אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעת מנהל מקרקעי ישראל כנגד בני זוג מתמרה לסילוק ידם מביתם על מקרקעין המוחזקים על ידם מעל 50 שנה בגין דריסת הרשות ברגל גסה חובותיה המנהליות

דחיית תביעת מנהל מקרקעי ישראל כנגד בני זוג מתמרה לסילוק ידם מביתם על מקרקעין המוחזקים על ידם מעל 50 שנה בגין דריסת הרשות ברגל גסה חובותיה המנהליות

תאריך פרסום : 17/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
7395-07-08
14/09/2013
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד רן עמיאל ואח'
הנתבע:
1. גאזי זיאדנה
2. פאטמה זיאדנה

עו"ד רוסתום גדבאן
פסק-דין

תביעת התובעת - רשות מקרקעי ישראל (להלן: " הרשות") - לסילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין הידועים כגוש *****, חלקה **, מגרש ***, מאדמות העיר תמרה (להלן: " המקרקעין" ו/או " המגרש"), לחיוב הנתבעים בהשבת החזקה במקרקעין לידי התובעת כשהם פנויים מכל אדם וחפץ ובכלל זה, למתן צו להריסת המבנים שנבנו על המקרקעין,כאשר מבוקש כי ההריסה תבוצע ישירות על ידי הנתבעים ולחילופין, על ידי התובעת אם כי על חשבון הנתבעים, וכן לקבלת צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים להיכנס למקרקעין ו/או לעשות בהם כל שימוש מכל סוג שהוא.

העובדות:

1.       ענייננו במקרקעין מוסדרים, אשר רשומים כמקרקעין שבבעלות המדינה, על פי נסח רישום מקרקעין (ראו: נסח רישום שצורף כנספח א' לתצהירי התובעת).

2.       בתחילת שנות הששים (כעולה מעדויות הנתבעים, ושלא נסתרו על ידי התובעת), בנה אביו המנוח של הנתבע בית מגורים על המקרקעין, ובמהלך השנים בוצעו במבנה שינויים, לרבות הרחבות, כך שהיום קיימים על המקרקעין שני בתי מגורים דו-קומתיים (להלן "המבנים"), בהם מתגוררים הנתבעים ובני משפחתם.

3.       חלק מהמבנה נבנה ללא היתר, ובגין אותו חלק תלוי ועומד צו הרסה שיפוטי (ראו:נספח ו' לתצהירה של אנשראח זידאני, 5130/98 הועדה המקומית לתכנון ובניה - שפלת הגליל נ' אנשראח ח'ליל זידאני).

4.       הנתבע 1 (להלן: " הנתבע") פנה, בשנת 2005, אל הרשות בבקשה להסדיר את חזקתו במקרקעין. בפנייתו זו, הנתבע הצהיר כי המקרקעין מוחזקים על ידו מאז 1975 (ראו: נספח ג' לכתב התביעה). למותר לציין, כי הנתבעים הינם בני זוג.

5.       הרשות נעתרה לפניית הנתבע וביום 15.05.2007 הודיעה לו, כי אושרה בקשתו להקצות לו את המגרש באמצעות הסכם חכירה (להלן "העסקה"), וזאת בהתאם להחלטה מס' 923 של מועצת מקרקעי ישראל, המסדירה את המקרקעין בעיר תמרה (ראו: נספחים ד' ו-ה' לכתב התביעה).

6.       לנתבע הוצע לרכוש את הבעלות בקרקע בדמי חכירה של 288,927.04ש"ח, המהווים כ-51% מערך הנכס, שנאמד בשעתו בסך 566,523.60 ש"ח, וזאת תוך 60 יום ממועד אישור העסקה על ידי הרשות (13.05.2007).

7.       הנתבע נדהם מגובה הדרישה (במאמר מוסגר אציין, כי מסתבר שתדהמתו הייתה מוצדקת, לנוכח פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי כפי שיפורט בהמשך). הנתבעים לא נענו להצעת הרשות להסדיר את המקרקעין ולא שילמו את דמי החכירה שנדרשו. על כן, הרשות ביטלה את העסקה וביום 09.10.2007 הודיעה לנתבע כי העסקה בטלה ועליו לפנות את המקרקעין בתוך 30 ימים. דרישה נוספת לפינוי נשלחה ביום 18.11.07.

8.       חרף טענות הנתבעים לבעלותם במגרש, פשיטא כי בסופו של יום הנתבעים אינם מתכחשים לעצם הצורך בהסדרת חזקתם במקרקעין, אך ביקשו שלא להפלותם מתושבי הכפר תמרה שהחזיקו במקרקעין סמוכים למקרקעין של הנתבעים ושילמו סכומים מופחתים בהרבה מהסכום שנדרש מהם.

9.       יודגש, כי המינהל לא נקט בכל פעולה כנגד הנתבעים, עד שלא פנה הנתבע בעצמו ומיוזמתו למינהל להסדרת חזקתו במקרקעין. בפועל, הנתבעים המשיכו להחזיק במקרקעין במשך עשרות שנים, לנהוג בהם מנהג בעלים, לבנות ולהרחיב את הבנייה, הכל בידיעת הרשות, כפי שיפורט בהמשך.

טענות התובעת

10.   לנתבעים אין כל זכות במקרקעין, וזאת בהסתמכה על נסח רישום המקרקעין, ממנו עולה כי המקרקעין בבעלות מדינת ישראל, ואין בנמצא כל תיעוד המצביע על בעלותם או זכויותיהם של הנתבעים במגרש.

11.   הנתבעים אינם ברי רשות בקרקע, וזאת כפי שעולה מעצם פנייתו של הנתבע להסדרת הקרקע ב-2005.

12.   הגם שנצא מתוך הנחה, כי הנתבעים ברי רשות בקרקע, פשיטא כי רשות זו אינה בתוקף יותר, לאחר פנייתו של הנתבע להסדרת המקרקעין וביטול העסקה.

טענות הנתבעים

13.   הנתבעים הם בעלי המקרקעין. לטענתם, ועל פי עדותו של הנתבע 1 מיום 08.11.2010, המגרש נרכש על ידי אביו המנוח של הנתבע -  בעלה המנוח של עדת ההגנה מס' 2, הגב' אנשראח זיאדנה- בשנות ה- 50, לאחר שעברו כפליטים מכפר דאמון לתמרה בשנת 1948. המגרש נרכש מבעליו הקודמים, אברהים מוסטפא אלחאג' דיאב, שהציג את עצמו כבעל המגרש.

14.   הרשות ידעה במשך שנים רבות אודות הימצאות הנתבעים במקרקעין, ולא נקטה בשום פעולה. כך, שהרשות נתנה את הסכמתה לשימוש שנעשה על ידי הנתבעים במקרקעין, והם בבחינת ברי רשות במקרקעין.

15.   התביעה התיישנה בחלוף 7 שנים ממועד תפיסת המקרקעין בידי הנתבעים וביצוע הבניה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ