אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה עקב קיומו של השתק שיפוטי

דחיית תביעה עקב קיומו של השתק שיפוטי

תאריך פרסום : 04/12/2008 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
8413-06
03/12/2008
בפני השופט:
משה רביד

- נגד -
התובע:
דוד זיזה
עו"ד עמנואל צנטלר וע"ד קלאוזנר
הנתבע:
1. אחוזת ברוך זיזה בע"מ (בפירוק)
2. עו"ד אמיר שושני מפרק אחוזת ברוך זיזה בע"מ (בפירוק)
3. מרדכי זיזה

עו"ד שושני ופמיליה
פסק-דין

ההליך

1.         התובע, דוד זיזה (להלן - "התובע"), הגיש תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו בין השנים 1979-2000 היה הבעלים של מחצית מזכויות הבעלות של נכס מקרקעין, הידוע כגוש 30050 חלקות 25 ו-26 הנמצאים בירושלים (להלן - "הנכס") והיה רשאי להירשם באותה עת בלשכת רישום המקרקעין ככזה.

בכתב התביעה הסתמך התובע על מסמכים שונים המצביעים, לכאורה, כי הזכויות בנכס נרשמו בספרים של הנתבעת 1, החברה אחוזת ברוך זיזה בע"מ (להלן - "החברה"), שהתובע ואחיו מרדכי זיזה, הנתבע 3, היו בעלי מניותיה היחידים.

בסעיף 55 לכתב התביעה נאמר כדלקמן:

"התובע מודע לסתירות שיעלו בתביעה זו, בין הצהרות שונות שלו מהעבר בתיקים אחרים בעניינו של הנכס שבנדון ובכוונתו להתמודד עמן ביושר מלא בידעו כי בסופו של יום הזכויות על הנכס בשנים הרלבאנטיות מן הבחינה המשפטית והמוסרית היו שלו ושל אחיו ודבר לא ישנה זאת".

בכתב ההגנה שהוגש מטעם החברה, המצויה בהליכי פרוק, והנתבע 2, המפרק (להלן - "המפרק"), נאמר בסעיף 65 כדלקמן:

"מוכחש האמור בס' 55 לכתב התביעה. די באמור בסעיף זה על מנת לדחות את תובענתו של התובע, שכן תביעתו היא לקבלת סעד מן היושר, ואולם סעד זה דורש מספר תנאים מקדמיים ובהם ניקיון כפיים ותום לב. משמודה התובע בעצמו כי קיימות עדויות סותרות שלו באשר לבעלות בנכס (שכן בהליכים אחרים הקפיד תמיד להדגיש כי הבעלות בנכס קיימת לחברה ולא לו באופן אישי) הרי שיש לדחות על הסף את תובעתו".

2.         בישיבה שהתקיימה ביום 20.11.2008 העלה בא-כוח החברה והמפרק, עו"ד אמיר שושני, את הטענה כי יש למחוק את התביעה מהטעם שקיים השתק שיפוטי. לאור זאת, נתתי החלטה לקיים דיון בשאלה האם קיים השתק שיפוטי המונע מהתובע הגשת התביעה דנן במסגרתה עתר למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיו בנכס, כאמור, ולמקרה הצורך גם לחקירת התובע על תצהירו.

יום לפני קיום ישיבת ההוכחות, ביום 1.12.2008, קיבלתי העתק מכתב הפניה לחדר מיון על-ידי רופא משפחה בקופת חולים "מאוחדת" שבו נאמר: "תלונות החולה: שלשולים במשך 48 שעות; הבוקר רק פעמיים; כאב בטן גם משתפר; חום 38 בהתחלה; מעט בחילות ללא הקאות; ללא תרופות חדשות, בדיקה גופנית: נינוח ללא סימני התייבשות, בטן רכה מעט, רגישות לא נקודתית". בסיפא של המכתב נאמר: "אינו מסוגל לעבוד מיום 1.12.08 עד ליום 7.12.08, סה"כ 7 ימים".

אין במסמך שהוגש לי שום אישור, כי אכן התובע פנה לחדר מיון.

בנוסף, קיבלתי באותו יום בקשה מבא-כוח התובע, עו"ד עמנואל צנטלר, לעיין מחדש בהחלטתי לדון בשאלת קיומו של השתק שיפוטי.

טענות הצדדים

3.         בישיבה שהתקיימה ביום 2.12.2008 הגיש בא-כוח החברה והמפרק שלה פרוטוקולים והחלטות מבתי משפט שבהם הציג התובע את החברה כבעלת הנכס, חלקם מסמכים אשר הגיעו לידיו לראשונה בעקבות צו גילוי מסמכים שניתן בהליך דנן. עוד הוסיף בא-כוח החברה, כי בהליכי פשיטת רגל של התובע, דיווח התובע כי הנכס נמצא בבעלות החברה ובכך אף הפיק רווח לעצמו, שכן אם היה טוען כי הנכס שייך לו, לא היה מקבל צו הפטר מפשיטת הרגל.

בנוסף, טען בא-כוח החברה והמפרק, כי מאחר שמדובר בתביעה לסעד הצהרתי, מן הדין למחוק אותה, שכן בנסיבות כמתואר לעיל, התובע בא בשערי בית המשפט בחוסר תום לב ואף הגיש התביעה בשיהוי ניכר.

באשר להחלטה שנתנה השופטת בן עמי בבית משפט זה ביום 11.6.2006 בתיקים מאוחדים - בש"א 6581/04, בש"א 3580/05, בש"א 160/06, בש"א 477/06 ופש"ר 746/03 (להלן - "החלטת השופטת בן עמי") - טען בא-כוח החברה, כי השופטת רק הביעה ספק אם ניתן להפעיל את דוקטרינת ההשתק השיפוטי ולכן אין מדובר בערעור על החלטתה. 

4.         מנגד, טען בא-כוח התובע, כי אין לדון בשאלה האם קיים השתק שיפוטי לחובת התובע, משום שבית המשפט הוא שיזם את ההליך בעוד שהחברה והמפרק לא הגישו בקשה נפרדת למחוק את התביעה בטענה כי קיים השתק שיפוטי החוסם את תביעתו של התובע. לטענתו, בית המשפט משתמש בזהירות רבה בסמכותו ליזום דיונים בשאלות שבאי-כוח הצדדים לא עוררו.

גם לגופו של עניין, טען בא-כוח התובע, כי לא היה מקום לדון בשאלת קיומו של השתק שיפוטי מאחר שהשופטת בן עמי בהחלטתה הנזכרת דחתה את הטענה לגופה. בנסיבות אלה, טען בא-כוח התובע, כי אין החברה והמפרק רשאים להעלות את הטענה בשנית.

דיון

5.         בהתאם להוראת תקנה 143(7) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן - "התקנות"), בית המשפט מוסמך "לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט, וכן את הענינים שיתבררו בנפרד" (ראו גם, אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, עמודים 274- 275 (2007)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ