אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דימשיץ נ' רונטל

דימשיץ נ' רונטל

תאריך פרסום : 08/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
62453-10-10
29/12/2013
בפני השופט:
מיכל וולפסון

- נגד -
התובע:
אלכסנדרה דימשיץ
הנתבע:
אילן רונטל
פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעה כספית על פי חוזה לתשלום הסך של 75,000 ₪, פיצוי מוסכם הקבוע בסעיף 24 לחוזה מיום 29.12.09. נסיבות כריתת החוזה הם שהתובעת רכשה מהנתבע נכס מקרקעין ברחוב הגלעד 21 בעיר ערד, הידוע כגוש 38212 חלקה 49. מדובר בבית מגורים וגינה.

לטענת התובעת, הקונה, קמה לה עילת תביעה לפיצוי מוסכם חוזי על הפרה יסודית של החוזה המתבטאת ב - 3 הפרות. הפרה אחת הייתה שהנכס נרכש כפי שהוא כולל גינה מהודרת אך בעת מסירת החזקה התברר שהוצאו מהגינה 100 קקטוסים. הפרה שניה היתה שהתברר שהמוכר, הנתבע, הצהיר מידע לא נכון בסעיף 7 לחוזה. מפני שבסעיף 7 הוא הצהיר כדלקמן:

"7. כי הנכס נבנה בהתאם להיתר בניה כדין וכי הוא לא בנה כל בניה ו/או תוספת בניה בלתי חוקית ולא ידוע להם על תוספת בניה ללא היתר כדין".

אולם לאחר שהתובעת קיבלה את החזקה בנכס ביצעה ביקורת של העיירה והתברר כי חלק מהדירה בנוי שלא ע"פ היתר בניה כדין.

ההפרה השלישית היא כי בשנת 2010 שבה הייתה ירידת גשמים חזקה גם בערד, היו נזילות מים קשות הן בסלון והן בחדר האמבטיה. נטען כי המוכר הפר את הוראות סעיף 8 לחוזה שבו הצהיר המוכר כי:

"8. לא הסתיר מהקונים קיומו של פגם ו/או קלקול ו/או ליקוי וכי לא ידוע לו על פגם ו/או

קלקול ו/או ליקוי נסתר בנכס."

2.הנתבע לא חלק כי מכר לתובעת את הנכס. הוא טען כי הבית נמסר לתובעת לשביעות רצונה המלא כעולה מפרוטוקול מסירת הבית. לגבי הקקטוסים נטען שהם בבחינת מיטלטלין. בדיון אמר התובע כי הדגיש שזה אוסף פרטי שלו שהוא אוסף במשך שנים רבות והקקטוסים לא מהווים חלק מהעסקה. הנתבע לא חלק שהצדדים חתמו על נספח שיוחזרו 100 קקטוסים אך בפועל הם לא הושבו בזמן אמת.

בהתייחס לטענה של מסירת הצהרה לא מדויקת לגבי הבניה טען הנתבע שהציג בפני התובעת, מהנדסת בניה, את תכניות הבית ולא היו לה כל טענות, או השגות. כן נטען כי התובעת הצהירה כי בדקה את הנכס לרבות מצבו הפיזי והמשפטי ומצא את הנכס, כפי שהוא - AS IS, מתאים לצרכיה (ה "והואיל השלישי לחוזה").

ההתייחסות להצהרת הקונה כאמור לעיל מהווה גם את התשובה לטענת ליקויים בממכר.

הנתבע לא חלק על הזכות החוזית לפיצויים מוסכמים וגם לא טען כנגד גובה הפיצוי.

בכתב התביעה ניתן פירוט לנזק בפועל כדי להסביר מדוע הפיצוי המוסכם הוא סביר, לפי הנתונים הבאים:

12,000 ₪ הכשרת הבניה הלא חוקית; 20,000 ₪ תיקון ליקויי הבניה; 6,000 ₪ עלות 100 קקטוסים.

3.התובעת הוכיחה כי בנכס שהיא רכשה היו חריגות בניה שלא הוכשרו לפני שהיא רכשה את הנכס כעולה ממכתב משנת 1996 מהועדה המקומית לתכנון ולבניה ערד שהוא התראה לפני משפט על בניה לא חוקית (מכתב מיום 28.5.96). הנתבע הודה שהחזיק בנכס כ-23 שנים (עמ' 8 לפרוטוקול), והוסיף כי ניהל בו עסק ובמשך כל השנים הרישיון חודש ללא כל טענה מהרשות המקומית (עמ' 8 לפרוטוקול ). החריגה הייתה סגירת גגון ובניה מעבר לקו הבניין (אסמכתא של מחלקת ההנדסה של עיריית ערד מיום 28.2.10, נספח לתצהיר עדות ראשית התובעת, המסומן באות ד'). הנתבע העיד שהמציא את הבקשה להיתר בניה והתוכניות לעיון התובעת לפני שנחתם החוזה (סעיף 6 לתצהירו).

כמו כן נטען כי עבירת הבניה בוצעה ע"י התובעת. הנתבע הציג הן את היתר הבניה המקורי מראשית שנות ה-70 לה"ה יוסף אשדות, והן את ההיתר מיום 11.6.96 ל"תוספת פרגולה ומחסן".

מכתב העירייה משנת 1996 קודם את ההיתר, וכנגד יש את הרישום של מחלקת הנדסה משנת 2010 המעיד שישנה בניה ללא היתר של "גגון".

4.על פי ההתחייבות החוזית בהתייחס לסגירת הגגון, נטל הבאת הראיות נופל על כתפי הנתבע, המוכר, לשלול שסגירת הגגון בוצע על ידו. הנתבע לא הרים את נטל הבאת הראיות שכן על פי הראיות העירייה שלחה לו התראה במאי 1996, ובחודש יוני 1996 הוא ביקש היתר לתוספת פרגולה ומחסן.

הנתבע טוען שהגגון שנסגר ונמצא בפברואר 2010 הוא מעשי ידי התובעת, אולם לכך לא הונחה כל תשתית ראייתית. לטענתו הוא קיבל רישיון עסק במשך 23 שנים ולא נטען לקיומה של חריגת בניה, אך הוא לא הזמין בין עד מטעם מחלקת רישוי עסקים בעריית ערד ובין נציג ממחלקת ההנדסה עם תיק הבניין כדי להראות כי ההתראה משנת 1996 התבטלה בגלל שהכשיר את הנדרש. זאת ועוד, לאור שמכתב הביקורת של מחלקת ההנדסה משנת 2010 קודם למועד מסירת החזקה שהוא חודש יוני 2010, היה הנתבע צריך להראות שהתובעת ביצעה את הבניה ללא היתר. למשל, הזמנת נציג מחלקת ההנדסה שהיה בידו להעיד האם מדובר על בניה חדשה או ישנה. משמעות אי הבאת עד שלכאורה נדרש הוא שיתכן וההימנעות נובעת מעדות הצפויה מאותו עד שהיא לרעת המזמין [ע"א 547/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736 (1980)].

זה נכון גם לגבי הטענה שבמשך 23 שנים ניתן לנתבע רישיון עסק על אף חריגות הבניה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ