דחיית תביעה להפחתת מזונותיו של קטין שהגיש התובע כנגד הנתבעת.

עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתביעה להפחתת מזונותיו של קטין שהגיש התובע כנגד הנתבעת.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.         הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 25.3.2009 במסגרת תמ"ש 79454/01 בבית משפט זה.

2.         בהסכם הסכימו הצדדים כי התובע ישלם למזונות כל אחד מהקטינים שנולדו לצדדים סך של 2,125 ש"ח לחודש, וסכום נוסף של 1,500 ש"ח לחודש עבור מדורם. עוד נקבע כי התובע ישא במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות.

3.         לטענת התובע, הקטין אובחן מלכתחילה כסובל מעיכוב התפתחותי, ואולם ביולי 2009, לאחר חתימת ההסכם, אבחן ד"ר זימן כי הקטין סובל מ-PDD - ליקוי התפתחותי על הספקטרום האוטיסטי.

4.         בעקבות אבחון זה החליט המל"ל להעניק לקטין קצבת נכות מלאה שעמדה על סך 2,362 ש"ח, וזאת רטרואקטיבית מיום 20.8.2008.

5.         לטענת התובע בתביעתו הסתירה ממנו הנתבעת מידע זה.

6.         לטענת התובע, משנודע לו על קבלת הקצבה מהמל"ל סירב להמשיך ולשלם מחצית הוצאותיו החינוכיות החריגות של הקטין.

7.         לטענת התובע הוא אינו עובד יותר כטייס באל-על וכן חל שיפור בהתנהגותו ובהתקדמותו של הקטין, והנתבעת אף היא, מיוזמתה, הפסיקה את הסיוע של החונכת באוקטובר 2010. התובע ציין כי הקטין לומד היום בכיתה א' בבית ספר רגיל, בכיתה של חינוך מיוחד, ושוהה בה עד השעה 16:00 כל יום, כולל ארוחת צהריים.

8.         לטענת התובע, כאשר נחתם הסכם הגירושין והתובע הסכים לשלם סך 2,150 ש"ח לחודש למזונות הקטין " הוא לא ידע שהילד זכאי לקצבת נכות וכי הוא עתיד לקבל את הקצבה המקסימלית כעבור זמן קצר. לו ידע זאת היה דואג לקחת את הקצבה בחשבון ולהפחיתה מכלל צרכיו של הילד".

            לטענת התובע, סכום הקצבה העומד כיום על סך של 2,416 ש"ח שעליו הוחלט ושולם בפועל לאחר אישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין " מהווה שינוי נסיבות המצדיק התערבות בגובה המזונות".

9.         לטענת התובע יש לבצע הפחתה רטרואקטיבית מיום 30.8.2008 " כך שכל התשלומים ששילם לידיה של הנתבעת עבור הוצאותיו החינוכיות והרפואיות המיוחדות של הילד בסך 17,462 ש"ח מאותו תאריך ואילך ייחשבו כתשלומי יתר ששילם התובע על חשבון מזונות הילד, ואשר אותם הוא רשאי לקזז ממזונותיו העתידיים של הילד".

10.        מנגד, כפרה הנתבעת בהגנתה בטענות התובע.

11.        לטענת הנתבעת, התובע הפך "את המצב הכלכלי שלה לבלתי נסבל, קשה מנשוא, והביאה עד כדי חרפת רעב". לטענת הנתבעת היא " ממשיכה לסבול ממצב כלכלי לא פשוט וזאת מאוחר ואין ביכולתה לעבוד במשרה מלאה, שכן עליה לטפל בבנם של הצדדים. לצדדים בן קטין הסובל מאוטיזם PDD ".  

12.        לטענת הנתבעת, במועד החתימה על ההסכם הצדדים שניהם ידעו כי לבן בעיות קשות ועיכוב התפתחותי משמעותי, אולם לא ידעו ממה בנם סובל ולא שיערו עד כמה באמת יהיה גודל ההשקעה והטיפול בבן, שלימים אובחן כסובל מאוטיזם.

13.        לטענת הנתבעת, גם בתקופה שטרם גירושי הצדדים פנתה לייעוץ וטיפול אצל פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ומטפלים פרטיים ועלותו של כל טיפול כזה היתה מאות שקלים. לטענתה, התובע אינו מכיר באופן אמיתי בצרכיו המיוחדים של הקטין ואף מתכחש להם.

14.        לטענת הנתבעת, רק לאחר שעמדה על קיום ההסכם ועל שעל התובע להשתתף במחצית ההוצאות המיוחדות ולאחר ש"העזה" לפעול לקיום פסק הדין המתייחס לשני הקטינים ופנתה לגביית מזונותיהם בהוצאה לפועל, החליט התובע לפנות לבית המשפט בתביעה להפחתת מזונות.

15.        לטענת הנתבעת, בנוסף לקושי הנפשי ובעיקר הכלכלי בגידול ילד חריג ובת הדורשת טיפול מיוחד אף היא, פגע הטיפול בילדים ביכולתה להתפרנס. הנתבעת היא קוסמטיקאית במקצועה ונאלצה להקטין באופן משמעותי את היקף עבודתה ולקוחותיה.

16.        במסגרת כתב הגנתה טענה האם כי מגיעים לה דמי טיפול עבור הטיפול בקטינים, והיא פירטה את ההוצאות הנדרשות עבור הטיפול בקטינים, כאשר סה"כ הסכומים הדרושים לטענתה לצורך הטיפול בקטינים עומד על סך 7,210 ש"ח לחודש.