אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעת האם למזונות בזמן שהאב נמצא בכלא

דחיית תביעת האם למזונות בזמן שהאב נמצא בכלא

תאריך פרסום : 13/07/2010 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
4455-22-8
18/03/2009
בפני השופט:
1. הרב ישראל שחור אב"ד
2. הרב דניאל אדרי דיין
3. הרב יצחק אושינסקי דיין


- נגד -
התובע:
פלונית
הנתבע:
פלוני
פסק דין

א.         בשנה האחרונה ניתנו שתי החלטות שדחו את תביעת התובעת לחייב את הנתבע - האסיר, במזונות עבור ילדיו (הראשונה מתאריך כג סיון תשס"ח 26.6.08 והשניה מתאריך ג' אלול תשס"ח 3.9.08).

ב.         על אף האמור פתח ב"כ התובעת תביעת מזונות זו הפעם השלישית וביקש דיון חוזר והביא אסמכתאות משפטיות והלכתיות לצדד בעמדתו שיש לחייב את הנתבע במזונות ילדיו.

ג.          בית הדין עיין בחומר שצורף אך לא מצא הצדקה לשנות את פסיקתו מהפעמים הקודמות.

ד.         יש לציין שהתובעת מקבלת תמיכה מקסימלית מהביטוח הלאומי, כך שכל פסיקה למזונות לא תוסיף לה מעבר לקיצבה שהיא מקבלת כיום.  נכון הדבר שהתובעת מעדיפה לקבל את הכסף מביטוח לאומי בגין מזונות הילדים ולא בגין הבטחת הכנסה.

אנו ערים לכך שיש לתובעת יתרונות לקבל את הכסף באופן זה, אך יחד עם זאת אין בכך כדי להצדיק לפסוק חיוב מזונות על אדם שאינו יכול לעבוד בגלל היותו אסיר, גם אם הוא נשפט על עבירות חמורות שרק הוא אחראי להם, ועל כך הוא נותן את הדין במאסר ממושך.

יש לציין שהילדים כולם כיום מעל גיל שש, כאשר הבסיס ההלכתי לחיוב המזונות הוא דין צדקה לא ניתן לחייב אדם בצדקה כאשר אין לו ואין לו יכולת השתכרות.

לב בית הדין אינו אטום לקשיים העצומים שהתובעת מתמודדת יום יום בגלל מעשיו הפליליים של הנתבע.

כאשר אב אינו מפרנס את ילדיו הרי הם מוטלים על הצבור ואכן במדינת ישראל קיים מנגנון רחב של תמיכה במשפחות במצוקה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. אף אשה זו נהנית מכספי צבור ותמיכה. נכון הדבר שאין הקומץ משביע את הארי. פעמים רבות אנו נתקלים במשפחות שאינם יכולות להסתדר עם התיקרה שנקבעה בביטוח לאומי.

ועתה לנימוקים ההלכתיים.

בנסיבות הנ"ל, ביה"ד סבור שאין מקום לחייב את האב במזונות ילדיו. 

עי' פד"ר ב, מעמוד 90 והלאה, שם מובא פסק דינו הארוך והממצה של הגר"א גולדשמידט זצ"ל אודות עיקול נכסים. וכך כתב אודות עיקול נכסים עבור מזונות ילדים: "אולם שעבוד כאמור הוא במזונות האשה, אבל מזונות הילדים שאינם מכח חיוב אישות, אין לכאורה לעכב להבטחת מזונותיהם להבא. ועיין בתוספות יום טוב כתובות פרק ד' משנה ו', לענין מזונות ילדים, הכותב: 'אבל ודאי אינו חייב להשכיר עצמו כפועל לפרנסם, אפילו למאן דסבר דבאשה חייב היינו טעמא דמספר כתובה נלמד אנא אפלח'. הרי שחיוב מזונות ילדים אינו כחיוב מזונות האשה ואינו חייב לכן להשכיר עצמו, ואם כן גם לענין עיכוב כך".

הרי שחילק בין מזונות אשה למזונות ילדים. כן הדין גם ביחס ללקיחת חובות עבור מזונות ילדים, רק עבור מזונות אשתו חייב ללוות, שהרי התחייב בכתובתה לזונה, ואולם עבור מזונות ילדיו, הרי הוא כשאר בעל חוב, שאינו מחוייב להשכיר עצמו או להיות בעל חוב לאחר כדי לפרוע חובו.

ביחס לענין זה כתבו בפד"ר ג (עמוד 303, ערעור) כך: "הנה באשר לערעור על שביה"ד בהחלטה המעורערת קבע רק סך שלושים וחמש ל"י למזונות עבור שני הילדים כולל חנוך וזה לא מספיק כלל, אף שלכאורה זו טענה מוצדקת, בכ"ז אין אנו מוצאים שיש לנו להתערב בשקול דעתו של ביה"ד האזורי על יכולתו של הבעל בעת הזאת, אחר שהמציא להם מסמכים על רווחיו ועל חובותיו, ולפי החשבונות הנ"ל יוצא שנשאר לו ממשכורתו כפקיד בדואר אחר סילוק החובות הרובצים עליו בכל חודש בערך רק כשמונים ל"י לחודש, ואם שגם לפי החשבון זה, אחר שביה"ד חייב אותו רק בשלושים וחמש ל"י עבור פרנסת הילדים, עוד נשאר עבורו לבד כארבעים וחמש ל"י לחודש, אולם כיון שחי כעת בנפרד אחר שאשתו עזבה את הבית ועליו לדאוג לכל הצרכים הקשורים עם החזקת הבית ולפרנסת עצמו, נראה שהסכום הנשאר עבורו הוא ג"כ סכום מינימלי".

הרי שמוסכם על הפוסקים שאינו חייב ללוות ולהידחק כדי לפרנס ילדיו. כל שכן שאין לפסוק לאשתו מזונות שתוכל לגבותם בהוצאה לפועל, כאשר אינו יכול כלל להשיג אמצעי תשלום (כגון באסיר), כאשר סך התשלומים שמועברים לילדים יזקפו עליו כחוב.

אמנם, עי' פד"ר טז (עמוד 349, אותו הזכיר ב"כ האשה בכתב התביעה), שם מובא פסק דינם של הדיינים: הרב שמואל שפירא, הרב משה יוסף מילצקי והרב אהרן כהן שפסקו שאף אסיר חייב במזונות ילדיו, וכן קבעו כי על המוסד לביטוח לאומי לשלם מזונות אלו, וכאשר ישתחרר מכלאו יבואו אתו חשבון. אולם, כפי שהובא לעיל נראה שזו לא היתה הגישה הנהוגה בין דייני ישראל. עוד יש לומר ששם איירי בבניו מהנשואה לו, וביחס לכך י"א (ר"ן) שחיובו לזונם נובע מכח חיובו לאם (ונראה שעל כך נסמכו, מכך שציטטו דברי הכ"מ שם שכתב דברים דומים לר"ן), וכשם שחייב ללוות כדי לזון אשתו, כך מחוייב כדי לזון ילדיו. בנידון שלפנינו מדובר בבני זוג גרושים, כך שאין להשוות בין הדברים.

מסקנה:

א.עם כל הצער וההבנה אין מקום בנסיבות אלו לחייב את הנתבע במזונות ילדיו.

ב.אם יהיה שינוי בנסיבות רשאית התובעת לחזור לפנות לבית הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ