אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעת לשון הרע נ' יאיר לפיד

דחיית תביעת לשון הרע נ' יאיר לפיד

תאריך פרסום : 23/02/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ירושלים
6062-07
22/02/2009
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
התובע:
מגד דיין
הנתבע:
יאיר לפיד ואח'
פסק-דין

בפניי תביעת לשון הרע.

1. התובעים הם שנים. התובע 1 הוא חננאל רחמים מגד דיין (להלן - התובע). התובעת 2 היא אילה דיין (להלן - התובעת; ביחד ייקראו התובעים יחד - התובעים). התובעת היא אמו של התובע. עניינה של התביעה במאמר (להלן - המאמר), שהתפרסם בעיתון ידיעות אחרונות ביום 12.5.06. המאמר התפרסם במסגרת המוסף "7 ימים" (להלן - המוסף). הנתבע 1 הוא יאיר לפיד (להלן - הנתבע או לפיד), עיתונאי אשר חיבר את המאמר. הנתבע 2 הוא ניר חפץ (להלן - נתבע 2), אשר על פי הטענה היה העורך האחראי של המוסף במועד הרלוונטי. הנתבע 3 הוא ארנון מוזס (להלן - נתבע 3), אשר על פי הטענה הוא מחזיק מניות מרכזי בעיתון ידיעות אחרונות. הנתבע 4 הוא מו"ל ידיעות אחרונות (להלן - נתבע 4; ביחד ייקראו כל הנתבעים להלן - הנתבעים).

2. ברקע התביעה נמצא אירוע שהתרחש ביום 3.5.06, ה' אייר תשס"ו, הוא יום העצמאות. התובע נבחר כחייל מצטיין ביחידתו. הוא הוזמן באותו יום למשכן נשיא המדינה על מנת לקבל מידיו ומידי הרמטכ"ל את אות ההצטיינות. התובע הגיע למקום. בהסרטה של האירוע, אשר הוגשה כראייה, נשמע קולו של הכרוז מכריז על התובע. התובע ניגש אל הבמה, עליה ניצבו נשיא המדינה ולשמאלו הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ (להלן - הרמטכ"ל). הרמטכ"ל והתובע הצדיעו זה לזה. התובע לחץ את ידו של הנשיא. הוא קיבל ממנו תעודת הצטיינות. הוא נראה מחליף דברים עם הרמטכ"ל. על עדות התובע לגבי תוכן השיחה בינו ובין הרמטכ"ל אעמוד בהמשך. התובע לא לחץ את ידו של הרמטכ"ל. בהמשך לכך, הוא עזב את הבמה.

הפרסום

3. (א) המאמר התפרסם ביום 12.5.06. הוא עוסק באירוע האמור. הוא כלל גם טענות לגבי דברים שהתרחשו לאחר האירוע. כותרת המאמר היא "החייל האמיץ חננאל". אתאר באופן כללי את תוכן המאמר.

(ב) המאמר נפתח בטענה, כי התובע קצב לרמטכ"ל פרק זמן של שלושה ימים להתנצל בפניו ולהחזיר אותו ליחידתו, שאם לא כן התובע יעתור לבג"צ. נטען, בקשר לכך, כי התובע אינו מפחד מן הרמטכ"ל, והוכיח זאת בכך שסירב ללחוץ את ידו בטקס הענקת "אות המצטיין" במשכן הנשיא, לאות מחאה על ההתנתקות.

(ג) בהמשך לכך נכתב, כי חטיבת השריון בה שירת התובע החליטה, בהמשך לכך, להדיח את התובע משורותיה באופן מיידי. המאמר סקר את מעשי הגבורה של החטיבה במערכות ישראל השונות. הנתבע מצטט את צביקה גרינגולד, בעל עיטור הגבורה, אשר לחם בשורות החטיבה, כמי שאמר לו כי "הצבא בנוי על כבוד ולחייל הזה אין כבוד. הוא עשה להם 'אמבוש'. מילא היה אומר להם קודם, אבל מי שעושה כזה דבר הוא לא מצטיין, ולא אמין, והוא לא יכול להיות בחטיבה שלנו. צריך להעיף אותו לכל הרוחות".

(ד) בהמשך לכך נטען במאמר, כי התובע "... הסביר לכולם שסבו, ברוך סרוסי ז'ל, שהיה תושב גוש קטיף, מת משברון לב בשל ההתנתקות. אלא שבשיחה פרטית שניהל איתו אלוף אלעזר שטרן, ראש אגף משאבי אנוש של צה"ל [להלן - ראש אמ"ש (ע.ש.)], התברר שהסבא היה דווקא חולה סרטן סופני שמצבו הדרדר והלך שנתיים לפני שמישהו שמע את המילה 'פינוי'". נטען כי ראש אמ"ש אמר לתובע כי זהו ניצול ציני ומחריד של טרגדיה אישית, וכי התובע סירב להקשיב.

(ה) בהמשך, נטען כי התובע הסביר, "בצניעות רבה", כדברי הנתבע, כי בטקס נשוא התביעה "השכינה דיברה דרכו". הדברים הובאו במירכאות בגוף המאמר.

(ו) הנתבע טען במאמר כי פעולתו של התובע בטקס היתה מתוכננת. בהקשר זה נטען במאמר כי התובע היה במקום קודם לכן, שכן חיילים מצטיינים מגיעים בבוקר ועושים חזרות, כאשר על הבמה עומד אדם שמייצג את הנשיא, ואדם נוסף שמייצג את הרמטכ"ל. עוד נטען, כי "... למעשה הוא [הכוונה לתובע - ע.ש.] תיכנן אפילו להביא איתו אלבום של תמונות מהפינוי ולדחוף אותו לרמטכ'ל שלו מן המארב, כך שאפשר לרדת כבר עכשיו מהשטות הזאת של הספונטאניות, כי זה לא המקרה".

(ז) הנתבע הוסיף וכתב, כי אולי לא היה נדרש לעניין אילו סבר שהמדובר במקרה פרטי. ברם, לדבריו, "... יותר ויותר חננאלים מתגלים בזמן האחרון. אני לא מדבר פה, חלילה, על אלה שבאמת פונו מבתיהם ברצועת עזה - במקרה שלהם מדובר בטרגדיה אנושית וציונית, וגם הטיפול המתמרח בעניינם אינו מוסיף לנו כבוד; הכוונה היא לכל אלה שברגע שהמדינה לא מתנהגת כמו שהם אוהבים, מיד מודיעים לנו שהם לא חוגגים את יום העצמאות, לא מתגייסים, ולא אומרים תפילת 'הלל', ומקימים את מדינת יהודה, ובהזדמנות זאת גם זורקים שני בקבוקי תבערה על חיילים ושוטרים בחברון".

(ח) הנתבע הוסיף וכתב, כי "כל השנים האלה, מתברר, היינו בכלל על תנאי אצל החננאלים. 'אהבת הארץ' המפורסמת שלהם היא רק לארץ שעושה מה שהם אומרים לה, אחרת הם מיד מודיעים על ניתוק הקשר ומסרבים אפילו ללחוץ לנו את היד .... הם בכל זאת לא צביקה גרינגולד, רק חבורה מפונקת ששוברת את הכלים ברגע שלא נותנים לה את הצעצוע שלה".

(ט) הנתבע סיים בפיסקה הבאה, תוך שימוש בגוף ראשון רבים, כי "אנחנו לא הסכמנו עם מלחמת לבנון, ובכל זאת הלכנו, ולא הסכמנו עם ההתנחלויות, ובכל זאת שילמנו את החשבונות, ולא כל כך התחשק לנו לעשות מילואים במחסומים, ובכל זאת עמדנו כמו טמבלים בכל שנה כדי לתלות את הדגל הכחול לבן .... אין יום שאנחנו לא מתפללים לשלומה של המדינה הזו וכל תושביה, כולל חננאל המחלחל. אז אם מישהו לא מוכן לייצג אותנו בבית הנשיא ביום העצמאות, אנחנו לא מכריחים, רק שלא יתפלא אם מדיחים אותו, לא רק מהחטיבה אלא גם מחיינו".

4. הדיון בתביעה ייעשה על פי ראשי הפרקים הבאים. תחילה, אדון בטענות שבכתב התביעה בדבר לשון הרע במאמר. במסגרת זו, אתייחס למעמדו של התובע כדמות ציבורית, לצורך העניין שבפניי. מסקנתי היא, כי על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש לדחות חלק מן הטענות ללשון הרע. בהמשך לכך, אדון בטענות הנתבעים להגנות על פי חוק איסור לשון הרע. אעשה כן גם על בסיס פסיקה, לפיה מעמדו של תובע כדמות ציבורית נשקל בעת הדיון בהגנות, ולא בעת הדיון בעצם קיומה של לשון הרע. מסקנתי היא, כי לנתבעים עומדות טענות הגנה טובות, ביחס לרוב הטענות של לשון הרע. עם זאת, ביחס לעניין אחד אין לנתבעים הגנה טובה. לסיום, אדון בשאלת הסעדים להם זכאי התובע. אדון גם בזכות התובעת לסעד, ובשאלה כלפי מי מן הנתבעים עומדת הזכות לסעד.

לשון הרע

5. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן - חוק איסור לשון הרע) מגדיר לשון הרע כך:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול-

(1)     להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם

(2)     לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ