אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דידי סיבוני נ' שירות בתי הסוהר

דידי סיבוני נ' שירות בתי הסוהר

תאריך פרסום : 26/10/2017 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון ירושלים
6499-17
25/10/2017
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
המבקש:
דידי סיבוני
המשיב:
שירות בתי הסוהר
עו"ד פנחס גורט
החלטה

                                          

 

  1. 1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 9.8.2017 (עת"א 37018-06-17, כבוד השופט א' יקואל) (להלן: הבקשה ו-פסק הדין מ-2017, בהתאמה). במסגרת פסק הדין, דחה בית המשפט את עתירתו של האסיר (להלן: המבקש), מהטעם שהסעד שהתבקש בעתירה הושג במהלך בירורה – שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב או שב"ס) שילב את המבקש בהליך טיפולי. בהינתן האמור, הבקשה שלפניי נוגעת לטיב הליך הטיפול שבו המבקש שולב ולכך שלטענתו המדובר בטיפול ראשוני בלבד. יובהר כי בכותרת פסק הדין מ-2017 צוין שמדובר בהחלטה, אולם מכיוון שמבחינה מהותית זהו פסק דין, אתייחס אליו ככזה.

רקע עובדתי

  1.  המבקש הוא אסיר פלילי שהורשע ברצח אשתו ונידון למאסר עולם שעונשו לא נקצב, החל מיום 7.5.2000 (תפ"ח 3002/00 ו-ע"פ 334/02). נכון לעת הזו, המבקש ריצה למעלה מ-17.5 שנות מאסר. כפי שנמסר על ידי המשיב, המבקש החל לרצות את מאסרו בבית הסוהר איילון; בשנת 2003 הועבר לבית הסוהר אשל למשך 13 שנים (במהלכם ריצה מספר חודשים בבית הסוהר מגן); והחל מאוגוסט 2016 הועבר חזרה לבית הסוהר איילון. בהתאם להתייחסות ראש תחום טיפול ושיקום של בית סוהר איילון מיום 19.9.2017 (להלן: חוו"ד מיום 19.9.2017), וכפי שעולה מכתבי הטענות של המבקש עצמו, המבקש מכחיש בתוקף את ביצוע העבירה שבגינה הורשע.

           טרם שיוצגו עיקרי העובדות הצריכות לעניין, יש להבהיר כי לנושא השתתפות אסירים בהליכי טיפול ושיקום בבית הסוהר השלכות משמעותיות על אורך תקופת מאסרם ועל האפשרות כי יזכו להטבות במהלכה, ובין היתר ליציאה לחופשות. יודגש כי בכל הנוגע למשך תקופת המאסר, נושא הטיפול נשקל הן בשאלת קציבת עונשו של אסיר המרצה מאסר עולם שעונשו לא נקצב – בדומה למבקש שלפניי – והן בעת בחינת האפשרות לשחרור מוקדם של האסיר בהתאם להוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן:חוק שחרור על תנאי ממאסר). עוד יצוין, וכעולה מחוות הדעת המקצועיות שצורפו לתגובת המשיב, כי יש להבחין בין הליך טיפול ראשוני להליך טיפול ייעודי. בעוד טיפול ראשוני הוא קצר טווח ותכליתו ככלל להקנות כלים בסיסיים, להעלות מוטיבציה לטיפול ולבחון התאמת האסיר לטיפולים עתידיים, טיפול ייעודי נחשב לאינטנסיבי במיוחד ומותאם לאסיר בהתאם לעבירה שביצע, נסיבות חייו וצרכיו האישיים.

           ביום 16.12.2014 שולב המבקש בקבוצה ראשונית, בהנחיית עובד סוציאלי ויועצת רשות שחרור האסיר, שמטרתה העלאת המוטיבציה לצורך בטיפול. המבקש לקח חלק בכל שמונת המפגשים הטיפוליים, ולמרות עמידתו בכללי הקבוצה, גורמי הטיפול התרשמו כי לא התחבר לתכני הטיפול; לא ראה עצמו כאדם אלים, לא הביע מודעות לדפוסיו האלימים ולא שיתף מעולמו הפנימי. יצוין כי לפי חוו"ד מיום 19.9.2017, עד לאותה עת (למעלה מ-14 שנים) המבקש היה "בקשר מעקבי עם עובד סוציאלי ולא השתלב בהליך טיפולי".

  1. ביום 13.10.2015 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"א 20868-10-15), במסגרתה ביקש כי בית משפט יורה למשיב לאפשר כניסת מטפלים חיצוניים לאבחן את מסוכנתו של המבקש. עוד ביקש כי בית משפט יורה על שילובו בפרויקט הטיפולי "אבני הדרך" או לחלופין, שהמשיב יודיע כי המבקש איננו זקוק להליך טיפולי ויחדל לעשות שימוש בנושא זה כטענה לדחיית בקשותיו ליציאה לחופשה או להמלצה על קציבת עונשו. בתגובה להליך, הבהיר המשיב כי פרויקט "אבני דרך" מעניק טיפול אינטנסיבי וארוך טווח לאסירים השפוטים למאסרים ממושכים בגין ביצוע עבירות חמורות, בנושא כישורי חיים והקניית כלים להתמודדות במצבי לחץ במאסר ועם חזרתם לחברה. עוד הודגש כי טיפול זה מתמקד בנושא העבירה ועיבוד הרגשות הקשורים לביצוע העבירה, תוך שימת דגש על עבירת האלימות. בהקשר זה טען המשיב כי אין מקום לשלב את המבקש בטיפול האינטנסיבי המבוקש, מאחר שהמבקש לא תופס עצמו כאדם אלים או כזה הזקוק לטיפול ועד כה לא הפיק כל תובנה בנוגע למצבו. משכך, להערכת גורמי הטיפול בבית סוהר איילון (להלן: גורמי הטיפול), המבקש לא יתחבר או יפיק תועלת מהטיפול המרוכז נושא אותה עתירה.

           ביום 8.12.2015 התקיים דיון בעתירה שבסופו הוחלט לדחותה (כבוד השופט ג' גדעון) (להלן: פסק הדין מ-2015). במסגרת פסק דינו נסמך בית המשפט על עמדת גורמי הטיפול, כפי שתוארה לעיל, ואף הביע ספק בדבר אותנטיות המוטיבציה שמביע המבקש לקבלת הטיפול. עם זאת, העיר בית המשפט לקראת סיום כי "טוב תעשה המשיבה אם תנסה לאתר טיפול שיתאים לעותר ולמצבו ואשר ניתן יהיה לשלב בו את העותר חרף הכחשתו את העבירה וחרף העדר תובנה למצבו כנטען".

  1. בהמשך לפסק הדין מ-2015, ביום 6.1.2016, שולב המבקש בקבוצת ראשונית שעניינה "ויסות כעסים", שאותה סיים ביום 14.4.2016, לאחר השתתפות בשלושה-עשר מפגשים. לפי שנמסר, גורמי הטיפול התרשמו כי המבקש השתתף בקבוצה באופן פורמאלי בלבד, וכי נראה היה שהוא נתרם באופן מצומצם מההליך הקבוצתי. לאחר מכן, ולמרות התרשמות זו של גורמי הטיפול, החל המבקש להשתתף בקבוצה ראשונית שעניינה "עיוותי חשיבה" בהנחיית עובד סוציאלי וקצין חינוך. מטרת קבוצה זו היא לקבוע את המשך הטיפול בתחום העבירה הפרטנית הרלוונטית לכל משתתף. המבקש לקח חלק בשבעה מתוך שנים-עשר מפגשים שנקבעו להליך טיפולי זה, וזאת בשל העברתו ביום 10.8.2016 לבית סוהר איילון. יובהר כי לפי הנמסר בתגובת המשיב, גורמי הטיפול לא סברו שהפסקת ההשתתפות בקבוצה זו פוגעת ברצף הטיפולי או מונעת השתלבות בקבוצה אחרת במידת הצורך. למען שלמות התמונה, יצוין כי המבקש התנגד להעברתו לבית סוהר אחר ואף פתח בהליכים משפטיים על מנת לשנות את ההחלטה (עת"א 11227-11-15 ו-רע"ב 8858/15) – הליכים אלו נדחו. בהמשך לכך, המבקש ביקש לעכב את העברתו לבית הסוהר איילון על מנת שיוכל לסיים את הליך הטיפול שהיה בעיצומו – אך גם בקשה זו נדחתה. עוד יצוין כי אף הוריו של המבקש פנו למשיב בבקשה לדחיית מועד העברתו. בקשת הורי המבקש נדחתה, תוך שהמשיב ציין במסגרת מכתב מיום 9.8.2016 כי בית סוהר איילון "קיבל הנחיות לעניין המשך הטיפול בבנכם" (להלן: מכתב המשיב מיום 9.8.2016).

           עם העברת המבקש לבית סוהר איילון, ערכו עמו גורמי הטיפול מספר שיחות. כפי שעולה מתגובת המשיב, מהשיחות האמורות עלתה סתירה מסוימת בגישת המבקש: מחד גיסא, המבקש הצהיר כי הוא מעוניין להשתלב בטיפול, ומאידך גיסא התקשה לתפוס עצמו כאדם אלים ולא גילה כל תובנה המעידה על היזקקות או צורך בטיפול. עוד צוין כי ביום 9.5.2017 נערך למבקש אבחון פסיכולוגי לבקשת ועדת השחרורים, לצורך בחינת קציבת עונשו (להלן: האבחון העדכני). באבחון שנערך למבקש הודגש כי הוא אינו מביע כל רגש או קושי ביחס למוות של אשתו ולעובדה שהוא זה שהורשע ברציחתה. התנהלותו בבית הסוהר תוארה כחיובית, תוך שצוין כי הוא כלוא באגף אסירי עבודה, משולב בתעסוקה וכי לא נזקפו לחובתו עבירות משמעת. לצד זאת, הממצאים הטיפוליים תיארו את המבקש כאדם זהיר ומחושב שמנסה להצטייר באור חיובי. עוד צוין כי ניכר שהמבקש מרוחק מרגשותיו ופועל בשליטה עצמית גבוהה ובכלל זה אינו נוטה לדווח על מצוקה, עוינות או דחפים שליליים כלשהם. נקבע כי שילוב זה, בין עיכוב משמעותי של רגשות שליליים לצד שליטה עצמית גבוהה, עלול לגרום להתנהגות תוקפנית לעיתים רחוקות מאוד. עם זאת, הודגש כי במצבי קיצון ייתכן שיופיעו התפרצויות כעס ותוקפנות בעלות אופי מתוכנן ומבוקר. הובהר כי מודעות המבקש למאפיינים אישיותיים אלה אינה גבוהה. בנוסף צוין כי ממצאי האבחון הקודם שנערך למבקש, מיום 16.3.2014, תיארו את המבקש כבעל דפוסים של הפרעת אישיות ונטייה לדפוסי מחשבה אנטי-סוציאליים. בשל כל אלה, נקבע כי הפרוגנוזה להיתרמות משמעותית מהטיפול איננה גבוהה וכי הערכת המסוכנות לאלימות בעתיד היא בינונית. עם זאת, צוין כי "במידה וישתלב בטיפול מעבר לרמה הפורמלית (כפי שהתקיים עד עתה) ויתרם ממנו, אזי מסוכנותו עשויה לפחות".

  1. ביום 28.5.2017 דחתה ועדת השחרורים המיוחדת במקום מושבה בבית הסוהר מעשיהו את בקשתו הרביעית של המבקש כי זו תמליץ על קציבת עונשו (להלן ולעיל: ועדת השחרורים ו-החלטת ועדת השחרורים, בהתאמה). במסגרת החלטתה נסמכה הוועדה על האבחון העדכני שנערך למבקש ועל המסוכנות הגבוהה שמייחסת לו ועדת אלימות במשפחה. בנוסף, הדגישה ועדת השחרורים את תקוותה כי המבקש "ישכיל להשתלב ולנצל את המסגרות הטיפוליות המוצעות לו ולא באופן פורמלי בלבד כדי שיפיק את המירב". בשים לב להחלטתה, ציינה ועדת השחרורים כי המבקש יוכל להגיש בקשה להמלצה על קציבה נוספת בתוך שנה – קרי, במאי 2018. בעשותה כן, עשתה שימוש ועדת השחרורים בסמכותה לקצר את תקופת השנתיים שנקבעה לדיון מחדש בבקשות מעין אלו, לפי סעיף 29 לחוק שחרור על תנאי ממאסר.

           המבקש הגיש ערעור על החלטה זו של ועדת השחרורים לבית משפט מחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"א 23291-06-17, כבוד הנשיא א' טל וכבוד השופטים ש' בורנשטיין ו-ד' עטר). לצד זאת הגיש המבקש ביום 4.6.2017 עתירה נוספת, שעומדת במרכז הבקשה דנן, לשילובו בהליך טיפולי (להלן: העתירה). להשלמת התמונה יצוין כי המבקש עדכן ביום 22.10.2017, כי ערעורו על החלטת ועדת השחרורים נמחק בתום דיון מיום 17.10.2017, לנוכח המלצת בית המשפט לעניינים מנהליים להמתין שתתקבל הכרעת בית משפט זה בבקשה רשות הערעור המונחת לפניי.

ההליך לפני בית משפט לעניינים מנהליים ופסק הדין מ-2017

  1.  במסגרת העתירה התבקש בית המשפט לעניינים מנהליים להורות למשיב להעניק למבקש טיפול, או לחלופין להתיר הכנסת פסיכולוג חיצוני. בעקבות הגשת העתירה, ביום 5.6.2017 נערך למבקש ריאיון על ידי סגנית מפקד בית סוהר איילון. בסיכום הריאיון נכתב כי המבקש לא מיצה הליכים טרם שהגיש את עתירתו וכן כי המבקש שלל אפשרות לעבור לבית סוהר אחר ככל שתיפתח בו קבוצת טיפול למכחישי עבירות אלימות. בהמשך לכך, ביום 5.7.2017 נערך למבקש ריאיון קבלה לקבוצה פסיכו-חינוכית "שינוי דפוסים" שבסיומו נקבע כי המבקש אינו מתאים למסגרת טיפולית זו. עם זאת, בשל עתירתו לקבלת טיפול והרצון להעניק לאסיר הזדמנות להשתלב בטיפול, החליט המשיב לקבלו לקבוצה. ביום 23.7.2017 החל המבקש את הטיפול בקבוצת "שינוי דפוסים" ולפי הנמסר על ידי המשיב, עד כה השתתף בארבעה מפגשים של הקבוצה. כאמור בחוו"ד מיום 19.9.2017, קבוצה זו עוסקת בהקניית מיומנויות טיפוליות קבוצתיות, ומתמקדת ביכולתו של האסיר לזהות את דפוסי פעולתו והבנת עיוותי חשיבה. כפי שנמסר על ידי המשיב, עם סיום הליך זה ניתן יהיה לבחון את מידת רצונו ויכולתו להיתרם מטיפול, ובמידה שאכן תחול תמורה כלשהי בהתנהלותו יגובש האופק הטיפולי המתאים עבורו.

           לנוכח שינוי נסיבות זה, דחה בית המשפט את עתירת המבקש תוך שהדגיש כי "העתירה, כנוסחה, קשורה בקבלת טיפול. אין התייחסות ספציפית בעתירה לטיפול כזה או אחר (אלימות, אסירי עולם שעונשם טרם נקצב וכדומה)". עוד הציע בית המשפט למבקש "לסיים את ההליך הטיפולי, ולהסדיר בינו לבינו את מידת נזקקותו". לסיום הוסיף בית המשפט, כי שמורה למבקש הזכות לפנות בעתירה חדשה ככל שלא ישולב בהליך טיפולי ייעודי בהמשך. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור                     

  1.  במסגרת בקשתו מלין המבקש על אופי הטיפול שניתן לו. לטענתו, המדובר בקבוצה טיפולית התחלתית בלבד – הרביעית במספר שבה הוא נוטל חלק – הניתנת לאסירים בתחילת דרכם, שאינה מהווה טיפול מספק על מנת שוועדת השחרורים תשקול בחיוב להמליץ על קציבת עונשו. עוד טוען המבקש כי בקשתו מעוררת מספר שאלות עקרוניות, וביניהן השאלה אם המשיב רשאי למנוע מאסיר טיפול אך בשל הכחשתו את העבירה המיוחסת לו, כפי שלטענתו נעשה במקרה שלו, בניגוד להלכות מפורשות של בית משפט זה. זאת בפרט בהינתן שהטיפול מהווה תנאי לקציבת עונשו, יציאה לחופשות ולשחרור מוקדם. בהקשר זה מבהיר המבקש כי הציף בפני העובדים הסוציאליים בבית הסוהר וסגנית מפקד בית סוהר איילון, מספר נושאים משמעותיים בחייו הדורשים טיפול, אולם מכיוון שהוא עומד על הכחשתו את ביצוע העבירה, ממאן המשיב לשלבו בטיפול משמעותי. יתרה מכך, המבקש מציין כי במהלך מאסרו "השתתף בעשרות קבוצות טיפוליות, שניתנו על ידי קצינות החינוך בכלא, ועו"סיות ופסיכולוגיות חיצוניות, ובהן שליטה בכעסים, גישור, אינטליגנציה הורית, הורות בשלט רחוק, קבוצות של מכון אדלר (ובהן אף הורות מתקדמת), ניהול קונפליקטים ועוד". אולם מאחר שמסגרות אלה אינן מוגדרות על ידי המשיב וועדת השחרורים כקבוצות הטיפוליות שעל המבקש לעבור, הן אינן מספקות לצורך קציבת עונשו. יצוין כי המבקש לא הרחיב על אודות הקבוצות הללו ואף לא פירט כיצד טענה זו עולה בקנה אחד עם התיאור העובדתי שהוצג בבקשתו ולפיו המשיב שילבו עד כה רק בשלושה הליכים טיפוליים ראשוניים (מבלי שנספרה הקבוצה הנוכחית שבה שולב לאחרונה).

           עוד טוען המבקש כי פסק הדין מ-2017 סותר את פסק הדין מ-2015 שהורה, לטענתו, על שילוב המבקש בטיפול. בנוסף, נטען כי שגה בית המשפט לעניינים מנהליים בכך שלא נתן דעתו להבטחת המשיב (כפי שהובאה במכתב המשיב מיום 9.8.2016) שלפיה המבקש ימשיך להיות מטופל בבית סוהר איילון. לנוכח האמור, ואף בשל הפלייתו לרעה ביחס לאסירים אחרים שנשפטו גם הם למאסרי עולם וכופרים בהרשעתם, טוען המבקש כי נפל פגם בהחלטת המשיב המצדיק התערבותו של בית משפט זה. עוד מוסיף המבקש כי שגה בית משפט לעניינים מנהליים שלא אפשר לו לקבל טיפול באופן פרטי; כך במיוחד לנוכח העובדה שבחוות הדעת מיום 24.7.2017 שצורפה לכתב התשובה לעתירה, צוין כי אין מניעה סוציאלית לכניסתו לבית הסוהר (להלן: חוו"ד מיום 24.7.2017).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ