אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה נגד מגדלי אדלר בניה

דחיית תביעה נגד מגדלי אדלר בניה

תאריך פרסום : 23/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום נתניה
6815-06
20/01/2008
בפני השופט:
יעל קלוגמן

- נגד -
התובע:
קרסנטי סלין
עו"ד בוהדנה
הנתבע:
מגדלי אדלר בניה ופיתוח בע"מ
עו"ד בלקין
פסק-דין

1.    הנתבעת, חב' מגדלי אדלר בניה ופיתוח בע"מ, היא קבלן בניה שמבצעת, בין היתר, עבודות בבתי המשפט.

ביום 10.5.05 התקשרה הנתבעת בהסכם עם "נגריית טיב דני קרסנטי", כקבלן משנה לביצוע עבודות נגרות בפרוייקט שידרוגים בביהמ"ש המחוזי בירושלים, אשר הנתבעת זכתה במכרז לביצועו.

2.      מר דני קרסנטי (להלן: דני) הוא מנהל הנגרייה. על החשבוניות של הנגרייה, מתחת ללוגו של "נגריית טיב", כתוב: "(בהנהלת קרסנטי) מומחה בעיצוב ריהוט עתיק". אין מחלוקת כי דברים אלה מתייחסים לדני. הנתבעת טוענת כי לאמיתו של דבר, דני הוא גם בעל הנגרייה, על אף היות "העוסק המורשה" רשום על שם בתו, גב' סלין קרסנטי, שהיא התובעת בהליך דנן.

3.      ביום 16.6.05 שילמה הנתבעת לנגריית טיב שיק מעותד על חשבון העבודות, שהנגרייה היתה אמורה לבצע על פי ההסכם. שיק זה הוא מושא המחלוקת דנן, וייקרא להלן: השיק.

         סכום השיק: 38,685 ש"ח, ומועד פירעונו - 30.8.05. השיק שורטט והוגבל: "למוטב בלבד", והנפרע בו - "נגריית טיב".

         הנתבעת טוענת כי נמצאו ליקויים רבים בעבודת הנגרייה, כפי שפורט בהרחבה בהתנגדות לשטר (בש"א 927/06), ועל כן ביטלה הנתבעת את השיק.

4.      השיק הוגש לביצוע על ידי התובעת, ואז הסתבר לנתבעת כי לצד שם הנפרע שהיא רשמה: "נגריית טיב", הוספו המילים "או קרסנטי".

         בהתנגדות לשטר טענה הנתבעת כי הוספה זו היא זיוף של השיק, ועל כן אין התובעת יכולה להיפרע על פיו. עוד העלתה הנתבעת טענה של כשלון תמורה וטענת קיזוז, בגין הליקויים בעבודתה של נגריית טיב.

         בהחלטתה מיום 27.8.06 לא התירה כב' הרשמת כהן לנתבעת להתגונן בטענות של כשלון התמורה ושל הקיזוז, אך התירה לה להתגונן "לגבי טענת הזיוף והוספת מילים בשיק".

5.      לעניין זה טענה הנתבעת כי שיק שעבירותו וסחרותו בוטלו ("למוטב בלבד"), ניתן לפירעון אך ורק על ידי הנפרע שנרשם בו.

         הנתבעת טענה כי דני לא יכול היה להסב את השיק, משבוטלה סחרותו. לטענתה, הוספת המילים "או קרסנטי" לשם הנפרע נועדה לעקוף מגבלה זו, על מנת לאפשר לצד "רחוק", שאינו צד לעסקת היסוד, לנסות להיפרע מהנתבעת מבלי להיות חשוף לטענת כשלון התמורה, שבגינה ביטלה הנתבעת את השיק.

6.      על כך השיבה התובעת - בתצהירים שלה ושל דני - כי היא אינה טוענת כלל, שהיא צד רחוק לעסקה. אדרבא, העסק שנקרא "נגריית טיב" רשום - מבחינת "העוסק המורשה" - על שם התובעת, והיא בעלת הנגרייה. לפיכך התובעת, לשיטתה שלה, היא צד קרוב, ולא צד רחוק לעסקה.

         על פי האמור בתצהירים של התובעת ושל דני, הוספת המילים "או קרסנטי" בשם הנפרע, לצד "נגריית טיב", לא נועדה אלא לזהות כראוי את הנפרע: "נגריית טיב" היא שם עסק בלבד, ואינה אישיות משפטית. "האישיות המשפטית" של הנגרייה היא התובעת, בעלת הנגרייה, וחשבון הבנק של העסק - בבנק הבינלאומי, על פי עדות התובעת - רשום על שמה.

         הוספת "או קרסנטי" לצד "נגריית טיב" נועדה, איפוא, לאפשר את הפקדת השיק בחשבון הבנק של העסק, שאליו יועד מלכתחילה.

         בהתאם לכך טענה התובעת, כי אין כל בסיס לטענת הנתבעת כי השיק זוייף. לטענתה, שם הנפרע, כפי שנרשם על ידי הנתבעת, אינו שם של אישיות משפטית, ועל כן חסר בשטר "פרט מהותי", כמשמעותו בסעיף 19 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות), והמחזיק בשיק רשאי להשלים את הפרט המהותי.

         מתצהיריהם של התובעת ושל דני עולה כי כל שנעשה על ידי התוספת "או קרסנטי" הוא זיהוי נכון של הנפרע. הנתבעת משכה את השיק לפקודת "נגריית טיב"; נגריית טיב והתובעת הם "היינו הך" (עדות התובעת, בעמ' 4 לפר'); ועל כן - הוספת "או קרסנטי" לאו זיוף היא.

         לא היה לתובעת הסבר: מדוע, אם כך, לא הוסף: "קרסנטי סלין" אלא רק שם המשפחה.

         על כל פנים, הטיעון שהוצג בתצהירים הוא כי התובעת אינה מתיימרת כלל להיות צד "רחוק" בשטר, אלא היא הצד הקרוב, שהוא למעשה הנפרע על פי השטר.

הרושם שהתקבל מקריאת התצהירים הוא כי השיק הופקד בחשבונה של התובעת, שהוא חשבון "נגריית טיב", וכי מההיבט הענייני אין כל פגם אמיתי בכך ששם הנפרע תוקן, על ידי התוספת, לשם שמשקף באופן נכון את שם הנפרע, כפי שנרשם על ידי הנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ