אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה לתשלום שכר עבודה על הסף עקב התיישנות

דחיית תביעה לתשלום שכר עבודה על הסף עקב התיישנות

תאריך פרסום : 30/11/2008 | גרסת הדפסה
ע"ב
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
2642-07
27/11/2008
בפני השופט:
שדיאור שרה

- נגד -
התובע:
זאודו גטצ'ו ואח'
עו"ד ישראלי עודד
הנתבע:
1. מדינת ישראל - משרד ראש הממשלה
2. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
3. THE AMERICAN JEWISH

עו"ד אבי זיידנברג
עו"ד קרן גורביץ
עו"ד קמחי חיים
פסק-דין

בפני בית הדין ערעור על החלטת כב' הרשמת דורית פיינשטיין במסגרת בש"א 1420/07 (להלן: "החלטת הרשמת") אשר על פיה סולקה על הסף תביעת המערערים (התובעים) מחמת התיישנות.

העובדות

1.            1.            המערערים הינם 139 עולים מאתיופיה שהגישו תביעה כנגד המשיבה 1 - מדינת ישראל, המשיבה 2 - הסוכנות היהודית והמשיב 3 - ארגון הג'וינט, לתשלום שכר עבודה שלכאורה הובטח להם בגין עבודתם במשיבים בגין העלאת יהודי אתיופיה לארץ במסגרת מבצע שלמה.

2.            2.            טרם עלייתם לארץ, המערערים ביצעו לטענתם עבודות שונות עבור המשיבים בשנים 1990-1991, שמטרתן היתה לסייע לעולים ששהו באדיס אבבה בזמן המתנתם להעלאתם ארצה (לפירוט פעולותיהם ר' סעיפים 7-9 לכתב הערעור).

בגין עבודתם זו, טענו המערערים כי הובטחה להם תמורה כספית מהמשיבים ולכן הגישו את תביעתם ביום 8.12.05.

3.            3.            מנגד, טענו הסוכנות והמדינה כי יש לסלק על הסף את תביעתם לאור העובדה כי הוגשה כ-15 שנה לאחר סיום המועד הנטען של ההתקשרות בין הצדדים, ועל כן התיישנה. המדינה בנוסף טענה כי יש לדחות את התביעה גם מחמת חוסר עילה והיעדר סמכות עניינית לבית הדין לעבודה.

4.            4.            ביום 14.5.06 ניתנה החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בה נקבע כי הדיון בתביעות יאוחד וכי לבית הדין בתל אביב אין סמכות לדון בתביעות והן מועברות לבית דין זה.

5.            5.            בתאריך 1.4.07 הגישה המדינה את בקשתה לסילוק תביעת המערערים על הסף. הסוכנות הצטרפה לנימוקי בקשת המדינה לדחייה על הסף. ארגון הג'וינט הצטרף בדיון עצמו.

6.            6.            ביום 27.8.07 ניתנה החלטת הרשמת בבקשה לסילוק על הסף בה קיבלה כבוד הרשמת את טענות המשיבים בעניין ההתיישנות, וקבעה כי תביעות המערערים התיישנו ודינן להיות מסולקות על הסף (עמ' 10 להחלטה).

7.            7.            בגין החלטה זו, הוגש ביום 23.9.07 הערעור דנן.

הכרעת הדין

1.            1.            מצאנו כי החלטת הרשמת מבוססת, מפורטת, מנומקת וראויה להתאשר מטעמיה ולא מצאנו בה כל פגם המצריך התערבותנו בהחלטתה. עם זאת, מצאנו כי יש ליתן הבהרות בעניינים מסויימים, כמפורט להלן.

החלת סעיף 8 לחוק ההתיישנות

2.            2.            המערערים טוענים כי בית הדין קמא לא החיל נכון את סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות" או "החוק") מאחר והמערערים לא היו מודעים לכך שהעסקתם נעשתה, בין השאר, על ידי נציגי המדינה והסוכנות ולא רק על ידי ארגון הג'וינט וכי הדבר נודע להם רק ערב הגשת התובענה באמצעות שני ספרים שיצאו לאור: האחד - ספרו של יעקב פרידמן "מבצע שלמה, שנה ועוד שלושים ואחת שעות" והשני - ספרו של מיכה פלדמן "יציאת אתיופיה" מהם עלה כי העסקתם של המערערים לא היתה רק על ידי נציגי ארגון הג'וינט אלא גם באמצעות נציגי המדינה והסוכנות.

המשיבים טוענים כי בית הדין יישם כשורה את סעיף 8 לחוק ההתיישנות מאחר וכל הנתונים העובדתיים לביסוס עילת התביעה היו ידועים למערערים עוד בשנת 1991. יתר על כן, המערערים אינם עונים על תנאי החלת החריג על פי סעיף 8 הקובע התיישנות שלא מדעת.

3.            3.            הרשמת בהחלטתה דחתה את טענת המערערים כי רק כאשר פורסמו הספרים ידעו מיהו מעסיקם הנכון וקבעה:

"... גם טענה זו להידחות וזאת הן מטעמים עובדתיים והן מטעמים משפטיים. בראש ובראשונה אין במשפט זה של מר פלדמן כדי לקשור בין התובעים ובין המדינה ולפיכך ספק בעיני מדוע יש לעצור את מרוץ ההתיישנות גם כנגד המדינה. שנית, מוסכם על הכל כי הספר פורסם עוד בשנת 1992 וגם אם מרוץ ההתיישנות נעצר עד פרסומו, הרי שאפילו כך חלף המועד להגשת התביעה וזו התיישנה. לבסוף אציין כי טענה זו עומדת בניגוד לכתב התביעה בו טענו התובעים כי נציגי המדינה והסוכנות הבטיחו להם שכר, ולא אמרו דבר בנוגע לכך שלא ידעו כי אלו נציגי המדינה והסוכנות. משכך לא ברור מדוע התובעים טוענים כי לא ידעו ולא יכלו לדעת שהיו עובדי הסוכנות והמדינה עד למועד שעצר את תקופת ההתיישנות."

(סעיף ה' 1 (ג) להחלטה).

עוד קבעה הרשמת בהחלטתה כי המבחן ל"ידיעה" על פי סעיף 8 הינו מבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי ובנסיבות המקרה, המערערים אינם תובעים שבאופן אובייקטיבי לא יכלו לדעת על עילות התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ