אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דיין ואח' נ' אוחנה ואח'

דיין ואח' נ' אוחנה ואח'

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
58592-11-12
25/04/2013
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:
1. שולמית דיין
2. איתי דיין

הנתבע:
1. תמיר אוחנה
2. נפתלי אוחנה
3. ישיר איי.די.איי. אחזקות בע"מ
4. ח.פ. 512280058

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעתם של התובעים בגין נזקים נטענים לרכבם של התובעים, שנגרמו לטענתם בתאונת דרכים שאירעה ביום 4/7/2012, ברח' בעלי המלאכה בנתיבות, עת התנגשו שני רכבים – האחד, רכב אאודי בו פנה הנתבע מס' 1, פנייה שמאלה מכיוון נתיב נסיעתו, אל עבר מרכז קניות הנמצא בסמוך לכביש, והשני - רכבם של התובעים אשר נסע ישר בנתיב הנסיעה הנגדי.

לאחר ששמעתי את עדויות עדי הצדדים בפני וסיכומיהם, ועיינתי בנספחים ובמוצגים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

אינני מקבל את עדותו של הנתבע מס' 1 באשר לאופן קרות התאונה, ולפיה עצר את רכבו בטרם פנה שמאלה, אותת, ורק לאחר מכן חצה את נתיב נסיעתו של התובע מס' 2.

עדותו של הנתבע מס' 1 הייתה מהוססת וחלקה סותר את המידע שמסר בטופס ההודעה לחברת הביטוח. כאשר עומת הנתבע מס' 1 עם טענת התובע מס' 2 בדבר קיומה של הקלטת שיחה בזמן אמת, עם הנתבע מס' 2, אביו, היסס הנתבע מס' 1 לפני שהשיב וניכר שלא היה בטוח בדבריו.

אני מעדיף לעניין אופן קרות התאונה את עדותו של התובע מס' 2, אשר טען כי הנתבע מס' 1 התפרץ למעשה לנתיב נסיעתו, ופנה שמאלה מבלי לאותת ומבלי שעצר תחילה.

על פי תקנה 41 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961: "נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש." (ההדגשות שלי – י.ב.).

מנגד, סבורני כי רובץ לפתחו של התובע מס' 2 אשם תורם בשיעור ניכר של כ- 40% לקרות התאונה, וזאת מאחר שעל פי הנזקים שנגרמו לרכבים, סביר שנסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, ולא נזהר כדבעי בעת התקרבו למקום, שעל אף שלא היה צומת במובהק, הרי שיש בו אפשרות לכניסת רכבים או לסטייתם מנתיב הנסיעה.

יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך ע"א 553/73 שלמה אליהו נ' סלם חנחן, ואש, פד"י כט(2) 341 נפסק כי:

".... נקבע כי זכות קדימה כזאת אינה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית, וכדברי השופט גויטיין (שם, [1], בע' 1257) אין להשתמש בה "בעיניים עצומות". "נהג, על-אף היותו בעל זכות דרך. צריך להיות ער לנעשה בכביש". אם בנסיבות אלה הטיל בית-המשפט המחוזי אחריות על המערער בשיעור של 20% ובית-משפט זה לא ראה צורך לדון בכך ורק ביחסים שבין שני הנהגים הטיל את האשמה כולה על הנהג השני, בעניננו לא-כל-שכן. לא למותר להזכיר, שאף בצומת מרומזר, לפי תקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, אסור לנוהג רכב להיכנס לצומת גם כשהרמזור מתיר את הכניסה, אלא אם ברור לו כי ביכלתו לעבור או להמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. משמע, שגם כשניתן לו אור ירוק ברמזור, עליו לשים לב לנעשה בצומת ובצדיו ולוודא שהוא יכול לעבור בו ללא הפרעה וללא תקלה." (ההדגשה שלי – י.ב.).

ממיקום הפגיעה ברכבם של הנתבעים 1-2 ניתן להסיק כי התובע מס' 2 איחר להבחין ברכב, ומוטל על כתפיו אשם תורם לאופן התרחשות התאונה.

לעניין גובה הנזק, אני מקבל את טענת הנתבעת מס' 3 כי הנזק בגין הפסד הנחה בגין העדר תביעות הינו, ברובו, נזק עתידי, וכי הנזק המוכח הינו בסך של 597 ₪ בלבד (ראה לדוג' בת"ק (רחובות) 10908/10 ראובן סהר נ' חברת השכרת רכב יורפקאר, פורסם בפדאו"ר-גוגל ובתק 39692-01-11 (באר-שבע) אלי תורג'מן נ' אילן חדור, פורסם בפדאו"ר-גוגל).

עוד אני מקבל את טענת הנתבעת מס' 3 כי התובעים לא הוכיחו כדבעי את ירידת הערך שנגרמה לרכבם, וזאת בשל העובדה שמחוות דעת השמאי שצירפו לא עולה כי הונח בפניו עברו הביטוחי של הרכב, והוא אינו מתייחס לנתון זה כלל.

יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך לקוח מתוך תאמ 10-02-13122 (חיפה) דוד שלו נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (חיפה), פורסם בפדאו"ר-גוגל:

"התובע ירידת ערך לרכבו, עליו הנטל להוכיח זאת ואת שיעורה.

דו"ח "ועדת ששון", המצוטט תדיר בבתי המשפט על ידי חברות הביטוח, קבע שורה של כללים באשר לנתונים חיוניים שיש בהם כדי להשליך על מחירו של הרכב ועל שיעור ירידת הערך שתיקבע לו לאחר תאונה. כך, למשל, ניתנה התייחסות לתאונות קודמות, מצב מכני, זהות בעלויות קודמות שיש בהם השפעה על המחיר (פרטי, חברה וכד').

אמנם, נקבע לא פעם כי דו"ח ועדת ששון האמור אינו בעל תוקף מחייב, אולם ניתן להתייחס לכך, להבנתי, כאל אמדן.

במקרה שבפני, התובע הגיש חוות דעת. הנתבעת נמנעה מעשות כן.

חוות דעת השמאי מטעם התובע מפורטת וכוללת חלק מן הנתונים אליהם התייחס דו"ח ועדת ששון, אולם אין היא מתייחסת לסוגיית בעלויות ותאונות קודמות. מעדותו של שמאי התובע בעצמו עולה כי לתאונות קודמות, למשל, יש השלכה ברורה על קביעת ירידת הערך.". (ההדגשות שלי – י.ב).

עוד אינני מקבל את תביעתם של התובעים לפיצוי בגין "טרחה ועגמת נפש" באשר הועלתה באופן סתמי וכללי בכתב התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ