אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תובענה נגד נוחי דנקנר ואח' בטענה לביצוע חרם מודעות כלפי עיתון הארץ הפוגע בזכות לחופש הביטוי

דחיית תובענה נגד נוחי דנקנר ואח' בטענה לביצוע חרם מודעות כלפי עיתון הארץ הפוגע בזכות לחופש הביטוי

תאריך פרסום : 21/12/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1905-04-13
17/12/2014
בפני השופטת:
ענת ברון

- נגד -
תובע:
שחר בן מאיר
עו"ד יצחק אבירם
עו"ד שחר בן מאיר
עו"ד דנה שילוני
נתבעים:
1. נוחי דנקנר
2. סלקום ישראל בע"מ
3. שופרסל בע"מ
4. כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ
5. כלל פיננסים בע"מ

עו"ד צבי בר נתן
עו"ד מרב ברוך
עו"ד מאיה נוסבאום-רפפורט
פסק - דין

 

פתח דבר

1.במוקד הדיון ניצבת השאלה: בהנחה שגוף מסחרי-פרטי הטיל "חרם מודעות" על עיתון – קרי: נמנע במכוון מלפרסם את עסקו או מרכולתו דווקא בעיתון מסוים – האם קמה לתובע שהוא קורא אותו עיתון ואף מנוי עליו, עילה ויריבות עם הגוף המסחרי; וזאת בטענה שבביצוע "חרם מודעות" כלפי העיתון, גרם הגוף המסחרי לפגיעה בזכות החוקתית של התובע לחופש הביטוי.

 

הבקשה לסילוק התביעה על הסף

2.התובע מנוי על עיתון "הארץ". עניינה של התביעה הוא בטענתו כי החברות הנתבעות הטילו "חרם מודעות" על עיתון "הארץ", בכך שנמנעו באופן מכוון מלפרסם את מוצריהן בעיתון. בהתנהלות זו, כנטען, יש כדי להביא להתמוטטותו הכלכלית של העיתון או להשפיע על הקו המערכתי שלו. בכך, לטענת התובע, גרמו הנתבעות לפגיעה בחופש הביטוי שלו. ומכאן התביעה למתן סעד הצהרתי שלפיו הנתבעות אמנם ביצעו "חרם מודעות" כלפי "הארץ", וכי בעשותן כן פגעו בזכות החוקתית של התובע לחופש הביטוי. התובע עותר גם למתן צו עשה המורה לנתבעות לחדול מהטלת "חרם מודעות" כאמור.

 

התביעה הוגשה גם נגד הנתבע מס' 1, מר נוחי דנקנר, כבעל השליטה בחברות הנתבעות. ואולם לא נתבקש כל סעד נגדו וכבר משום כך לא היה מקום לצרפו כבעל דין, ויוער אגב כך כי בינתיים גם חלו תמורות במעמדו בחברות אלה. ההתייחסות להלן היא אפוא לנתבעות, ואלה מכחישות את המיוחס להן.

 

הנתבעות כופרות בטענה שביצעו "חרם מודעות" כלפי עיתון "הארץ" וחולקות גם על יתר טענותיו העובדתיות של התובע. ואולם ראשית דבר הן טוענות להיעדר עילת תביעה והיעדר יריבות, גם אם כל העובדות המהותיות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות. על כן הן מבקשות את דחייתה או מחיקתה של התביעה על הסף (להלן: "בקשת הסילוק"). לצורך הדיון בבקשתן זו – ואך ורק לצורך זה – הן נכונות להניח שהנתבעות אכן ביצעו "חרם מודעות" כלפי עיתון "הארץ", וכי עשו כן מנימוקים הקשורים לתוכן הנכתב בעיתון ולא מכל נימוק כלכלי, קרי: החרם נעוץ בנימוק שאינו רלוונטי למטרה שלשמה מודפסות פרסומות בעיתון; וכן הן נכונות להניח לצורך הדיון בבקשת הסילוק, שאותו "חרם מודעות" הביא או יביא בוודאות קרובה לפגיעה כלכלית אנושה בעיתון שעלולה להביא להתרסקותו או להשפעה על הקו המערכתי שלו.

כמוסכם על הצדדים, נדונה תחילה בקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף, על יסוד כלל כתבי הטענות שבתיק וסיכומים שהגישו הצדדים.

 

יוער, אגב כך, כי חוות הדעת מאת ד"ר יובל קרניאל שצורפה על ידי התובע לתשובתו לבקשת הסילוק, אין בה כדי לתרום לדיון העומד על הפרק. כך, משעניינה של חוות הדעת הוא בסוגיות אתיות של עיתונות מקצועית ונאמר בה במפורש שהיא אינה נוגעת להיבטים משפטיים, שבהם בלבד ממוקד הדיון כעת, כאשר זה נסוב על בקשת הסילוק שהגישו הנתבעות. עוד יצוין בנקודה זו, לנוכח סימן שאלה שהציב התובע, כי הפסיקה והספרות מכירות בחופש הביטוי העומד לתאגיד (ולא רק לפרט) בנוסף לזכויות חוקתיות נוספות העומדות לו [ראו ע"א 105/92 ראם מהנדסים קבלנים בע"מ נ' עיריית נצרת עילית, פ"ד מז(5) 189 (1993); בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד נט(2) 14, 66 (2004); אהרון ברק "התאגיד וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" מאזני משפט ח' (תשע"ג) 11]. מן הראוי גם לציין כבר בשלב זה, כי אף שהנתבעות מאוגדות כחברות ציבוריות כמשמעות מונח זה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, בכל הנוגע למשפט הציבורי חברות כאמור נחשבות כגופים פרטיים; ועל כן אתייחס אליהן ככאלה ואכנה אותן כך במסגרת הדיון.

 

3.תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), מקנות לבית המשפט סמכות לסלק תביעה על הסף. זאת בין על ידי מחיקתה (תקנה 100) ובין על ידי דחייתה (תקנה 101), מבלי לדון בה לגופה. על כך נאמר:

"למוסד המחיקה על הסף של תובענה על פי תקנה 100 לתקנות סדר הדין ולזה של דחייה על הסף של תובענה מטרה אחת והיא – לסלק תביעה על הסף, אשר אפילו תתברר עד תומה, לא יהא בה כדי להקנות לתובע את הסעד המבוקש".

[ע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עיריית הרצליה, פסקה 1 לחוות דעתה של השופטת א' פרוקצ'יה; וראו גם חוות דעתו של המשנה לנשיאה א' ריבלין (11.6.2009)].

 

בענייננו, שעה שכנקודת מוצא לדיון בבקשת הסילוק הנתבעות נכונות לסמוך על המסד העובדתי המהותי שהתובע טוען לו – גם אם נכונות זו של הנתבעות היא אך לצורך בקשת הסילוק – השאלה העומדת להכרעה בגדר בקשת הסילוק היא משפטית בלבד. ההכרעה בה אינה מצריכה בירור עובדתי ואינה מחייבת קביעות עובדתיות, וככזו היא מתאימה להידון כבקשה מקדמית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ