנכס, בעוד שהיה דייר מוגן בו בלבד, שלא היה רשאי להשכירו לאחר וכי כתוצאה מכך נאלצה לפנות את המושכר זמן רב לפני תם החוזה וזאת בשל תביעת פינוי שהוגשה כנגדה על ידי הבעלים של הנכס. בעקבות כך, כמו גם בעקבות הסכסוך שפרץ בינה ולבין הנתבע, נגרמו לה הפסדים ונזקים רבים. התביעה השנייה, הינה תביעה שטרית בסך 40,000 ₪, שהגיש הנתבע כנגד התובעת (ת"ט 3552-07-10) וכנגד הנתבעים האחרים בתיק זה אשר ערבו לשטר החוב שעשתה התובעת לטובתו (ת"ט 31310-09-10), וזאת בגין סכומים שנותרה חייבת התובעת לנתבע, עבור השכרת הנכס.

רקע עובדתי

הנתבע (להלן: "לוי"), היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה ועוד קודם לכן, דייר מוגן בנכס מקרקעין ברח' לבונטין בתל-אביב ששימש כמסעדה. הבעלים של הנכס היה עו"ד דניאל יעקבזון. חוזה השכירות שמכוחו ללוי זכויות של דייר מוגן בנכס, נערך בין עו"ד יעקבזון ושות' כמשכיר ולבין לוי ואחד שאול הקרי כשוכרים וזאת לפני שנים ארוכות ועוד ביום 1.2.82 (ראה החוזה שצורף כנספח א' לתצהיר עדותו הראשית של לוי מיום 14.12.09 להלן: "תע"ר לוי"). לפי החוזה, הותר ללוי ולהקרי לנהל במקום "מזנון ומסעדה כשרה". כמו כן, נאסר עליהם להעביר את זכויותיהם במושכר לאחר, בין בדרך של שכירות משנה, בין בדרך של בר רשות ובין בדרך אחרת (ראה ס' 5 להסכם השכירות). הקרי עזב את המסעדה בשנות ה- 80 ואיבד את זכות הדיירות המוגנת שלו בנכס, כך שלוי נותר כבעל זכות הדיירות המוגנת הבלעדית בנכס.

בשנת 1993, אישר יעקבזון ללוי להשכיר את הנכס לאחר, באופן שדמי השכירות יחולקו בין לוי ולבין יעקבזון וכך היה עד שנת 1999. בחודש יוני 2005, ביקש לוי מיעקבזון להעסיק אדם אחר, בשם יעקב סוסן (להלן: "סוסן"), כמנהל המסעדה וזאת למשך חודשים ספורים עד להחלמת לוי מניתוח שעתיד היה לעבור ויעקובזון נעתר לכך.

לאחר כשנה, בחודש מאי 2006 לערך, סוסן הודיע ללוי שהוא אינו מתכוון להמשיך ולנהל את המסעדה מסיבות רפואיות והציע כי במקומו תנהל אותה ידידה שלו, בשם חפציבה וידל (להלן: "וידל"), ביחד עם בן זוגה, עובדיה יעקב (להלן: "עובדיה") וכן יחד עם מר דור גרשוביץ, הוא כידוע אחד הנתבעים בתביעת לוי בתיק דנא (להלן: "דור"). בעקבות כך, נחתם ביום 31.5.06, הסכם שכירות בין לוי ולבין וידל, שלפיו שכרה וידל את הנכס לשנה מיום 1.6.06 ועד ליום 31.5.07, עם אופציה לשנה נוספת.

לוי טוען כי בשלב זה, חודש יוני 2006, נערכה לבקשתו פגישה בביתו של יעקבזון, בנוכחות וידל, עובדיה, דור ולוי עצמו, וזאת לצורך הצגתם של הנ"ל בפני יעקבזון כמחליפיו של סוסן. לוי טוען, אפוא, כי וידל, עובדיה ודור ידעו היטב שהוא דייר מוגן בנכס ואינו הבעלים של הנכס. התובעת מנגד, כמו גם דור ואביו, דני גרשוביץ, גם הוא נתבע בתביעת לוי בתיק דנא (להלן: "דני"), טוענים כי לא הייתה פגישה כאמור וכי בכל מקרה, דור לא ידע באותו שלב שלוי הינו דייר מוגן בנכס.

בחודש אוגוסט 2006 לערך, פרץ סכסוך בין וידל ובעלה ולבין דור. בעקבות כך, נחתם הסכם שכירות בין לוי ולבין התובעת אסתר דין (שתיקרא להלן: "דין"), אשר לפיו שכרה דין מאת לוי את הנכס לצורך הפעלת המסעדה וזאת לתקופה של שנה מיום 1.9.06, ועד ליום 31.8.07, עם אופציה, לפי גרסת לוי, של שנה אחת בלבד ולפי גרסת דין, של 5 שנים, היינו עד 31.8.12.

בשלהי שנת 2006, מכר יעקבזון את הנכס לשותפות ששמה העיר הלבנה. לגרסת דין, במהלך 2007 היא התחילה לשמוע מדיירים שכנים בבניין, שהעיר הלבנה מפנה דיירים בבניין באמצעות מתן פיצוי או תביעות פינוי וכי לוי אמר לה בהקשר זה, כי אין לדבר כל קשר אליו וכי הכול בסדר. לגרסת דין, רק בנובמבר 2007, אמר לה לוי שהוא אינו הבעלים של הנכס ואף ציין כי אינו רשאי להשכיר את הנכס לאחרים וכן הוסיף כי הוגשה כנגדו תביעת פינוי על ידי העיר הלבנה וזאת משום שהשכיר את המסעדה בשכירות משנה ללא רשות. לגרסת דין, הציע לה ללוי לשתף עמו פעולה כנגד העיר הלבנה ולטעון כי מעמדה במושכר אינו כשל שוכר, אלא כמנהלת המסעדה מטעם לוי. דין סירבה לכך בתוקף. לגרסת לוי, לא היו דברים מעולם, שכן גם דין כמו גם דור ודני, ידעו היטב שהוא דייר מוגן בנכס.

ביום 23.1.08 הודיע לוי לדין באמצעות בא כוחו על ביטול הסכם השכירות עקב הפרות שונות שלו ודרש ממנה לפנות את המושכר לאלתר. דין הכחישה באמצעות בא כוחה את טענותיו של לוי וטענה כי הוא זה שהפר את ההסכם בכך שהציג בפניה מצג שווא שלפיו הוא הבעלים של הנכס בעוד שהסתבר כי הוא דייר מוגן בלבד (מכתב ב"כ לוי צורף כנספח ז' לתע"ר שלו ומכתב בא כוח דין כנספח ה' לתע"ר שלה).

ביום 18 לפברואר 2008, הגיע לוי לפשרה עם העיר הלבנה, בתביעת הפינוי (ת.א. 64986/07) שהוגשה כנגדו עוד בשנת 2007 כאמור (הסכם הפשרה צורך כנספח ח' לתע"ר דין). לפי הסדר זה, הסכים הנתבע לפנות את המושכר לא יאוחר מהמועד שבו יחלו עבודות השיפוץ של העיר הלבנה בבניין כולו, שלא היו אמורות להתבצע לפני חודש פברואר 2009. כנגד הפינוי, הובטח ללוי תשלום דמי פינוי בסכום השווה ל- 49,000 דולר ארה"ב. עוד הוסכם כי אם דין, המחזיקה במושכר, לא תפנה אותו, תהיה רשאית העיר הלבנה להגיש תביעת פינוי כנגדה ובמקביל תהיה זכאית לקבל לידיה את דמי השכירות עד לפינויה בפועל של דין מן המושכר.

עוד באותו היום שבו העיר הלבנה הגיעה להסדר פשרה עם לוי כאמור, הגישה האחרונה תביעת פינוי כנגד דין (ת.א. 16811/08, בפני כב' השופטת עידית ברקוביץ). בשלב זה, המשיכה דין להחזיק בנכס ולהפעיל את המסעדה וזאת במקביל לניהול ההליכים המשפטיים מול העיר הלבנה. ביום 22.1.09, הגישה דין את התביעה דנא כנגד לוי, אשתו וכנגד העיר הלבנה.

ביום 22.10.09 הגיעו העיר הלבנה ודין להסדר פשרה, שלפיו תפנה דין את הנכס עד ליום 1.5.10, וכי ביהמ"ש יפסוק לדין פיצוי שבין אפס ל- 400,000 ₪ וזאת לאחר חקירות קצרות וסיכומים. ביום 18.1.10 ביהמ"ש פסק לדין 100,000 ₪. יצוין כי בעקבות הסדר זה, הוסכם על מחיקתה של העיר הלבנה מהתביעה דנא וכך נעשה.

דין פינתה את הנכס בסמוך ליום 14.4.10. לטענת לוי, נותרה דין חייבת דמי שכירות וכן סכומים נוספים בגין ארנונה, חשמל וועד בית, כמו גם בגין קנסות לעיריית ת"א וכן בגין ציוד שלקחה מהמושכר ואשר היה שייך ללוי. דין מנגד מכחישה טענות אלה, טוענת כי אינה חייבת ללוי דבר וכי לוי הוא זה אשר חייב לה כספים רבים בגין הנזקים שנגרמו לה עקב הצורך לפנות את המושכר ועקב הטעייתה ע"י לוי.

בשלב זה, הגיש לוי לביצוע בהוצל"פ, את שטר החוב שעשתה דין לטובתו במסגרת הסכם השכירות, בסך של 40,000 ₪ ואשר עליו חתמו כערבים דור ודני וזאת לגביית החובות שנותרה חייבת דין ללוי עקב הסכם השכירות. דין, דור ודני הגישו התנגדויות לביצוע השטר (ת"ט 31310-09-10 ו-ת"ט 3552-07-10). בהסכמת הצדדים, ניתנה רשות להגן בהתנגדויות והדיון בתביעה השיטרית ובתביעת דין (ת.א. 153019/09) אוחד.

דיון

האם ידעה התובעת כי הנתבע הוא דייר מוגן בנכס שאינו רשאי להשכירו לאחר?

דין טוענת כי לא ידעה על כך שלוי הנו דייר מוגן בנכס וכי אינו רשאי להשכיר לה אותו. דין טוענת כי לוי הציג עצמו בפניה כבעל הנכס. דין מסתמכת בעיקר על הסכם השכירות שנחתם בינה ולבין לוי ואשר בו הגדיר עצמו לוי ב"הואיל" הראשון של ההסכם כ-"...הבעלים ובעל החזקה של המסעדה ברחוב מקווה ישראל 15 ת"א הידועה בשם מפגש שאול להלן-המושכר". אין מחלוקת כי אין זכר בהסכם להיותו של לוי דייר מוגן. גם אין מסמך אחר בין הצדדים שקובע זאת.

חרף זאת, לוי טוען כי דין ידעה מלכתחילה שהוא דייר מוגן בלבד, אשר אינו רשאי להשכיר את הנכס לאחר וכי עובדה זו הייתה ידועה עוד קודם לכן אף לדור, עת וידל שכרה עמו ועם בעלה עובדיה את הנכס, כך שלא ייתכן שדור, אשר הוא זה שהביא את דין למושכר, לא עדכן את דין ואת אביו דני, שהנו לא פחות מבן זוגה של דין, אודות כך. לוי טוען כי דור השתתף בפגישה בביתו של יעקבזון וידע היטב את מצב הדברים. לוי מוסיף וטוען כי דין שימשה בכלל כ"אשת קש" מטעם דור ודני, שהם הבעלים האמיתיים של המסעדה וכי אלה לא רשמו את המסעדה על שמם, עקב קשיים כספיים שהיו נתונים בהם בזמנו. דין מכחישה כי ידעה שלוי הנו דייר מוגן ומכחישה באמצעות דור את הפגישה הנטענת בביתו של יעקובזון, כמו גם את הטענה ששימשה כאשת קש.

הנטל להוכיח את ידיעתה של דין, חל על הנתבע, כמי שטוען לכך וזאת גם בשל העובדה שהסכם השכירות שלו עם דין שותק בעניין זה. מצאתי כי הנתבע עמד בנטל זה. שוכנעתי כי גרסתו סבירה יותר מגרסתה של דין, כפי שיפורט להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ