אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דיארי ואח' נ' לחמן

דיארי ואח' נ' לחמן

תאריך פרסום : 02/09/2013 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
41356-06-13
26/08/2013
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
1. אורן דיארי
2. חוות הגבעה בע"משניהם

הנתבע:
ארז לחמן

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת נ' מימון שעשוע) מיום 13.5.13, בגדרה נתקבלה בקשת המשיב למתן הוראות למחזיקים להפקיד כספי עיקול זמני בקופת בית המשפט ובהימנעות בית המשפט ממתן החלטה בבקשת המבקש, לפיה דמי הפנסיון אינם זכות או נכס שהתגבשו ביום הטלת העיקול.

2. רקע הבקשה הינו תובענה כספית שהוגשה על ידי המשיב כנגד המבקשים על רקע מחלוקת כספית הנוגעת לבעלות בחוות סוסים היא המבקשת 2. לטענת המשיב נתן הוא הלוואה כספית למבקשים אשר לא הוחזרה ובגין כך הוגשה התובענה המצויה ביסודם של ההליכים דנן. לטענת המבקשים אין המדובר בהלוואה, אלא במכירת 50% ממניות חוות סוסים היא המבקשת 2 שהיתה בבעלותו הבלעדית של המבקש 1, למשיב, אשר התחרט על העיסקה שביצע בטענת העדר כדאיותה.

במסגרת תביעתו הגיש המשיב בקשה לעיקול כספים המצויים אצל צדדי ג' (המחזיקים) – בעלי סוסים המקבלים שירותי פנסיון מהמבקשת 2 (אורווה, אוכל וטיפול בסוסיהם).

ביום 20.6.12 ניתנה החלטה על ידי כב' רשם בית המשפט קמא לפיו הוטל עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסי הנתבעים, תוך שהמחזיקים נדרשו שלא למסור נכסים מעוקלים למבקשים. המבקשים הגישו בקשה לביטול העיקול, וביום 15.1.13 ניתנה החלטת כב' רשמת בית המשפט לפיה נקבע כי צו העיקול יחול על כספים שנתפסו בעת הטלת הצו ולא על זכויות עתידיות.

על החלטה זו הוגש ערעור, ובהחלטה שניתנה על ידי עמיתתי כב' השופטת ו' פלאוט ביום 10.3.13, בוטל הסייג לפיו לא יחול העיקול על זכויות עתידיות, זאת בשל העדר הנמקה ובשל העובדה כי המשיב ממילא לא הצליח לעקל כספים אצל צדדי ג', ועל כן עומד הסייג הנ"ל בסתירה לקביעת בית המשפט לפיו עד מועד מתו הצו לא הצליח לעקל דבר ולאחריו אינו רשאי עוד לעקל.

משכך נטען ע"י המשיב, כי הצו חל על זכויות המבקשים המצויות בידי צדדי ג' החל ממועד הטלתו ועל כן ביקש הוא כי יופקדו בקופת בית המשפט, בקשה שהתקבלה והיא נושא הבקשה למתן רשות ערעור דנן.

להשלמת התמונה יצויין, כי נוכח העובדה כי צדדי ג' השיבו כי אין בידם כספים, או שנמנעו מלהשיב לצו העיקול, פתח המשיב תובענה עצמאית לבקשות לאישור לאישור עיקולים כנגד צדדי ג' (בע"ק 30068-07-12).

3. תמצית טענות המבקשים היא, כי החלטת בית המשפט קמא משתמעת לשני פנים: מתן הוראה לתשלום כפול אותו יאלצו צדדי ג' לשלם עבור התקופה מיום קבלת צווי העיקול ועד יום 10.3.13 (היום בו ניתן פס"ד בית המשפט המחוזי בבר"ע הקודמת), או החזרת כספים מאת המבקשת 2, כספים שאינם קיימים עוד, וברי כי אין כוונת בית המשפט לכפל תשלום היא החלטה הגורמת נזק של ממש לצדדי ג' בטרם התבררה התביעה כנגדם, ולחלופין – ככל שההוראה מכוונת כלפי המבקשים, המדובר בחריגה מסמכות שכן בית המשפט לא נתבקש כלל ליתן הוראות למבקשים אלא לצדדי ג', שעניינם תלוי ועומד לפני מותב אחר. לעניין זה פסק בית המשפט קמא בחוסר סמכות גם כלפי צדדי ג', המוגדרים כ"מחזיק שלא הודה", אין בידיהם כספי עיקול ועניינם מתברר לפני מותב אחר.

כמו כן טעה ביהמ"ש בקביעתו כי השאלה האם דמי הפנסיון הינם כספי עיקול במועד התגבש צו העיקול או זכות עתידית, נדונה והוכרעה כבר, בעוד שאין הדבר כך, וכל שהוכרע על ידי בית המשפט המחוזי היה כי הסייג מתבטל בהעדר הנמקה ובהתקיים סתירה בהחלטה. לטענת המבקשים המדובר במערכת יחסים בינם לבין צדדי ג' המתחדשת מידי יום בהתאם לרצון כל אחד מהצדדים, ללא התחייבות כלשהיא בינהם, וכי הן צדדי ג' והן הפנסיון – המבקשת 2, יכולים להפסיק את קבלת השירות (או נתינתו) בכל עת. בנסיבות אלה מדובר בזכויות עתידיות ולא בזכויות הקיימות בעת מתן הצו. מכל מקום, קיימים שיקולים שונים בין בחינת בקשה לביטול עיקול לבין בחינת השאלה מהם כספי עיקול, ובעניין זה לא התקיים דיון כלל.

לבסוף טוענים המבקשים, כי במידה ויזכו עלולים הם לעמוד לפני שוקת שבורה, שכן צדדי ג' הינם לקוחותיהם האחרונים, ופגיעה כזו בכיסם תביא לנטישת המבקשת, הוצאת הסוסים מפנסיון המבקשת וקריסת העסק כולו.

4. תשובת המשיב התבקשה ונתקבלה, וכן התקבלה ביום 22.8.13 תשובת המבקשים לתגובת המשיב.

תמצית טיעוני המשיב היא, המדובר למעשה בנסיון נוסף להתחמקות מצו העיקול, תוך שלמעשה המדובר בערעור "מוסווה" על פסק דינו של בימ"ש זה מיום 10.3.13, שמשמעותו כי צו העיקול שניתן ביום 17.6.12 חל גם על כספים וזכויות עתידיים של המבקשים. גם שאלת היקפו ותוכנו של העיקול נדונה והוכרעה בהחלטת ביהמ"ש קמא מיום 15.1.13. ההחלטה נושא הבקשה נוגעת למחזיקים ולא למבקשים, ואם אכן קיבלו המבקשים כספים, שומה עליהם להשיבם לקופת בית המשפט.

כן טוען המשיב כי הבקשה הוגשה באיחור, וכי בכל הנוגע לבקשה דנן, אין יריבות בין המבקשים למשיב שכן הוגשה כנגד המחזיקים. באשר לתובענה העצמאית, הרי שאינה נוגעת לענייננו. בהליך העצמאי נתבקש חיוב המחזיקים באופן אישי מכח תקנה 378 לתקסד"א, ואילו בהליך דנן, נתבקשה אך הפקדת סכומי העיקול בקופת ביהמ"ש עד גמר ההליך ולא בחיוב המחזיקים באופן אישי. בכל מקרה גם המותב הדן בהליך המתנהל כנגד צדדי ג', נתן החלטה ביום 10.4.13 המסתמכת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי והקובעת כי העיקול חל גם על זכויות עתידיות.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, על נספחיהן, וכן בתיק ביהמ"ש קמא (ת"א 13309-06-12) ובתיק נושא התובענה כנגד צדדי ג' (בע"ק 30068-07-12) לא מצאתי להיעתר לבקשה.

ראשית יש לכאורה ממש בטענת המשיב לפיה הוגשה הבקשה באיחור. עיון בנספח א' לבקשה המהווה אסמכתא לטענה מלמד, כי המכתב נשלח כנטען למס' הפקס של ב"כ המבקשים, כשהיא עצמה מכותבת כנמענת של עותק לו. עם זאת ולטענת ב"כ המבקשים, מוען המכתב והונח על שולחנה של עו"ד אחרת במשרד – עו"ד גוטמן המייצגת אחד מצדדי ג' ולא את המבקשים. אני מתקשה לקבל טיעון זה הנוגע לכאורה לסדרי העבודה במשרד ב"כ המבקשים, ואולם נוכח מסקנתי הסופית הדוחה ממילא את הבקשה, החלטתי לפנים שורת הדין, לדון בה לגופה כאילו הוגשה במועדה.

6.בפסק דינה נושא רע"א 26693-02-13, קבעה עמיתתי כב' השופט ו' פלאוט כדלקמן:

האמור בסיפא להחלטת בימ"ש קמא, הקובע כי העיקול יחול רק על "כספים שנתפסו בעת הטלת הצו ולא יחול על כספים ו/או זכויות עתידיות" אינו מנומק, ומטעם זה בלבד, בעניינינו, דין סייג זה להתבטל (ר' תקנה 192 לתקסד"א, וכן א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 337-338).

ואולם, יותר מכך, הסייג הנ"ל עומד בסתירה לקביעת בימ"ש קמא, באותה החלטה, בסעיף 8, שם נאמר כי "המשיב (המבקש בהליך שבפני – ו.פ) לא הצליח לעקל עד כה כספים אצל צדדי ג'". אם כך, מה לי זכותו המנומקת של המבקש לעקל זכויות המשיבה, אם עד למתן צו העיקול לא הצליח לעקל דבר, ולאחר מתן צו העיקול אינו רשאי עוד לעקל דבר, והוא יוצא וידיו על ראשו.

.... התוצאה היא כי הערעור מתקבל. הסיפא לסעיף 8 בהחלטת בימ"ש קמא מבוטל בזאת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ