אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה להכרזת בן מרדן

דחיית תביעה להכרזת בן מרדן

תאריך פרסום : 10/04/2013 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה מחוז ת"א
43572-10-12
05/04/2013
בפני השופט:
נפתלי שילה

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד מירב כהן
הנתבע:
אלמוניות
עו"ד טלי אלמן
פסק-דין

האם יש להכריז על קטינה כ"בת מרדנית" ולהורות על ביטול חיוב אביה במזונותיה?

א.         רקע עובדתי

1.         התובע מס' 1 (להלן: " האב") והנתבעת מס' 1 (להלן: " האם") נישאו בחודש ספטמבר 1996 ובחודש ינואר 1998  נולדה להם הבת א'- הנתבעת מס' 2  (להלן: " הקטינה").

2.         ביום 13.9.98 הגישה האם בקשה לצו הגנה כנגד האב. מאז, בני הזוג נפרדו. צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד בוטל כעבור כמה ימים, כאשר בית המשפט קבע בהחלטתו בין היתר כי: "לא ניתן לתת אמון בדברי המבקשת לגבי הפרטים של האירוע... ברור שגם לפי הודאת המשיב היה פה איזה שהוא שימוש בכוח אם כי כתוצאה מפרובוקציה של המבקשת... לפיכך היה מקום ליתן צו הגנה במעמד צד אחד אולם אין מקום להארכתו. לא נראה לי שהמשיב עלול לפגוע במבקשת ואני סבור שהוא למד את הלקח מהרחקתו בצו ההגנה שניתן במעמד צד אחד" (החלטת כב' השופט גרניט מיום 17.9.98). 

3.         ביום 12.11.98 הוגש תסקיר ביניים לבית הדין הרבני שבפניו הצדדים התדיינו. בתסקיר נאמר כי מאז הפירוד בין ההורים, האב ראה את הקטינה רק פעם אחת. יצוין כי לפני שהוגש התסקיר, הורה בית הדין הרבני כי יתקיימו ביקורים בין האב  לקטינה פעמיים בשבוע משעה 16:00 ועד השעה 17:30 (החלטת בית הדין הרבני מיום כ"ו חשון תשנ"ט).

4.         לאור העובדה כי לא התקיימו הסדרי ראייה כפי שקבע בית הדין הרבני, הגיש האב בחודשים נובמבר ודצמבר 1998  תלונות במשטרה כנגד האם, בגין הפרת הוראה חוקית.האב אף הגיש מספר בקשות לבית הדין הרבני, שבהן עתר לקיום ביקורים מחוץ למרכז הקשר.

5.         ביום 16.12.98 הוגש תסקיר משלים לבית הדין הרבני, בו הומלץ על ביקורים במרכז קשר. ביום 31.12.98 אימץ בית הדין הרבני את המלצות התסקיר.

6.         ביום 4.3.99 הוגש תסקיר נוסף. בתסקיר נאמר כי נערכו כמה פגישות באגף הרווחה בין האב לקטינה ואולם לאחר שההורים הופנו למרכז קשר, האב לא התייצב לפגישות. לדברי פקידת הסעד, בפגישה שערכה עמו אמר האב כי: " הטיפול במרכז אינו נחוץ לו... מאמיןשזה לא יתרום להמשך הקשר שלו עם ביתו". בתסקיר צוין כי האב לא התייצב למפגשים במרכז הקשר מאחר והדבר " מתנגש עם שעות עבודתו". דווח כי התקיימו רק חמישה מפגשים  בין האב לקטינה באגף הרווחה בחודשים נובמבר ודצמבר 1998. בתסקיר נאמר גם כי:

            " לכאורה יש מצב בו האב אינו נפגש עם ביתו הפעוטה 3 חודשים, עקב בעיה טכנית של אי התאמת שעה במרכז הקשר ונוחיותו. אולם, התעוררו תהיות שונות במהלך התהליך, בעיקר סביב העובדה שמר ו' לא פנה אל פקידת הסעד או למרכז הקשר למעלה משלושה שבועות לאחר החלטת בית הדין הרבני. להערכתי זה מטיל ספק מסוים על כנותו של מר ו' לקשר רצוף עם בתו ועל הבנתו לצרכיה הרגשיים לגבי קשר זה וכן ממחיש את קשייו ההוריים של האב. בנוסף, ראינו שאינו מוכן להתגמש לפחות בכל הנוגע לזמנים על פי צרכי הקטינה. הנתק של שלושה חודשים לאחר שכבר חודשו הביקורים הרי נגרם גם מהסיבה שהאב התנגד להמשך הביקורים במתכונת כפי שהוצעה על ידנו. כעת יש צורך לחדש את הקשר שוב פעם לאחר נתק של כ - 3 חודשים, שזה זמן רב בחייה  של בתו בת ה - 14 חודש. התרשמנו שהאב אינו מבין את חלקו בנתק מבתו ועוד מאשים את האם ואת הגורמים הטיפוליים בהיווצרות הנתק. האם מצידה גלתה רצון לקיים את המפגשים במרכז והגיעה למפגש שם עוד טרם החלטת בית הדין, בהתאם להמלצותינו. השתכנעתי מרצונה הכן לאפשר קשר קבוע בין האב ובתם באמצעות מרכז קשר בשלב זה שזה אמור להיות בסיס לקשר רחב יותר בעתיד".

7.         ביום 9.5.99 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית הדין הרבני. בהסכם נקבע בין היתר, כי הסדרי הביקורים של האב  עם הקטינה יעשו " בהתאם לקביעת פקידת סעד שתוסמך על ידי בית הדין".

8.         ביום  22.12.99 הוגש  תסקיר מעדכן. בתסקיר נאמר כי בין יום 18.3.99 ליום 9.12.99 התקיימו 25 מפגשים במרכז הקשר. המפגשים היו מוצלחים " ונוצר קשר חם וחיובי מאודבין האב והבת". ואולם לאחר מכן, האב הודיע שאינו מסכים להמשיך לקיים מפגשים במרכז הקשר וכי: " הובהר לאב שלדעתו של הצוות המקצועי... החלטה להפסיק את המפגשים במרכז הקשר מהווה סיכון להמשך הקשר שלו עם בתו, מתוך חשש לשיבושים הצפויים, ועד לנתק ולכן הוצע לו לחשוב בכובד ראש ולא להיחפז לוותר על המפגשים  במרכז".

9.         בתסקיר נאמר ביחס לאם כי: " מצד אחד היא אפשרה את המפגשים (לרוב) וטענה שמעוניינת בקשר ביניהם אך מצד שני האם הביעה אי שביעות רצון מהמצב ומתחה ביקורת על האב שלא מצא את הדרך לבתם ושלא נוצר ביניהם קשר משמעותי (לדעתה). למרותזאת, הופתעתי לשמוע ממנה שהיא פתוחה לאפשרות של ביקורים מחוץ למרכז ולא שוללת את העניין".

10.        מסקנת התסקיר היתה כי:

            " במקרה הזה, לדעתי, קיים חשש רציני לאי קיום הביקורים, אם יוחלט על ביקורים עצמאיים... התרשמנו בנוסף שהאב אינו מבין את הסיכון ואינו מתחשב באפשרות של נתק ובנזק שיגרם לילדה. בנוסף, נראה לנו שקיים קשר בין הדרישה מהאב לשלם את חובו הכספי למרכז הקשר וסירובו להמשיך לבוא לשם, כי כשהעניין הותנה בתשלום, הוא ביטל... אין ספק לגבי יכולתו של האב לדאוג לביתו כראוי בזמן הביקורים".

            בתסקיר הומלץ על המשך מפגשים במרכז הקשר " במטרה לבנות תוכנית הדרגתית לקראת ביקורים עצמאיים".

            האב טוען כי הוא לא סבר שראוי שהוא יפגוש את ביתו במרכז קשר, מאחר והוא אדם נורמטיבי שכלל לא מסוכן לקטינה והוא רצה להיפגש עם הקטינה בחופשיות ללא מגבלות ופיקוח (סעיף 19 לסיכומי האב).

11.        ביום  23.6.00 ניתנה החלטה של בית הדין הרבני שבה נאמר כי: "בית הדין מתייחס בחומרה למכתבה של האם לעו"ס ורואה בהערמת הקשיים לשתף פעולה עם העו"ס לקיום הסדרי התראות נאותים של האב עם ביתו בחוסר רצון לדאוג לטובת הקטין. בית הדין נותן ארכה נוספת של שבועיים מהיום ועל האם לחתום על המסמך שמבקשת העו"ס כדי להוציא לפועל הסדרים ומפגשים עם האב ולא לגרום  לסבל נוסף לקטינה".

12.        האב טוען כי מאז שהופסקו המפגשים במרכז הקשר- המפגש האחרון של האב עם הקטינה היה ביום 9.12.99 -  הוא פנה במהלך השנים במכתבים לב"כ האם על מנת שתסכים לחידוש הקשר בינו לבין הקטינה ואולם פניותיו לא נענו. האב לא הגיש  שום עותק ממכתבים אלו.

13.        חלפו שנים רבות מבלי שהאב היה בקשר כלשהוא עם הקטינה.בשנת 2011 פנה ב"כ האב לב"כ האם וביקש לחדש את הקשר בינו לבין הקטינה. ב"כ האם השיב במכתב מיום 5.5.11, כי האם מעולם לא התנגדה לקשר בין האב לקטינה ואולם הדבר צריך להיעשות "תוך היוועצות, הדרכה וליווי של אנשי מקצוע". יצוין כי פנייה זו נעשתה אגב התדיינות בין הצדדים בלשכת ההוצאה לפועל,בעניין בקשת האב לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל כנגדו בתיק המזונות.  גם במכתב נוסף של ב"כ האם מיום 14.6.11 נאמר כי אין מניעה לחידוש הקשר, בכפוף לכך שהדבר יעשה בליווי מקצועי, לאור הזמן הרב שחלף והנזק שעלול להיגרם לקטינה וכי על האב לשאת בעלויות אלו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ