אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דימה נ' מדינת ישראל

דימה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 27/04/2011 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
51267-03-11
26/04/2011
בפני השופט:
רענן בן-יוסף

- נגד -
התובע:
חבקין דימה
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש. קריספין-אברהם), אשר לאחר שמיעת ראיות, הרשיעה את המערער בנהיגה בשכרות וגזרה דינו לעונשים שונים, בעיקר עונש פסילה בפועל למשך 26 חודשים.

בערעורו, מעלה המערער טענות רבות, כולן, כך יש לומר כבר בראשית בדברים, הינן טענות נגד קביעות עובדה של בית משפט קמא.

טענה אחת ועיקרית הינה, שעפ"י גרסת המערער בשטח עובר לביצוע עיכובו של המערער לצורך בדיקת מכשיר הינשוף לאחר שהשוטר מאיר כהן, ואילו ראיות התביעה המציגות כאילו עד התביעה אחר, ירון אלפר, גם הוא היה בשטח, אין בה ממש. טענה זו אינה טענה של מה בכך אלא טענה של שורש אמינות מול ההליכים בבתי המשפט ולאחר בדיקתה בתיק בית המשפט, לא מצאתי שבית משפט קמא טעה בקביעתו שלא כך הם פני הדברים.

לתיק בימ"ש קמא הוגש ת/4 ומסמך הרשום ע"י העד ירון אלפר ושנערך ביום ביצוע העבירה לכאורה 24.07.09, כמו כן רשום אותו עד בכתב האישום ועל ת/1, אמנם בעט שונַה, אך לא הוכח בשום פנים ואופן כי נרשם במועד אחר. יש לזכור שמדובר בשני שוטרים ואין הדבר כ"כ משונה, שכל אחד מהם חותם או רושם את פרטיו על דו"ח ועל מסמך בעט שונה.

ב"כ המערער טוען כי עובדתית, ת/4 לא היה בחומר הראיות אשר הוצג לו צילום בתיק המשטרה, טענה עובדתית כזו איננה טענה שיש לבדוק בהליך ערעור.

טענה אחרת שמעלה ב"כ המערער בין טענותיו העיקריות הינה, שהשוטרים אשר הועלו כעדי תביעה ואשר היו אמורים להפעיל את מכשיר הינשוף, לא היו שוטרים בעלי הסמכה לעשות כן, דרישתו כי הסמכתם תוכח נדחתה, כן בהקשר זה נטענה טענה כי אף אחד מעדי התביעה לא הציג בפני בית משפט קמא לבקשתו את יומן ההפעלה של מכשיר הינשוף ואף ספק אם כלל מכשיר כזה עמד לרשות השוטרים עובר לעיכובו של המערער בשטח.

בית משפט קמא בחן את הטענה ואמר שבהינתן שעסקינן בתיק שההרשעה בו היא על סמך חזקת הסירוב להיבדק במכשיר, אין צורך בהוכחת מקצועיותם של השוטרים בהפעלת המכשיר, אין צורך בראיות המלמדות על תקינותו של המכשיר ואין לי אלא להסכים עם עמדתו של בית משפט קמא.

יש לציין שממילא גם ב-ת/2 בדו"ח על עיכובו של המערער, כך גם בתגובתו לדו"ח, ציין המערער באוזני השוטרים שאמנם הוא לא מסרב להיבדק אך הוא לא רוצה לעשות את הבדיקה. המשמעות היא, שמיד שעוכב המערער ע"י השוטרים, סירב לשתף פעולה, סירב להיבדק במכשיר והעדיף להיות מובל לתחנת המשטרה ולכן, אף אם לא היה מכשיר ינשוף בהישג יד, אין לכך משמעות לצורך השאלה האם בדין סירב המערער לבדיקה, אם לאו, ולצורך ההרשעה על סמך אותו סירוב.

המערער גם טוען שטעה בית משפט קמא, בכך שקבע שמשמעות הסירוב הוסברה למערער באופן הנדרש בדין.

בית משפט אמנם קבע כפי שמציין המערער בטענתו, אך קביעתו זו איננה מוטעית, הן עפ"י המסמכים הרשומים ועפ"י עדויות שבאו בפניו, אכן הובהר באופן מספק למערער מה המשמעות שסירובו ייבדק, וממילא, כאמור, נראה שגישתו של המערער מראש הייתה שלא להיבדק, כאמור.

כאן יש לומר, שבית משפט קמא הרשיע את המערער לא רק על סמך חזקת הסירוב, אלא אף כפי שכתב ברחל בתך הקטנה בהכרעת הדין, גם אם נסתמך על העובדה שבדיקת מאפיינים שנערכה למערער (ראה ת/3) מלמדת, שהגם שעמד באופן יציב, הרי לא הלך באופן יציב, הסתייע בהרמת ידיו לצדדים לשם שמירת על יציבות, נכשל בהבאת אצבעו לאפו, סובייקטיבית השוטרים התרשמו גם ע"ס ריח אלכוהול כי מדובר במי אשר הוא שיכור באופן בינוני.

המערער אישר בשיחה ראשונית לפני השוטר עובר למעצרו כי, שתה בירה 2% לפני כחמש שעות.

בסופו של יום, יש לזכור שערכאת ערעור איננה מתערבת בקביעות עובדה, בוודאי לא בקביעות כאלה, המבוססות על מהימנות העדים ששמע בית משפט קמא. במקרה זה, בית משפט קמא שמע הן את השוטרים, הן את המערער ושני עדיו, נימק מדוע אין הוא מאמין לנאשם ולעדיו ומדוע הוא מעדיף את העובדות ומעדיף לקבוע את העובדות ע"ס עדויות השוטרים והדו"חות שערכו, ובנסיבות מקרה זה, אין הצדקה שערכאת הערעור תתערב באותן קביעות.

הערעור הוא גם על העונש. בית משפט קמא גזר על המערער פסילה בפועל, 26 חודשים. מדובר במערער הנוהג משנת 2006, לחובתו אמנם אין עבר מכביד יתר על המידה, ארבע הרשעות בדין, אבל חלקן של אותן הרשעות הינן בעבירות לא קלות, ובנוסף, שוב הפעם, אזקק להלכה שאין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות של ערכאה דיונית, אלא אם כן זו טעתה טעות שאינה שגרתית ולא כך המקרה שבפניי.

הערעור נדחה על כל חלקיו.

המערער יפקיד את רישיונו עד יום 15.05.11.

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תשע"א, 26/04/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ