אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה כנגד אדריכלים ומבטחתם בעילת רשלנות מקצועית, תרמית והפרת הסכם

דחיית תביעה כנגד אדריכלים ומבטחתם בעילת רשלנות מקצועית, תרמית והפרת הסכם

תאריך פרסום : 02/09/2009 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
3301-03
30/08/2009
בפני השופט:
דניאל פיש

- נגד -
התובע:
רכש סוכנות שרותי ביטוח חיים בע"מ
עו"ד אלדור-חורב
הנתבע:
1. דרור גרשון
2. עירית סולסי
3. הפניקס - חברה לביטוח בע"מ

עו"ד גורי
פסק-דין

1.         התובעת, רכש סוכנות שירותי ביטוח בע"מ, שהינה הבעלים של  הקומות העליונות בנכס המצוי ברחוב קיבוץ גלויות 42 בחיפה, הגישה תביעה כספית (מתוקנת) נגד האדריכלים והמעצבים דרור גרשון ועירית סולסי ומבטחתם, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, בטענות של רשלנות מקצועית, תרמית והפרת הסכם בקשר לעריכת תוכניות לשימור ושיפוץ המבנה. בתובענה דרשה התובעת סך של 193,527 ש"ח כפיצוי על נזקיה.

עמדת התובעת

2.         התובעת טענה כי על הבנין חלה תוכנית שימור חפ/1601 בה הוגדרו מספר חזיתות כשימור דרגה א', דהיינו כי לא ניתן לערוך בהן שינויים לעומת המצב ההיסטורי של המבנה אשר חזיתו האחורית הוגדרה כדרגת שימור ב', בה ניתן לערוך שינויים בהתאם לאישור הרשויות. הנתבע 1 ערך סקר שימור עבור התובעת אשר במסגרתו הבהיר כי קודם לשריפת הגג היו בבנין קומת קרקע, שתי קומות נוספות וכן קומת גג בגובה 7 מ' בשיפוע של 45 מעלות. בסקר הוא ביקש לבנות מעל לקומת הקרקע שלוש קומות וגג נמוך, הכל בהתאם לגובה ההיסטורי של המבנה. הנתבע 1 הגיש תכניות לעיריה לצורך קבלת היתר בניה, בלי שהחתים את חברת חשמל על התכניות הראשונות ובלי שהוסיף חדר טרנספורמציה למבנה ובחלק מהתכניות לא נוצל שטח הקירות העבים לצורך קבלת אחוזי בניה נוספים. כמו כן, בכל התכניות שהוגשו לעיריה  על ידי הנתבע 1 שורטטו ארבע קומות בהתאם למצב אשר הוצע על ידו בסקר השימור ולא לפי מצבו ההיסטורי. לאחר מספר תיקונים בעקבות הפגמים האמורים אושרה התוכנית בעיריה. בעקבות התנגדות שהוגשה על ידי בעל קומת הקרקע במבנה,  הועבר הענין לועדת ערר מחוזית שקבעה כי בשל נוסחה המפורש של חפ/1601 אין אפשרות לבנות יותר קומות לבנין (4) ממצבו ההיסטורי (3) והתכניות לא אושרו. כתוצאה, הוגשו תכניות מתוקנות רק בחודש נובמבר 2000 ובחודש דצמבר 2000 ניתן היתר בניה למבנה, בחלוף כ-30 חודשים מיום הגשת הבקשה הראשונה להיתר.

3.         התובעת שילמה, באילוץ וכתנאי להמשך עבודתם של הנתבעים עוד 6,500 $ בתוספת מע"מ בגין תיקון התוכניות. נטען בנוסף כי נגרמו לתובעת נזקים בעקבות הצורך לתקן תוכניות של היועצים המקצועיים למבנה כאשר נדרש מספר קומות שונה מקודם וכן עקב עיכוב ההליכים.

4.         נטען כי במהלך ההליך התברר כי הנתבע 1 כלל לא סיים את לימודי האדריכלות וכי אינו רשום בפנקס האדריכלים וכי הוא עובד תחת חסותה של הנתבעת 2 הנותנת גיבוי לעבודתו. התביעה תוקנה על מנת לכלול עילות נגד הנתבעת 2 וכן עילות של תרמית. בשלב זה נוהלו ההוכחות מחדש בהשתתפות כל המעורבים.

5.         נטען כי סעיף 2(א) לתוספת הרביעית של חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, מונע אפשרות של תכנון תוכנית בניגוד לתוכנית שימור. פרק ב' של תוכנית חפ/1601 מפרט את המגבלות וחובות השימור. נטען כי לנוכח נוסחה הברור של התוכנית לא היה מקום לאפשר בניית קומות נוספות בתכניות שהציע נתבע 1 וכי הכנת תכניות כאמור היוותה רשלנות מקצועית.

6.         נטען כי בניגוד למוצג על ידם לא היה לנתבעים 1 ו-2 נסיון בשימור בפועל וכי אין משמעות לכך שהעיריה הפנתה את התובעת אל הנתבע 1 לצורך ביצוע העבודה כמומחה בתחום וכי אין משמעות לכך שהעירייה עצמה צידדה בתוכניות. נטען עוד כי הנתבעים התרשלו בכך שבשום שלב של דיוני האישור בתכנון לא מסרו לתובעת כי קיים סיכון שתוכניות הכוללות ארבע קומות לא יאושרו. נטען כי אילו היתה מוזהרת, לא היתה התובעת מתקשרת עם בעלי מקצוע לבניית בנין בן ארבע קומות.

7.         נטען כי הנתבע 1 גרם לעיכוב על ידי הגשת התכניות הראשונות ללא תחנת טרנספורמציה של חברת חשמל וכי ניתן היה להוסיף אחוזי בניה לאור העובדה כי קירות המבנה עבים מאוד וכי אף בגין כך נגרמו לתובעת הוצאות נוספות.

8.         נטען כי הנתבעת לא פעלה כלל בפרוייקט וכי היא הותירה את הנתבע 1 לנהלו לבדו, למרות שהשנים נמצאים בשותפות וכי לנתבע 1 אין תעודת הסמכה מקצועית.

9.         נטען כי אישורה של התוכנית על ידי העיריה - הועדה המקומית לא ניתק את הקשר הסיבתי מדחייתה בסופו של עניין.

10.       נטען כי היתה הטעיה בכל הקשור למצגים אודות הכשרתו והשכלתו של הנתבע 1 על ידי הנתבעים כלפי התובעת. לעניין זה ביקשה התובעת להסתמך על פסק דין מבית משפט השלום באילת. נטען עוד כי אין הנתבעים זכאים לתוספת תשלום בגין העבודות הנוספות.

11.       באשר לנזקים, נטען כי העיכובים גרמו לתובעת הוצאות של דמי שכירות במקום אחר. התובעת דרשה לקבל מחצית התקופה (כהערכה סבירה של העיכוב שנגרם) אשר במהלכה נגרמו לה הפסדים בדמות קיזוז עמלות שהגיעו לסך של 99,037 ש"ח, וסכומים נוספים: 6,500 $ בגין תיקון התכניות, 3,510ש"ח בגין תכנון מחדש של מערכת מיזוג האויר והאינסטלציה,  4,095 ש"ח בגין תכנון מחדש של מערכת החשמל, 7,025 ש"ח בגין תכנון מחדש של הקונסטרוקציה ו-5,269ש"ח בגין תשלום עבור צילום גרמושקות פעמים רבות עקב תיקון התכניות.

12.       התובעת טענה כי עילות התביעה נגד הנתבעות 2 ו-3 לא התישנו לאור סעיפים 7- 8 לחוק ההתישנות.

עמדת הנתבעים

13.       הנתבעים טענו כי התובעת פנתה אליהם בהמלצת העיריה שהכירה את משרדם כבעל מומחיות בתחום הדרוש שכלל שימור מבנים. נטען כי נציגי התובעת ומנהליה, יניב ואברהם רייף, הכירו את הנתבע 1 ממיזם קודם של שינוי תב"ע במושבה הגרמנית וכי היה להם נסיון נדלנ"י נוסף על רקע בנית מספר בתים עבור משפחותיהם בשכונת ורדיה.

14.       נטען שהתובעת היתה שותפה פעילה בפרוייקט וגם ניסתה להפעיל קשרים לטובתו אצל ראש העיר ויושב ראש הועדה המקומית כאשר הפרוייקט נתקע. נטען כי מסמכים רבים המעידים על התמצאות מקצועית יצאו תחת ידו של יניב רייף במהלך קידום הפרוייקט. בכך ניסו הנתבעים להדוף טענות כי מדובר בעבודה מול גורם שאינו מתמצה בתחום הבניה ושימור מבנים.

15.       נטען כי כיוון שהמבנה היה הרוס בחלקו וללא גג רעפים, לא ניתן היה לדעת כיצד נראה בעבר. שימור המבנה, על כן, חייב הכנת סקר שכלל היבטים היסטוריים על מנת להרכיב תמונה של חזות המבנה בעבר. מסקר השימור עלה כי מדובר במבנה בעל שלוש קומות עם גג רעפים.

16.       נטען כי בניסיון למקסם רווחים ניסתה התובעת לאשר תוכנית שהציעה קומה נוספת תוך כדי שמירה על קווי הגובה של המבנה ההיסטורי. לאור אחוזי הבניה המאושרים של 180% משטח המגרש והתמונה הכוללת ניתן היה להבין כי בסמכותה של  הועדה המקומית לאשר קומה נוספת בחזית, בתנאי שלא תמצא כי יש פגיעה באופי חזית המבנה ביחס למצב ההיסטורי ובהתאם לסעיפים 2.2, 3.2, ו- 4.2 לתב"ע. נטען כי התוכנית המוצעת קיבלה את הסכמתם וברכתם של הגורמים הרלוונטיים בעירייה, לרבות מהנדס העיר. נטען כי לבסוף הושגה הסכמת העיריה כיוון שניתן היה להוסיף קומה נוספת בלי חריגה מהגובה ההיסטורי של המבנה. נטען כי טענת התובעת כאילו כל בר-דעת היה מבין כי תוכנית השימור ברורה, לא יכולה להיות נכונה - ועובדה כי גם הגורמים הרלוונטיים בעיריית חיפה צידדו בקידום הפרוייקט ואישורו.

נטען על כן כי הכנת התוכנית על ידי הנתבע 1 נעשתה רק לאחר קבלת אישור עקרוני מתאים מהגורמים הרלוונטיים בעיריה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ