אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה להגדלת מזונות קטין

דחיית תביעה להגדלת מזונות קטין

תאריך פרסום : 20/09/2011 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי אשדוד
21218-3
18/09/2011
בפני השופט:
הרב אברהם מאיר שלוש - דיין

- נגד -
התובע:
פלונית
הנתבע:
פלוני
עו"ד חן גינסברג
פסק-דין

ענינו של פסק דין זה הוא, בבקשת המבקשת הגרושה, כי בית הדין יורה לגרוש להשתתף עמה בהוצאות חריגות, מעבר לדמי המזונות שנקבעו בהסכם הגרושין.

תיאור העובדות

הצדדים נשאו זה לזה בתאריך 22/11/03 ומנשואי הצדדים נולד בן אחד משותף. נשואי הצדדים לא עלו יפה ובתאריך 19/5/08 הצדדים התגרשו על פי הסכם גרושין שערכו בכוחות עצמם, וקבל תוקף של פסק דין מבית הדין.

בהסכם הגרושין נקבע כי האב ישלם מזונות לילד המשותף בסך 2000 ש"ח בכל עשירי לחודש, והודגש שסכום זה כולל בתוכו תשלום עבור חינוך ביגוד וכלכלה. הצדדים לא התייחסו בהסכם להוצאות חריגות הקשורות לבנם המשותף, ולא נקבע מי ישא באותם הוצאות חריגות.

בדיון שהתקיים בתאריך 12/9/11 בקשה האם כי האב ישתתף עמה במחצית הוצאות חריגות שהוציאה עבור הבן, ובכלל זה קיטנה בחודשים יולי אוגוסט, טיפולי שיניים, רכיבה טיפולית ועוד.

לדבריה, עד כה נמנעה מלתבוע הוצאות חריגות שהיו בעבר, ונשאה בהם לבדה. אך כעת שנישאה לאחר ויש לה בת נוספת, אין ביכולתה להמשיך לשאת לבדה בנטל זה של הוצאות חריגות, ומבקשת כי הגרוש, אבי הבן, ישתתף עמה במחצית ההוצאות.

מנגד, טען ב"כ הגרוש כי הסכום שנקבע בהסכם הגרושין, העומד על סך 2000 ש"ח עבור ילד אחד בלבד, כבר כולל בתוכו את כל ההוצאות החריגות. שהרי אילו בהסכם הגרושין היו בונים את סכום המזונות במדרגות, על פי צרכי הילד, והיה נקבע מהו הסכום עבור המזונות ומהו הסכום עבור המדור, התוצאה הסופית היתה פחותה מסך 2000 ש"ח. אך הצדדים הסכימו בזמנו להעמיד את סכום המזונות על סך קבוע העומד בסכום זה של 2000 ש"ח וזאת, כדי למנוע כל משא ומתן עתידי עבור הוצאות חריגות, כאלה ואחרות.

זאת ועוד, שהרי אחר שהאשה נשאת לאחר, נמצא שדמי המדור שהאב צריך לשלם עבור ילדו אינם שליש מדמי המדור של האם, אלא שליש ממחצית דמי המדור של האם, שהרי מחצית מדמי המדור שמשלמת האם, הם עבור בן זוגה, ונמצא שיש עוד להפחית את דמי המזונות.

בית הדין ניסה להביא את הצדדים להסכמה או הידברות אך הבעל התנגד. לדבריו שכרו עומד על 6500 ש"ח כאשר מזה מופרשים לטובת מזונות בנו 2000 ש"ח ומ-4500 ש"ח הנותרים יש להפריש הוצאות שכירות עבור מדורו בסך 2000 ש"ח ומיתרת הכנסתו בסך 2500 ש"ח יש לשלם החזר הלואות חודשי העומד על 800 ש"ח ונמצא שלרשותו רק 1700 ש"ח פנויים למחייתו. במצב זה אין לו כל יכולת ואפשרות להשתתף בהוצאות מעבר לסכום שנקבע בהסכם הגרושין, שכבר כולל בתוכו גם הוצאות חריגות.

המבקשת הסכימה עם דמי השתכרות האב, ואף הוסיפה כי שכרה גדול משל האב, ולכך היא נסוגה אחור מתביעתה להשתתפות בכלל ההוצאות החריגות הכוללות טיפולים רפואיים, אך עדיין עומדת על כך שהאב ישא לפחות במחצית עלות הקייטנות ששלמה בסך 3215 ש"ח. האב נותר בעמדתו כי אין לחייבו כלל בהוצאות חריגות.

בית הדין הציע לצדדים לבחון את דמי המזונות בבחינה מחודשת, על פי צרכי הקטן נכון להיום, כאשר דמי המזונות יכללו הוצאות מחייתו צרכיו ומדורו של הקטן, ולסכום שיקבע יתווסף מחצית מהוצאות חריגות. הבעל וב"כ הסכימו לדבר אך המבקשת התנגדה. לדבריה מאחר והבן כבר הורגל לאותה רמת חיים של 2000 ש"ח אין לפחות ממנה, רק להוסיף עליה.

הצדדים קבלו סמכות בית הדין להכריע בדבר זה גם בדיין יחיד, אך האשה הוסיפה כי אם תביעתה תדחה היא תבקש לדון בערכאה אחרת בטענת חוסר סמכות.

דיון

טרם מתן החלטה בתביעת המבקשת, ומאחר והמבקשת עוררה את שאלת הסמכות, מהראוי לקבוע תחילה את סמכות בית הדין לדון בתביעה זו, ורק לאחר מכן להחליט לגופה של תביעה.

הנה המבקשת עצמה בחרה להגיש את כתב תביעתה לבית הדין שאישר את הסכם הגרושין, ואף פיה פתחה בחכמה בדיון שהתקיים בתאריך 12/9/11 בו העלתה את תביעתה, ולא ערערה על סמכות בית הדין. לאור הדברים, סמכות הדיון בזה מסורה לבית הדין הרבני, וזאת על פי סעיף 9 לחוק שיפוט רבני, שבהסכמת הצדדים רשאי בית הדין לדון גם בתביעת המזונות לילדי הזוג.

טענה זו של חוסר סמכות שהמבקשת העלתה בשלב כה מאוחר של תום הדיון, דינה להדחות. גם לגופה, טענה זו אינה נכונה.

כבר קבע בג"ץ עמרני (תיק 566/81) את הדברים הבאים:

טענת חוסר סמכות יש להעלות בהזדמנות הסבירה הראשונה המזדמנת לכך. אם לא הועלתה הטענה בדבר חוסר סמכות הערכאה השיפוטית בהזדמנות הסבירה הראשונה, יהיה בעל הדין מנוע מלהעלות את הטענה בשלבים מתקדמים יותר של ההליכים.

בנידון זה של טענת חוסר סמכות בעיצומן של הליכי המשפט, ישנה פסיקה ענפה שאין לטענה זו תוקף משפטי, ראה בג"ץ הספל (141/71 הספל נ' בית הדין הרבני בתל אביב), ובג"ץ ז'ק (573/77 ז'ק נ' בית הדין הרבני בתל אביב), ובג"ץ חיים (1662/99 חיים נ' חיים) וכל היד המרבה לבדוק תמצא עוד כהנה וכהנה, החלטות למכביר בנדון זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ